פרטי המסוק:
דגם: H-34G-III
יצרן: סיקורסקי,ארה”ב
מספר יצרן: 58-1649
מספר צי: Bu.150794
תולדות המסוק:
יוצר ע”י חב’ סיקורסקי כדגם CH-34C ויועד למכירה לגרמניה. קיבל את הכינוי הגרמני H-34G.III וניתן לו גם מספר סידורי של הצי האמריקאי BuNo.150794 . מספרים כאלו ניתנו לכל המסוקים מסוג זה שנבנו עבור גרמניה.
בעקבות עסקת “רז” של ממשלת ישראל עם גרמניה, כחלק מהפיצויים ששילמה ממשלת גרמניה לעם היהודי, הועברו 24 המסוקים בעודם על האוניות בין 25.12.62 ל- 8.63 והגיעו לארץ.
האניה שבה הובל המסוק יצאה לדרך ב-1 ביולי 63. עם הורדתו מהאניה בתאריך 11 באוגוסט 63, הועבר המסוק למוסכי ביה”ס הטכני של ח”א בחיפה, הוכשר לטיסה, טס לתל נוף ונכנס לשירות בטייסת 124 עם מספר הזנב 40. שימש לחילוץ, הובלת כוחות ולמרדפים אחרי מחבלים.
כשיצא משירות לאחר שהטייסת קלטה את מסוקי הבל 205, הוכנס לאחסנה ולאחר מכן נמכר יחד עם מסוקים אחרים לחברת מטרופוליטן איירמוטיב האמריקאית ביולי 70. הובל לארה”ב ושם נמכר לחברת סיקורסקי. זו שיפצה והסבה את המסוק לדגם האזרחי S-58ET. בין היתר הוחלף מנוע הבוכנה הכוכבי של המסוק במנוע טורבינה דגם PT6T-3 בעל 2 חטיבות כח של חברת פראט אנד וויטני קנדה, שגם היא היתה חברה, כמו סיקורסקי, בקבוצת יונייטד טכנולוג’יס.
עם סיום השיפוץ הוקצה למסוק בינואר 71 סימן רישום N4387S לצורך טיסות הניסוי והרישוי. סיקורסקי מכרה אותו לחברת המסוקים הליאקוודור והמסוק קיבל שם את סימן הרישום HC-AYF בשנת 72. יצא משימוש בשדה התעופה של קיטו בירת אקוודור. לאחר מכן נמכר למפעיל בקולומביה וקיבל שם את סימן הרישום HK-2017X. נמכר לחברת אורלנדו הליקופטר איירווייז ושם קיבל את סימן הרישום האמריקאי N2691L בדצמבר 81. לאחר מכן נמכר לחברת המסוקים אריס הליקופטרס בדצמבר 88. לאחר מכן נמכר לחברת JH Helicopters, ולאחר מכן דווחה מכירה ב-13 בינואר 92.
הרישום האמריקאי בוטל ב-27 בפברואר 13.
