אחד הראשונים-מיטשל “מייק” פלינט ז”ל

מיטשל פלינט נולד בקנזס סיטי שבמדינת מיזורי בארה”ב ב-27 ביוני 1923.הוא סיים את בית הספר התיכון ווסט פוינט בעיר, ונטל חלק בתכנית האימון לקציני מילואים שנערכה בבית הספר. בהגיעו לגיל 18 התנדב לשרת בחיל הים האמריקאי, בעקבות אביו הארי, ששירת שם כטייס בזמן מלחמת העולם הראשונה.

לאחר שסיים בהצלחה את תכנית ההדרכה לטייסים אזרחיים עבר קורס מתקדם לטייסי קרב, קיבל את כנפי הטייס בבסיס הצי קורפוס קריסטי והוצב כטייס בדרגת לויטננט על נושאת המטוסים וואספ (CV-18) שלחמה בזירת האוקיינוס השקט במסגרת שייטת נושאות המטוסים החמישית (CombCarDiv 5).

פלינט הטיס בתחילה מטוסי F6F הלקאט של טייסת VF-81 (שהיתה חלק מלהק האויר ה-18) השתתף בהפצצות צלילה רבות ולאחר מכן הטיס מטוסי ואוט F-4U קורסאייר ואף הפיל במטוס כזה מטוס יפני מדגם C6N “סאיון” שטס לעבר השייטת שלו במשימת התאבדות “קמיקזה”. במשך לחימתו במלחמת העולם השניה זכה ל-3 מדליות “מדליית האויר” ול-8 עיטורים טייסתיים. לאחר שש שנות שירות בחיל הים המשיך לטוס שש עשרה שנים במילואים, שבמהלכן הועלה לדרגת קומנדר.

הוא למד במכללת ברקלי, ועם סיום הלימודים ביוני 48 סיפר לקרוביו שהוא הולך לטוס לצפות במשחקים האולימפיים בלונדון, אך למעשה התנדב לשירות בחיל האויר הישראלי במסגרת המח”ל. הוא טס לניו יורק ומשם הועבר לבסיס חיל האויר הצ’כי צ’סקה בודיוביצ’ה לקורס הסבה בו למד להטיס מטוסי קרב מדגם אויה S-199.

מגיליון ההערכה של משתתפי הקורס עולה כי פלינט ביצע 1.10 שעות טיסה על מטוס C2B-1 עם המדריך ליכטר בילק, לאחר מכן 1.5 שעות על מטוס S-99 ו-4.30 שעות טיסה סולו על מטוס ה-S-199 . יכולותיו תוארו כ “טייס טוב מאד, לא מבצע טעויות” והומלץ להצבה כמוביל רביעיה. הציון הכולל שקיבל בקורס היה “טוב מאד”. אולם כאן נוספה הערה לגליון ההערכה שניתנה לכל הטייסים הישראליים: “נדרש אימון נוסף בטיסות בגובה רב, טיסות מבנה ירי באש חיה והפצצה במטוס ה-S-199.”

פלינט חזר ארצה יחד עם כל משתתפי הקורס בסוף יולי 48 והוצב בטייסת 101 בפיקודו של מודי אלון ז”ל. הוא ביצע את שתי גיחותיו הראשונות במטוס אויה מס’ זנב ד-122 ב-15 באוגוסט 48. הראשונה תוארה על ידיו כ “חיפוש אחרי מטוס נעדר” שארכה שעה ועשרים דקות, ובה טס מעל לאיזור בשליטת המצרים שירו עליו אש נגד מטוסים. הגיחה שניה היתה “נסיון לירוט מטוס” וארכה זמן דומה.

יומיים אחר כך הטיס את מס’ זנב ד-108 בטיסת מבנה שעברה מעל נתניה בעת ביקורו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בעיר, ויומיים אחר כך המריא לגיחה במטוס ד-119 לליווי שיירות, משימה שלא יצאה לפועל.

ב-20 באוגוסט בשעה 14:40המריא במטוס ד-117 ממנחת מעברות, שם שכנה טיסת 101, לגיחת סיור. הוא נסק לגובה 12,000 רגל, ביצע אוירובטיקה ביצע את המשימה וחזר לנחיתה בשעה 15:20 אולם לאחר שכני הנסע לא ירדו נחת נחיתת גחון. למחרת נחת נחיתת אונס במטוס ד-108.

הערה:על מטוסי האויה בשירות חיל האויר אפשר לקרוא במאמרים “אויה S-199 תיאור טכני” ו-“פרד או סכין-כיצד הפך האויה S-199 למטוס הקרב הגרוע ביותר בח”א הישראלי” באתר זה.

לאחר מכן, לפי הצעתו של אייבי נתן, עבר לטוס בגף 35 ובין פברואר למרץ 49 הטיס שם מטוסי נורסמן ורפיד בגיחות אספקה ובגיחות הפצצה ומטוסי הרוורד בהפצצות צלילה. בין היתר ב-8 בנובמבר הטיס עם ביל וילצ’וק את מטוס הנורסמן מס’ זנב ב-55 להפצצת כיס פלוג’ה ,וב-24 בדצמבר הטיס מטוס הרוורד כחלק משלישיה שהפציצה את דיר אל בלח. לאחר ההחלטה לפרק את גף 35, ב-8 באפריל 49 עבר לטייסת 1 בשדה דב.

לאחר שביצע יותר מ-50 גיחות קרביות בחיל האויר (יותר מכל טייס מח”ל אחר) וקיבל רקע אדום לכנפי הטיסה שלו, “מייק” פלינט, שנשא בחיל האויר דרגת “פקד טייס” ומספר אישי 64612 ,חזר לארה”ב ביולי 49. הוא התגורר בלוס אנג’לס, למד לתואר במשפטים, נשא לאישה את ג’ויס ונולדו לו שני בנים. היה לו משרד עורכי דין בהוליווד.

פלינט נפטר ב-16 בספטמבר 2017.