לאחר שתקפו 2 רביעיות מטוסי ווטור של טייסת 110 ורביעית מטוסי מיסטר של טייסת 109 את המתקנים הסוריים להטיית מי הירמוך בעין אל ספירה בשעה 16:00 ביום חמישי, 14 ביולי 1966 לפי פ”מ במסגרת מבצע “סחף זוטא”, המריאה בשעה 16:23 מבסיס ח”א הסורי דמייר רביעית מטוסי מיג 21 חמושים בטילי א”א “אטול” לירוט התוקפים. הזוג הראשון התקרב בשעה 16:28 לאיזור הכפר פיק ברמת הגולן. הזוג השני הגיע כעבור 2 דקות מעל שיך מסכין.
רבעית מטוסי השחק של טייסת 101 שאותה הוביל רס”ן דן סבר, סמ”ט א’ של הטייסת’ ועימו רס”נ עודד שגיא, סרן אבנר סלפק וסרן יורם אגמון, המריאה כדי להחליף את הרביעיה הראשונה שפיטרלה באיזור. הם פיטרלו באיזור הכינרת בגובה 15,000 רגל החל משעה 16:35. לאחר מכן הפנה הבקר ביחידת הבקרה הצפונית את המבנה לכיוון מערב. טייסי השחק היו להוטים ליירט ולהפיל את המיגים. הם פתחו מבערים ופנו מערבה. יורם אגמון, שהוזעק לטייסת מביה”ס לטיסה שם הדריך, החליט שלא לפתוח מבער כדי לחסוך בדלק. בנקודה מסויימת קיבלו הטייסים הוראה מהבקר לשוב על עקבותיהם ולטוס מזרחה לעבר רמת הגולן לפיטרול בנתיב המקורי. לפתע זיהה סלפק מטוס מיג.
סיפר סלפק:
| התברגתי כלפי מטה אליו. אז השלכתי בידונים, וכשראיתי שאני סוגר על המיג נוכחתי שאין לי כוונת. שמתי את המיג בערך בכוונת ובטווח 450 מטר עם מהירות סגירה נתתי לחיצה. התותחים מיד נעצרו. הודעתי שאין לי כוונת ותותחים ושקעתי מאחורי המיג. אז שמעתי את השפריר מצפצף חזק מאד. לחצתי על כפתור הטילים ומיד קיבלתי מכה (כנראה מהסליפ סטרים). חשבתי שהטיל נורה והתפלאתי שאיני רואה דבר.הסתכלתי לכנף ואז ראיתי שהשפריר מונח במקומו, ואז פניתי ימינה וראיתי את מס’ 4 (אגמון) נכנס אחרי המיג. |
כאן יצר אגמון קשר עין עם מיג שטס בגובה נמוך לכיוון דרום מזרח.אגמון השליך בידונים, וצלל לעבר המיג. בטווח 2 ק”מ זיהה זוג מיגים והחל במרדף אחרי אחד מהם. הוא צמצם את הטווח ל-350 מטר.
סיפר אגמון:
| “סגרתי מבער ושמתי כוונת. חלפתי אותו ומשכתי מעליו. הוא אבד כנראה והתארגנתי עליו מחדש. יריתי צרור ראשון די ארוך שלא פגע. תוך כדי הפניה הוא גילה אותי ופנה חד. יריתי צרור קצר ועוד אחד אחריו. בכיוון דרום מזרח יריתי צרור אחרון, פגעתי בשורש כנף ימין, ואז עפה לו כנף. נראתה להבה חזקה. המטוס נכנס לסחרור והטייס קפץ מיד. ראיתי את המצנח באויר…אחרי שהוא נפל ראיתי את המיג הנוסף חולף ביני לבין המצנח”. |
סיפר סלפק:
| ראיתי את מס’ 4 נכנס אחרי המיג. עזבתי אותם ומיד לאחר מכן שמעתי שהמיג נופל. הסתכלתי לכיוון וראיתי את המיג נכנס לאדמה על דופן ואדי (כנראה ערוץ הירמוך). |
בשלב זה קיבלו הטייסים הוראה ברדיו להפסיק את הקרב. הם ניתקו מגע ונחתו ברמת דוד לתידלוק עקב מחסור בדלק שנגרם בגלל השימוש המוגבר שעשו במבער האחורי. לאגמון נשאר די דלק והוא נחת בחצור, לאחר, כמובן, שבצע את ה”בז” המסורתי מעל לבסיס.
בסך הכל ירה אגמון 101 פגזים. זו היתה ההפלה הראשונה שלו, ההפלה הראשונה של מטוס המיראז’ בעולם ובחיל האויר, הפלה עולמית ראשונה של מטוס מיג 21, והפלה ראשונה מתוך 13 של מטוס מס’ 59 שהטיס!
 |  |
| סרן יורם אגמון מוקף במכונאים בשובו מהקרב (באדיבות עודד מרום) | בתצלום למזכרת עם צוות הקרקע של ט.101 לאחר חזרתו מהקרב (באדיבות עודד מרום) |
מקורות:
ההגנה על מקורות המים,סרן אבי כהן,הוצאת משהב”ט
ביטאון חיל האויר
אל”מ (מיל’) עודד מרום
