חיל האויר המלכותי המצרי הפציץ במלחמת העצמאות את תל אביב ,ראשון לציון וגוש דן כמעט ללא הפרעה וגרם לנפגעים רבים ולהרס רב. המטוסים היו חגים בשמי העיר במשך יותר משעה בגובה 12,000 רגל (3,660 מטר) ללא חשש מאש נ”מ או ממטוסי קרב, ולאחר מכן מטילים את פצצותיהם.

ב-3 ביוני 1948 בשעה 19:00 לערך הגיעו לשמי תל אביב שני מטוסי C-47 דקוטה מטייסת 8 של ח”א המלכותי המצרי במטרה להפציץ את העיר ואת שדה דב, בו חנו מטוסי טייסת א’ של חיל האויר.מספר פצצות נפלו בשטח שדה דב וליד תחנת הכח רידינג . באותה עת היה באויר מטוס קרב מדגם אויה S-199 של טייסת 101 שאותו הטיס מפקד טייסת מרדכי (מודי) אלון בגיחת פטרול .הוא זיהה את המפציצים המצריים שלוו ע”י 2 מטוסי ספיטפייר, הפנה את מטוסו לעבר הים, ולאחר מכן צלל אל המטוסים כשהשמש מאחוריו.
אלון תקף את אחד ממטוסי הדקוטה בצרורות מתותחי ה-20 מ”מ של מטוסו. המטוס המצרי נפגע בהיותו מעל יפו, עלה באש, איבד גובה וטייסו ניסה לבצע נחיתת אונס בחולות שמדרום לבת ים, ליד נבי רובין, אך המטוס התהפך בנחיתה על גבו. המטוס אותר ע”י בוריס סניור שעקב מהאויר אחרי נתיב טיסתו בעזרת מטוס הבוננזה שלו. כמה מאנשי צוותו שרדו ונלקחו בשבי.
אלון המשיך וטס בעקבות הדקוטה השנייה, ובהיות המטוס המצרי בשמי נס ציונה ירה ופגע בו. הטייס המצרי שניסה להתחמק שינה כיוון ולבסוף התרסק ליד רחובות בסביבת ערוץ נחל לכיש.

תושבי תל אביב ששמעו את היריות יצאו מהמקלטים אל הרחובות וגגות הבנינים וצפו בקרב.לאחר מכן יצאו לרקוד בכיכר מוגרבי.על כך כתב לימים עזר ויצמן ז”ל:
“זה היה יום חג לתושבי תל אביב,ממש יום חג! כמו במפגן אוירי צפו המונים במטוס הקטן על על שני המפציצים, מתישב על זנבותיהם ומכלה בהם את כל חמתו של העם היהודי המופצץ”
ואילו בקובץ “איש כנפיים בישראל” שהופיע לזכרו של מודי אלון (הוצאת עם עובד,1959) מופיע התיאור הבא:
“הגיח לפתע פתאום מטוס קטן מצד הים והטיל במפציץ כמה אלומות אש.המצרי ניסה להימלט, אולם הישראלי לא הניחו והתקיפו שוב”.
