פרטי המטוסים המעורבים בתאונה:
פוגה 76
דגם: CM-170 פוגה מגיסטר
יצרן: תע”א, ישראל
ווטור 66 “דרקון”
דגם: Vautour II N
יצרן: סוד אויאסיון, צרפת
מס’ יצרן: 55
תיאור האירוע:
בליל ה-21 לאפריל 1963 המריא זוג מטוסי ווטור של טייסת 119 לאימוני יירוט לילי בים דרום. צוות מטוס הווטור שמספרו 66 היו הטייס סרן גורי פלטר והנווט סרן אברהם צפדיה. בסיום האימון התכונן צוות המטוס לנחיתה בבסיס תל נוף.
סיפר גורי פלטר בראיון שהעניק לצוות “מרקיע שחקים”:
| “בגישה לנחיתה, בשלב שבו היינו בערך מעל חולון והתחנה מטאורולוגית בית דגן, ראיתי נצנוץ. זה היה לילה מעונן חלקית עם עננות מפוזרת, וראיתי איזה נצנוץ בין העננים שלא ידעתי מהו, חשבתי שמדובר בכוכב. שאלתי את הבקר אם יש מטוס לפני, הוא ענה שלא ידוע לו על מטוס הטס לפני. המשכתי באותו הכיוון ואז לאחר 20 שניות פגעתי במטוס, בגובה 4000-5000 רגל.” |
בעת הפגיעה, לא זיהה טייס הווטור שפגע במטוס אחר, אלא העריך שפגע בבלון מטאורולוגי. הפגיעה הייתה קשה – מיצב הכיוון/גובה הימני של זנב הפרפר של מטוס הפוגה פגע בחופת הווטור ושבר אותה בצד שמאל. רסיסי החופה פגעו בעיני הטייס ובידיו, ובנוסף גרמה שבירת החופה לכניסת רוח חזקה לתא ולרעש חזק מאוד. כמו כן חדר מיצב הכיוון/גובה השמאלי של הפוגה לתוך מנוע האטאר השמאלי של הווטור, גרס אותו, וגרם לאש במנוע שהביאה את הטייס לכיבויו. פלטר הוריד הטייס את משקף הקסדה הכהה על עיניו כדי שיוכל לראות משהו (באותה עת לא היו בקסדות הטייסים בח”א משקפים שקופים אלא רק כהים).
המשיך וסיפר פלטר:
| “הייתה לי בעיה להתמצא בגלל החושך והרוח, וקשר עם הנווט לא היה לי בגלל הרוח והרעש. באותו הרגע הבנתי שזה לא טוב ואני הולך לנטישה. מאחר ותכננתי נטישה, כיביתי גם את המנוע הימני. או אז המטוס האט, ואז הרוח והרעש פחתו. הרמתי שוב את המשקף וראיתי שאני שולט על המטוס, אבל אין לי מנועים – אני בנחיתת אונס מגובה 3000-4000 רגל מערבית לתל נוף. איך אני מגיע למסלול ? החלטתי שלנטוש אני יכול, אבל בינתיים אני שולט במטוס איכשהו.” |
פלטר התניע את המנוע הימני, החל בהקפה רחבה ושידר שידור “עיוור” ברדיו (בשל הרעש הוא לא יכול היה לשמוע את התשובה) על נחיתת החירום ולבסוף נחת עם מנוע אחד על מסלול 18. לאחר הנחיתה, עודכן הצוות שפגע במטוס אחר. פלטר לקח רכב ונסע לשדות של גבעת ברנר, מקום הולדתו, בהם נפלה הפוגה. בהגיעו הסתבר שהמדריך, סרן אבי לניר שישב במושב האחורי של הפוגה, הצליח לנטוש בשלום את המטוס הפגוע למרות העדר כסא המפלט וצנח. החניך מאיר זייטל נמצא הרוג בין שברי המטוס המרוסק.
בחקירת התאונה התברר כי מטוס הפוגה היה בקשר עם מגדל תל נוף, ובשל כך לא היה מודע אליו הבקר האיזורי ולכן הוא השיב בשלילה על שאלת פלטר האם יש מטוס לפניו. בעקבות התאונה הוכנסה בקרת הגישה אשר ביצעה מעבר מדורג מבקר אזורי למגדל הפיקוח.
מטוס הווטור ניזוק קשות, אולם שוקם ע”י חה”א והוחזר לשירות טייסת 110 שלוש שנים לאחר מכן.
סיפר עמית שטראוס מקיבוץ גבעת ברנר:
| באותו ערב , קצת אחרי החשכה , מישהו נקש על דלת הבית שלנו שהיה בקצה הדרומי של קיבוץ גבעת ברנר. אמא שלי אמרה לי פתח , אולי השכן בא לבקש חלב או סוכר , פתחתי , לתדהמתי ראיתי מולי טייס , בידו הקסדה ועל שכמו מצנח , הוא לא היה בטוח איפה הוא נמצא. שאל האם גבעת ברנר והאם יש לנו טלפון , השבנו שאכן גבעת ברנר ואין לנו טלפון , סיפר שאמר לחניך לנטוש אבל לא ידע האם ביצע נטישה , 1963 לא היו טלפונים בבתי החברים . אני ילד בן 6 , הובלתי אותו למרכזיית הטלפונים כדי שיצור קשר עם תל נוף , כל הלילה נערכו חיפושים אחרי הפוגה והחניך , מסוקים מתל נוף חיילים על הקרקע וצעירים מהקיבוץ , בבוקר נמצאה הפוגה המרוסקת והחניך ההרוג במטע האבוקדו הישן . |
תיקון קטן , לא פנס צוות אוויר וחילוץ במסוק , באותו ערב , קצת אחרי החשכה , מישהו נקש על דלת הבית שלנו שהיה בקצה הדרומי של קיבוץ גבעת ברנר , אמא שלי אמרה לי פתח , אולי השכן בא לבקש חלב או סוכר , פתחתי , לתדהמתי ראיתי מולי טייס , בידו הקסדה ועל שכמו מצנח , הוא לא היה בטוח איפה הוא נמצא , שאל האם גבעת ברנר והאם יש לנו טלפון , השבנו שאכן גבעת ברנר ואין לנו טלפון , סיפר שאמר לחניך לנטוש אבל לא ידע האם ביצע נטישה , 1963 לא היו טלפונים בבתי החברים , אני ילד בן 6 הובלתי אותו למרכזיית הטלפונים כדי שיצור קשר עם תל נוף , כל הלילה נערכו חיפושים אחרי הפוגה והחניך , מסוקים מתל נוף חיילים על הקרקע וצעירים מהקיבוץ , בבוקר נמצאה הפוגה המרוסקת והחניך ההרוג במטע האבוקדו הישן .