מבנה “אתא” ובו זוג מטוסי נשר של טייסת 113, חמושים בטילים ובמיכלים נתיקים, שאותם הטיסו ראובן רוזן (נשר 14) ומנחם קשטן, פיטרלו באיזור קונייטרה ביום 12 באוקטובר 73. בערך בשעה 16:00 תקפו מטוסי סוחוי 20 סוריים את כוחות השריון שלנו שנעו מחאן ארנבה מזרחה, ועליהם חיפו זוג מטוסי מיג 21.
רוזן וקשטן הופנו ליירוט התוקפים כשהיו בדרכם חזרה לבסיס.הבקר הזהיר את הזוג ממטוסי מיג 21 שעלולים להימצא באיזור.זוג הנשרים השליך נתיקים והחל במרדף אחרי מטוסי הסוחוי בגובה נמוך ובמהירות גבוהה, כשרוזן מוביל וקשטן שומר על זנבו.
סיפר רוזן:
“נשלחנו למפגש תוך התראה להיזהר ממירטים אחרים שלנו שעלולים להימצא באזור. החשש מטעות בזיהוי גרם להשהייה שאיפשרה לזוג הסוחוי להתחיל במנוסה. התפתחה רדיפה במהירות גבוהה ובגובה נמוך, כאשר אני משגר טיל אחד שמתפוצץ קרוב מאוד מאחורי הסוחוי, אך הסוחוי יוצא מהעשן בריא ושלם. תוך כדי התארגנות לטיל נוסף, אני רואה שנ”מ סורי פוגע בכנף ימין של חסוחוי – ללא השפעה על ביצועיו. הטיל השני הלך בעקבות הראשון עם אותן תוצאות. לקח לי הרבה זמן להגיע לטווח תותחים, ואז התברר לי שאני לא יכול לשים כוונת בגלל הגובה הנמוך.
מצבי השתפר בזכות קפל קרקע שאיפשר צרור תותחים שהפיל את המטוס. לא הייתה נטישה. כל זמן הרדיפה היה הסוחוי השני במבנה, ולא התערב בנעשה. החלטתי לעזוב אותו כי לא נשארו לי טילים ונראה לי שיקח הרבה זמן להגיע לתותחים וכן מפני שמס’ 2 איבד קשר עין, אחרי ששבר מטילי קרקע-אוויר כשטסנו ישר. הבקרה קראה לנו לחזור מייד מערבה. לא שמענו בקולה. ירדנו דרומה דרך ג’בל דרוז כדי לא לעבור בחזית ללא צור,ך וחזּרנו מירדן לבסיס”.
זוג המיג 21 שפיטרל לחיפוי על התוקפים חזר בגובה 12,000 רגל, ובשטחם שוגר אליהם טק”א סורי ומס’ 1 שלהם נטש. כוחות הקרקע גמרו לכבוש את המובלעת הסורית ואפשר היה להתחיל להעביר את כובד המשקל לדרום. שם העניינים עדיין נראו קשים.