סי-54 1801

פרטי המטוס:

דגם: C-54B-15-DO סקיימאסטר

יצרן: דגלס, מפעל סנטה מוניקה, קליפורניה, ארה”ב

מספר יצרן: 18395

מספר קו יצור: DO-169

מס’ חא”א: 43-17195

תולדות המטוס:

המטוס סופק לזרוע האוירית של צבא ארה”ב בתאריך  21 בנובמבר 1944. הוטס לזירת האוקיינוס השקט דרך שדה המילטון שבקליפורניה, והופעל שם עד פברואר 1946.

הוחזר לשדה אוגוסטה שבמדינת ג’ורג’יה ושם הוכרז כעודפים והוצא למכירה ב-12 בפברואר 1946. נרכש ע”י חברת התעופה US Overseas Airlines באותה שנה, אוזרח וקיבל סימן רישום אזרחי NC58021. לאחר מכן נמכר לחברת Atlantic Northern Airlines, Inc.

הוחכר ע”י שליחי הרכש של מדינת ישראל במאי 1948 , הוטס לזאטק שבצ’כוסלובקיה והשתתף בטיסות מבצע “בלק” להעברת מטוסי קרב, נשק ותחמושת ארצה.

מבצעי “בלק”

בטיסת בלק מס’ 2 הוטס ב-12 במאי 1948 ע”י הקברניט רואולנד וצוותו (טייסי  מח”ל משוודיה) מאג’אצ’יו לעקרון ונשא מטען רובים ותחמושת שהוטס לאג’אצ’יו ב-2 טיסות של מטוסי דקוטה מברנו.

בטיסת בלק מס’ 3 ב-14 במאי נשא מטען דומה.

בטיסת בלק מס’ 4 ב-20 במאי נשא מטוס s-199   מפורק, 10 מצנחים, חלקי חילוף, ארגז כלים, ארבע תיבות ובהן 200 פגזי 20 מ”מ כל אחת, ו-12 תיבות ובהן 500 כדורי 13 מ”מ בכל אחת.

בטיסת בלק מס’ 9 ב-22 במאי 1948  נשא מטוס S-199 וסוגים שונים של מטען.

בטיסת בלק מס’ 14 ב-24 במאי 1948 נשא 15 פצצות על משטחים, 24 ארגזים ובהם פגזי 20 מ”מ, 12 ארגזים ובהם כדורי 13 מ”מ, ציוד קשר ו-4 מחרטות.

בטיסת בלק מס’ 18 ב-28 במאי 1948 נשא מטוס S-199, 20 ארגזי תחמושת 20 מ”מ, 7 משטחי פצצות ו-8 משטחים של חומרי נפץ.

בטיסת בלק מס’ 25 ב- 7 ביוני 1948 נשא 30 מקלעי “בזה” ׁׁׁ(דגם הצבא הצ’כי TK vz. 37)

בטיסת בלק מס’ 27 ב-9 ביוני 1948 נשא 26 משטחים של ציוד תעשייתי כבד ותחמושת

בטיסת בלק מס’ 46 ב-27 ביוני ובטיסה מס’ 50 ב- 30 ביוני נשא מטען לא ידוע

בטיסת בלק מס’ 62 ב-14 ביולי נשא מטוס S-199, 2 פרופלורים ושני משטחים של חלקי חילוף.

בטיסת בלק מס’ 65 ב-16 ביולי נשא 2 סטים של כנפיים,2 פרופלורים, 6 פצצות 70 ק”ג, 10 פצצות 250 ק”ג וחלקי חילוף.

בטיסת בלק מס’ 69 ב-18 ביולי נשא 10 פצצות 500 ק”ג, ו-40 משטחים של פצצות 2 ק”ג.(כנראה פצצות מרגמה). במטוס גם טס יהודה בריגר כדי לעדכן את האחראים בפרטי המבצע, ולקבל מהם עדיפויות בהטסה. המטוס נחת ב-19 ביולי בשעה 02:00

בטיסת בלק מס’ 72 ב-20 ביולי נשא 13 משטחים של מקלעים, 16 תיבות חלקי חילוף למקלעים,8 משטחים של פצצות 2 ק”ג ושני פרופלורים.במטוס טס ארצה גם ססיל מרגו, שהיה טייס מח”ל ויועצו של דוד בן גוריון לאירגון חיל האויר.

