בשעה 07:14 של ה-5 ביוני 1967 נתן מפקד חיל האוויר, האלוף מוטי הוד, את האות להפעלת תוכנית ‘מוקד’, התכנית לחיסול שדות התעופה של חיל האוויר המצרי. זו היתה תוכנית שנלמדה ותורגלה על ידי טייסי חיל האוויר לפרטי פרטיה במשך שנים. לכל טייסת מטייסות הקרב של חיל האוויר הוקצו מספר שדות תעופה של האויב, וצוותי האוויר שיננו ולמדו את שדות התעופה על מבניהם, פרטיהם, כיווני המסלול ויעדי התקיפה. כל טייס ידע על בוריו כל יעד בתכנית התקיפה של הטייסת שלו. בבוקר של ה-5 ביוני 1967 נאספו המטוסים בעמדות ההמראה, הטייסים דרוכים ומיומנים בתאי הטייס, שום נקישה לא נשמעה ברדיו, כי ההוראה היתה שמכשירי הרדיו יהיו כבויים. הפקודה היתה להמריא בכל מחיר, גם עם תקלה פעוטה. כל מטוס היה חשוב. בתדריך נאמר: “מטוסים שיתקלו בתקלה בהמראה יפנו אל השדה החרוש, מי שיתקל בתקלה חמורה אחרי ההמראה – ינטוש בלי להודיע, כולל בים”.
בשעה 07:15 המריאו 183 מטוסי קרב בדממת אלחוט מוחלטת, כל רביעייה אל יעדה.
עודד מרום
מטוסי אורגן, מיסטר, סופר-מיסטר, ווטור ומיראז’ים חדישים המריאו במבנים של רביעיות לכיוון הים,ומשם בטיסה נמוכה ביותר, מערבה ואחר כך דרומה אל הדלתא של הנילוס, ומשם אל שדות התעופה של חיל האוויר המצרי. בשעה 07:45 הטילו המבנים הראשונים את הפצצות אל מרכזי המסלולים בשדות התעופה המנומנמים של מצרים. בזה אחר זה תקפו המבנים, ולאחר שלוש שעות היה חיל האוויר המצרי מחוסל. מסלולי ההמראה נפגעו, מטוסי אליושין, מיג, סוחוי ומפציצים כבדים מסוג טופולב-16 הושמדו. 197 מטוסים מצריים הושמדו ב-11 שדות תעופה במצרים בגל התקיפה הראשון. ב-09:34 החל גל התקיפה השני לשחרר את פצצותיו והושמדו 107 מטוסים מצריים נוספים. עד לסופו של יום הלחימה הראשון הושמדו 300 מתוך 340 מטוסי הקרב של מצרים ושדות תעופה רבים נפגעו או הוצאו משימוש. נצחון כביר זה היה אות הפתיחה לשלוש אוגדות השריון בחזית הדרום לנוע אל תוך סיני. על הסימפוניה המורכבת והמושלמת הזו ניצח מתוך תא השליטה במפקדת חיל האוויר, האלוף מוטי הוד, מפקד החיל.
ההצלחה המסחררת של חיל האוויר במלחמת ששת הימים נחגגה במפגן אווירי שבוצע ב-6 ליולי 67 בבסיס חצרים, בו השתתפו מטוסי החיל שנלחמו וניצחו, כולל מטוסי פוגה במבנה אוירובטי ומטוס המיג-21 שטייסו ערק שנה לפני כן מעיראק ונחת בחצור. המיג היה צבוע בצבעי חיל האוויר ומגן דוד מתנוסס על גופו. חודשיים לאחר הנצחון במלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדה ירושלים, נכבש הגולן, כל חצי האי סיני ורצועת עזה, פרצה מלחמת ההתשה שנמשכה שלוש שנים.
