בסיס ח”א המלכותי מוקיבלה

כקילומטר מדרום לכפר הערבי מוקיבלה, הנמצא מערבית למחסום ג’למה, וכ-3 ק”מ צפונית לג’נין, בשטח שהוא כיום בתחומה של הרשות הפלשתינית, נמצא שדה תעופה נטוש, ובו 2 מסלולים מצטלבים, האחד בכיוון צפון מזרח/דרום מערב (02/20) והשני בכיוון מזרח/ מערב (09/27), וכן מסלול הסעה היקפי וממנו יציאות למחסות למטוסים.

זהו בסיס חיל האויר המלכותי מוקיבלה (Muqebilia או Muqeibile או Muqeibila, תלוי , כנראה, במי שכותב את השם) שנבנה ע”י הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה ושימש בסיס לטייסות קרב וליחידות של חיל האויר המלכותי ושל הזרוע האוירית של צבא ארה”ב שבאו, שהו במקום זמן קצר להתארגנות או לאימונים והמשיכו הלאה, מי לבסיס אחר בארץ ישראל, מי לקרבות במדבר המערבי ומי מזרחה, לכיוון עירק , הודו והמזרח הרחוק.

לאחר סיום מלחמת העולם השניה ולאחר סיום המנדט, ניטש השדה ולא היה בשימוש, מן הסתם כיוון שהיה בשטח הגדה המערבית שהיתה שייכת לממלכת ירדן לפי הסכמי שביתת הנשק. לאחר מלחמת ששת הימים, כשצה”ל שיחרר את הגדה המערבית, הוכשר השדה כמטווח של חיל האויר ולרוב התאמנו בו טייסות הקרב של בסיס רמת דוד.

הטייסות התאמנו שם במטווח מוגבל-יעפי הפצצה בפצצות אימון בנות 50 ק”ג על הצטלבות המסלולים עליה סומנו מעגלים בקוטר 25,50 ו-100 מטר, ויעפי ירי בעזרת תחמושת אימונים על מטרת בד בגודל 5×5 מטר, כשלכל פגז היה צבע אחר. המטוסים היו טסים בשורה עורפית, כל אחד מפציץ בתורו ולאחר מכן מבצע יעף צליפה. כן כללו האימונים מטווח מבצעי-הפצצת המסלולים וירי על דירי המטוסים הפתוחים שבשדה.בשנות התשעים של המאה ה 20 שימש האזור את טייסות המסע״ר של חיל האוויר הישראלי באימוני ״זחילה״ – טיסה נמוכה במיוחד (3 מטר מעל הקרקע). היתרון של האזור בהיותו שטוח וחסר חוטי חשמל.הוא איפשר שטח תרגול רחב יחסית.

כיום כמעט ואי אפשר להבחין במסלולים מהאויר, ושדות חקלאיים “כבשו” את שטחו.

במשך שנותיו כבסיס פעיל במלחמת העולם השניה , שהו במוקבילה היחידות והטייסות הבאות:

חיל האויר המלכותי הבריטי:

יחידה לאימון מתקדם מס’ 74 הוקמה במקום בנובמבר 42, ועברה לבסיס עקיר (כיום תל נוף) בפברואר 43.

בי”ס לאימון של פיקוד המזרח התיכון של ח”א המלכותי- הוקם ב-4 ביולי 42.

טייסת 123-עברה לשדה מבסיס אבוקיר ביולי 42 עם מטוסי ספיטפייר Vb,שהתה בו עד ספטמבר 42 ועברה לחדרה

טייסת 318 (פולנית) סגל הטייסת הגיע לשדה ממצרים ב-10 בספטמבר 43, קיבל שם את מטוסי ההוריקן והחל בשיגרת אימונים. הטייסת עברה לעזה ב-13 באוקטובר 43.

טייסת 154 עברה מבסיס רמת דוד עם מטוסי ספיטפייר MK.Vc ב-4 במרץ 44 ועזבה לבסיס אלטו כחודש אחר כך.

יחידת האחזקה מס’ 104 עברה למוקבילה במרץ 44 ופעלה במקום עד אוקטובר 45 ואז עברה לעקיר.

אירוע חריג שנרשם בדפי ההיסטוריה נוצר כשבתאריך 4 באוגוסט 45 הגיע לנחיתה בשדה ספיטפיר HF.MK.IX מס’ זנב NH310 של טייסת 208 שהיתה מוצבת ברמת דוד.בעת הנחיתה התפוצץ צמיג. הטייס פתח מנוע, עלה לאויר , קיפל את הגלגלים ונחת נחיתת גחון. המטוס נגרע חמישה ימים אח”כ עקב נזק כבד.

הזרוע האוירית של צבא ארה”ב:

להק הקרב ה-57 (חיל האויר התשיעי) הגיע מחוף הזהב (גאנה) עם מטוסי P-40F ב-20 ביולי 42 ועזב ב-15 בספטמבר 42. הלהק כלל את הטייסות הבאות:

טייסת הקרב ה-64 הגיעה להתארגנות וקבלת ציוד ב-19 באוגוסט, עזבה למצרים ב-16 בספטמבר 42

טייסת הקרב ה-65 הגיעה להתארגנות ולקבלת ציוד ב-29 ביולי ועזבה למצרים ב-5 באוגוסט 42. חזרה ב-29 באוגוסט ועזבה שוב ב-16 בספטמבר 42 עם טייסת 64.

תודתנו לאסף על הערתו למאמר