בטיסת בלק מס’ 74 ב-21 ביולי נשא 80 משטחים של פצצות 2 ק”ג.

מבצע בלק נפסק לאחר ששלטונות צ’כוסלובקיה ביקשו, בלחץ האמריקאים, לצוות הישראלי לפנות את שדה זאטץ.והמטוס “נתקע” בארץ. הקברניט קמפוס ומהנדס הטיס אוונס טסו לפריס והשניים האחרים חיכו בארץ כדי לברר מה היה מצבם המשפטי והאם יוכלו לטוס לארה”ב כדי שהמטוס ישופץ שם.

כשהוחלט במטה חיל האויר לרכוש מטוס סקיימאסטר נוסף, הוחל במו”מ עם בעלי המטוס שלבסוף הודיע שהוא אינו מעוניין למכור אותו בסכום שהוצע לו. לבסוף הסכים למכור בלא פחות מ-200,000 דולר והמו”מ נתקע שוב.

להק תובלה אוירית השתמש בינתיים מטוס לתובלת אנשים וציוד לנגב במבצע “אבק”.

מבצע “שחר”

ב-27 בספטמבר 1948 הועבר לשימוש חברת התעופה הלאומית החדשה “אל על” (שם שקבע שר התחבורה דאז דוד רמז) וזאת לשם מבצע “שחר”-הטסתו ארצה מז’נבה של הנשיא חיים וייצמן, רעיתו ופמליתו. המטוס נשטף ונוקה והורכב בו ריהוט, מקרר ומטבחון ונצבעו משני צידיו דגל המדינה, השם “אל על” וגם סימן הרישום שהוקצה לו 4X-ACA .

המטוס המריא מעקרון ביום ד’, 29 בספטמבר 1948 בשעה 00:30, הקברניט היה טייס המח”ל האל אורבך, הקצין הראשון ארנולד אילווייט, קצין שני יצחק הננסון, ושתי מזכירות במטה חיל האויר, לאה מלמד ולאה הרבש ששימשו כדיילות, ולבסוף מלצר ממסעדה בתל אביב.

לאחר עליית הנשיא והפמליה המריא המטוס בשעה 18:45 זמן ז’נבה ונחת בעקרון ביום ה’ בשעה 05:00.

בינתיים חודש הקשר עם בעל המטוס בניסיון נוסף לסיים את המו”מ אך ללא הצלחה.

מבצע”הנרי”

בחצי השני של חודש ספטמבר 1948 החליט רוה”מ בן גוריון להטיס ארצה את הנרי מורגנטאו, שעסק בגיוס כספים למען המדינה, היו לו קשרים ענפים עם הממשל האמריקאי ושהביע את רצונו לבקר במדינת ישראל.

כיוון שלאחר מבצע” שחר” חזר המטוס לטיסות מבצע “אבק”, הוא נשטף והוכשר שוב לטיסה אזרחית. הוא המריא מעקרון ב-17 באוקטובר בשעה 02:00, ובגלל מזג האויר הקשה ששרר בנתיב צרך הרבה יותר דלק משתוכנן לכן נחת לתדלוק בשדה התעופה של ליון, ולבסוף נחת בלה בורז’ה בשעה 20:00 לפי שעון ישראל, והמריא חזרה ארצה ב-19 באוקטובר בשעה 17:00 שעון ישראל.

מבצע “הנרי 2”

להחזרת מורגנטאו לפריס, המריא המטוס מעקרון ב-29 באוקטובר באיחור של 65 דקות. בלה בורז’ה לא חיכו לצוות נציגי השגרירות הישראלית לא סיפקו לו ארוחת בוקר ואי התיאום היה נורא. לבסוף המריא המטוס חזרה ארצה דרך מרסיי וכרתים.

לאחר מבצע זה,הוחזר המטוס לשימוש אגף תובלה אוירית וסומן במספר הזנב 18-01.

אחרית

המטוס נחת נחיתת חירום בים סמוך לחוף תל אביב ב-2 בינואר 1949 לאחר שלא ניתן לו לנחות בשדה דב , החלו בעיות במנועיו ולבסוף נגמר הדלק. המטוס ניזוק קשות ולאחר שחילצו ממנו את כל מה שניתן היה, הושלך לגרוטאות.