מפקד חיל האוויר, מוטי הוד המשיך לנצח על התזמורת, לה נוספו מבצעי פשיטה מוטסים ומוסקים, תקיפות עומק ברחבי מצרים ובארצות אויב שכנות, וקרבות אוויר יומיומיים נגד מיגים במצרים ובסוריה. איבדנו במלחמת ההתשה 14 מטוסים, אולם הבאנו לתוצאות משמעותיות במלחמה הממושכת, בתקיפה של מטרות אסטרטגיות, במצרים העליונה, בדלתא, בשדות התעופה של מצרים ולאורך חוף ים סוף וכן בסוריה. בקרבות אוויר הפילו טייסי המיראז’ים והפנטומים 111 מטוסי אויב. במשך שלוש שנות מלחמת ההתשה ניהל מוטי הוד את המלחמה בכישרון ובתעוזה. הוא עודד את טייסי הקרב לנצח בקרבות: “… לכך התאמנתם כל השנים, עכשיו השעה שלכם להוכיח…”, אמר לי מספר פעמים. ואכן, טייסי 101 הפילו מספר גדול ביותר (מבין שאר טייסות הקרב) של מטוסי אויב בקרבות אוויר.
הנצחון באוויר הוכרע על ידנו. זו היתה משימה שנדרשה כדי לשמר את הניצחון שהושג במבצע ‘מוקד’ חודשים אחדים קודם לכן. במשך שלוש שנים שמרנו על עליונות אווירית. הבטחון בתא הטייס, היוזמה והעוז לבצע, נזקפים לזכותו של מפקדנו במלחמות אלה, האלוף מוטי הוד ז”ל. הוא היה שותף וחבר לשמחה ולהצלחות וגם עצב ולדמעות על חברינו שאינם איתנו.
| מרדכי פיין (הוד) נולד בשנת 1926 בקיבוץ דגניה א’, התגייס לצבא הבריטי ועבר טירונות בבסיס ג’ניפה שבמצרים. במלחמת העולם השנייה לחם כנהג בפלוגת הובלה בריטית שפעלה עם הבריגדה היהודית באיטליה. לאחר תום המלחמה נשאר באיטליה ועסק באיסוף פליטים וברכש נשק. פעל במסגרת המוסד לעליה ב’ באירופה ובשנת 1947 למד לטוס במסגרת מועדון אזרחי במילנו איטליה, משם עבר לפראג לקורס הטיס הראשון לטייסי קרב, וטס על מטוסי מסרשמידט. סיים את קורס הטיס הראשון של חיל האוויר בישראל, והשתתף בהבאת מטוסי ספיטפייר והטסתם לארץ. היה טייס קרב במטוסי ספיטפייר ומוסטנג, והחניך הישראלי הראשון בקורס הסבה למטוסי הסילון ומפייר ומטאור בבריטניה. שימש כמפקד טייסת 101 מוסטנג ברמת-דוד, היה מפקד טייסת 113 אורגנים במבצע ‘קדש’, מפקד בסיס חצור, ראש מחלקת אוויר והחליף את עזר ויצמן בפיקוד על חיל האוויר באפריל 1966. בשנת 1973 פרש מצה”ל לעסקים פרטיים. במלחמת יום הכיפורים שימש כיועץ אווירי לאלוף פיקוד הצפון ובהמשך לאלוף פיקוד הדרום. ביוני2003 נפטר לאחר מחלה קשה. |
מוטי ניצל כל הזדמנות לטוס בטייסת 101, ואהב ללמוד ולראות מצבים חדשים, אנשים, ולבקר במקומות שעמדו בקו האש.
בתמונה -1969, מלחמת ההתשה. טסנו יחד לרפידים (ביר גפגפה) כדי לבקר את צוות הקרקע של טייסת 101 לאחר כמה ימים של קרבות אוויר בגבול מצרים, בהם הפלנו מספר לא מועט של מטוסי אויב.
אהבנו אותו כאדם, הוקרנו אותו כמפקד, הערצנו אותו כלוחם ומקבל החלטות נועז.
איבדנו מפקד אהוב.
הרצליה.2010
