פרטי המטוס:
דגם:720-048
יצרן:בואינג, מפעל רנטון, ארה”ב
מספר יצרן:18043
מספר גוף:188
מספר בלוק יצור:B0203
קוד תחזוקה:IN0020
טיסה ראשונה:22 במרץ 61
תולדות המטוס:
הוסמן בבואינג ע”י חברת התעופה האירית איר לינגוס בתאריך 11 במרץ 59. נגלל במפעל רנטון ב-3 במרץ 61 כשהוא צבוע בצבעי החברה ונושא את סימן הרישום האירי EI-ALC. סופק לחברה ב-8 באפריל 61 במפעל סיאטל , והוטס לדאבלין יומים אחר כך בטיסה ללא חנייה למרחק של 4,550 מייל , שארכה 9 שעות ו-2 דקות.

המטוס נכנס לשירות בקוים הבינלאומיים של איר לינגוס. ב-9 באוקטובר 1964 הוחכר לחברת התעופה הפקיסטנית PIA עד מאי 1965, ב-1 בנובמבר 1965 הוחכר לחברת התעופה האמריקאית בראניף אינטרנשיונל עד 24 במאי 1966. בתקופה זו נשא בארה”ב את סימן הרישום N8790R.
ב-15 בדצמבר 1966 הוחכר לחברת התעופה BWIA עד 15 באפריל 1967. בתקופה זו נשא את סימן הרישום 9Y-TCS. ב-22 בדצמבר 1967 הוחכר לחברת התעופה טראנס קריביאן איירווייז עד 15 באפריל 1968. בתקופת ההחכרה נשא את סימן הרישום האמריקאי N8790R.
בדצמבר 1968 הוחכר לחברת אל על והופעל על ידה בקוים הבינלאומיים שלה בצבעי איר לינגוס. הוחזר בינואר 1969. ב-16 באוקטובר 1970 הוקצה למטוס בנורווגיה סימן הרישום LN-TUV על שם חברת טראנס פולאר אך המטוס לא נמסר לחברה.
המטוס ביצע את טיסתו האחרונה בשירות איר לינגוס ב-31 באוקטובר 1970, נכנס למוסך איר לינגוס בש”ת דבלין לביקורת אחזקה אחרונה ונצבע בצבעי טראנס פולאר. הוחכר לחברה ב-9 בנובמבר 1970 ובה נשא את סימן הרישום שהוקצה לו מלכתחילה ואת הכינוי “Hjalmar Riiser Larsen”.עשרה ימים אחר כך, בעת המראה מקפלוויק בירת איסלנד אירעה התפוצצות במנוע מס’ 4 והמנוע עלה באש. הקברניט החזיר את המטוס לנחיתה בקפלוויק שבוצעה במשקל העולה על משקל הנחיתה המותר.למטוס נגרם נזק מועט.ב-18 במאי 1971 החברה הפסיקה לפעול והמטוס נעצר בקפלוויק והוחזר לרשות איר לינגוס.

ב-21 בדצמבר 1971 נרשם שוב ע”ש חברת איר לינגוס והוחזר לו סימן הרישום המקורי . המטוס קיבל את הכינוי “St.Brendan ” ויומיים אחר כך החל לטוס מחדש בשירות החברה , טיסה לש”ת הית’רו בלונדון. בפברואר 1972 נרכש ע”י חברת התעופה הגרמנית אייר קומרץ אך העיסקה בוטלה בשל בעיות כספיות בחברה. ב-27 ביולי 1972 שוב ערך את טיסתו האחרונה , נמכר לחברת התעופה הבלגית TEA ב-10 באוגוסט 1972, קיבל את סימן הרישום הבלגי OO-TEB ואת הכינוי “Ville De Liege”.הועבר ללא לוגו לבריסל.

בנובמבר 1972 הוחכר לחברת התעופה הקמבודית אייר קמבוג’ עד פברואר 1973, ובנובמבר אותה שנה נצבע בצבעי TEA. ביוני 1975 הוחכר לאל על בצבעי TEA אך נצבע עליו הלוגו של אל על. המטוס הופעל עם סימן הרישום הבלגי עד אוגוסט 1977,הוחזר והוחכר לחברת איר לינגוס למשך חודש והוחכר שוב, הפעם לחברת התעופה טוניס אייר עד 30 בספטמבר 1978.

באותו יום הוחכר לחברת אל על, עד 15 באוקטובר 1978, וב-11 בנובמבר 1978 נרכש ע”י חברת אמבסדור טרבל קלאב, הועבר לארה”ב וקיבל שם שוב את סימן הרישום N8790R ואת הכינוי “Spirit Of Indiana”.ב-12 בדצמבר 1979 הועברה הבעלות לחברת אמריקן טרנסאייר. יצא משירות במאי 1981 ואוחסן בש”ת של העיר אינדיאנפוליס. עד אז צבר המטוס 36,267 שעות טיסה.

הוחזר לשירות במרץ 1982 ונמכר ב-25 באפריל 1983 למועדון התיירות אמרלד שיליילאס. בחברה זו זכה לכינוי “Shillelagh Liner IV”. המטוס הוחכר לחברת התעופה אמריקן טראבל אייר וב-30 באפריל 1983 הוטס לש”ת דולס בוושינגטון לתחילת ההפעלה עבור נוסעי שיליילה. בינואר 1984 כבר צבר 36,764 שעות. בסך הכל הוטס בשירות החברה 132 שעות והוא הוחזר לשיליילה בינואר 1985 והוצע למכירה ב-150,000 דולר או לכל המרבה במחיר.

ביוני 1986 נרכש ע”י חברת Cadmos Air Services ובאותו חודש נרכש ע”י חברת התעופה אומגה אייר והוחכר לחברת איירפאסט. בדצמבר 1986 נרשם ע”ש סמואל אזאר, במאי 1988 הוחרם בש”ת של הלסינקי עקב אי תשלום אגרת נחיתה. שוחרר ביוני 1988 ובשנת 1990 נמכר לחברת התעופה פונטשי אויאיישן מזאיר וקיבל את סימן הרישום 9Q-CFT. באוקטובר 1990 ניזוק כש”גמר מסלול” בש”ת מבוג’י-מאיי.חזר לשירות לאחר תיקון בינואר 1991 וקיבל את הכינוי Lac Lomba”” וביולי 1991 הוצא משירות ואוחסן בשדה לאחר שצבר 38,518 שעות טיסה.
![]() | ![]() |
בשירות איירפאסט, ש”ת הלסינקי, מאי 88 (Photo:Juha Ritaranta) | נטוש בשדה התעופה מבוג’י מאיי בקונגו צולם בשנת 2006 (Photo:Serge Bailleul) |