ביום הראשון למלחמת ששת הימים, וכחלק ממבצע “מוקד” להשמדת חילות האוויר הערביים, המריאה בשעה 12:50 מתל-נוף רביעית מטוסי מיסטר של טייסת 116 בשני זוגות. מוביל המבנה היה סרן מריו שקד במטוס מיסטר 52, ואיתו סגן צבי פורת, סגן גבי ווקס וסג”מ חנניה בולה במיסטר 94. המטוסים היו חמושים בפצצות ובתותחים.
המבנה טס לתקיפת בסיס כברית של חיל האוויר המצרי, אך בדרך לשם הורה הבקר לשנות נתיב ולתקוף את בסיס מאפרק של ח”א המלכותי הירדני. לאחר 10 דקות טיסה הגיע המבנה לשדה שבעותה עת עמדו בו שני מטוסי הנטר בעמדת המראה ועוד שניים בריצת המראה. סרן שקד הורה לטייסיו להתרכז בתקיפה ואכן הם הטילו את פצצותיהם על המסלולים ועברו לצליפה.
אחד ההנטרים שהצליחו להמריא ושהוטס ע”י מדריך הטיסה הפקיסטני סאיפול עזאם, התיישב על זנבו של מטוסו של סג”מ חנניה בולה, ירה ופגע בו. בולה נטש את הקרב וגרר את המטוס הפגוע לעבר שטח ישראל. בסופו של דבר נאלץ לנטוש את המטוס בשטח ירדן ונרצח ע”י כפריים ירדניים.
סרן שקד צלל וירה על שני ההנטרים שהיו בעמדת ההמראה והשמיד אותם. לאחר מכן נסק לעבר שני ההנטרים שבאוויר. הוא התיישב על זנבו של אחד מהם אך השני (אותו הנטר שהוטס ע”י סאיפול עזאם) התיישב על זנבו שלו, ועל זנבו של עזאם התיישב צבי פורת כשכל אחד מנסה להפיל את זה שלפניו.שקד הגיע למצב ירי לאחר שבירות רבות שביצע טייס ההנטר הירדני, ירה עליו צרור מתותחי ה”דפה” שלו וההנטר נפגע, עלה באש, נפל לקרקע והתרסק.
את גרסתו של מריו שקד לא זכינו לשמוע מפיו. הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים בהטיסו מטוס עייט של טייסת הדרקון המעופף.
