בשנת 1962 הועברו מטוסי הביצ’קרפט של ארקיע לאחסנה, והחברה הזמינה בחברת “הנדלי פייג'” הבריטית שני מטוסי הראלד מסדרה 200 לאספקה בשנת 1964 ומטוס שלישי באופציה לשנת 1965. ארקיע העדיפה את ההראלד על פני הפוקר F.27 שהיה המתחרה היחיד שלו, מהסיבה של מספר המושבים הגדול יותר (52 לעומת 44 בדגם הפוקר ששווק באותו זמן), למרות שהפוקר היה מהיר יותר, היה זה מאפיין לא חשוב ברשת קוי הטיסה הקטנה של החברה באותה עת.
כשהגיע מטוס ההראלד השלישי, יצא מטוס דקוטה אחד משירות, ולאחריו עוד שניים בשנת 1966, ובסוף שנה זו היו לארקיע שלושה הראלדים ושתי דקוטות שהוטסו ב-3 קוים בסיסיים: ת”א-אילת, ת”א-ראש פינה, וקו מזדמן מראש פינה לאילת, והטיסו 177,726 נוסעים.
| הנדלי פייג’ הראלד סדרה 200: המטוס תוכנן במקור ע”י צוות התכנון של חברת הנדלי פייג’ (רודינג) בע”מ על מנת להחליף את מטוסי הדקוטה שרבים מהם היו עדיין בשירות חברות תעופה בשנות החמישים. באותה עת כבר היו קיימים מנועי הטורבופרופ מדגם “דארט” שפיתחה חברת רולס רויס, והם הוכללו בדגם F.27 של חברת “פוקר” ההולנדית. אב הטיפוס של דגם H.P.R.3 היה בעל ארבעה מנועי בוכנה תוצרת חברת אלויס לאונידס, וקיבל את הכינוי “הראלד” בשנת 1954. בשל התחרות עם “פוקר” ועם חברת “ויקרס” שהוציאה לשוק את הויקאונט בעל ארבעה מנועי “דארט”, הוחלט בהנדלי פייג’ לשנות את תכנון המטוס לדגם דו מנועי בעל 2 מנועי “דארט”, והוחל ביצור דגם H.P.R.7 שכונה “דארט הרלד”. המטוס יוצר ב-8 סדרות, מסדרה 100 ועד 800, ומסדרה 200 יוצרו 36 מטוסים. מאפייני המטוס: טיפוס: מטוס נוסעים דו מנועי, 50-56 מושבים. מנועים: 2 מנועי טורבופרופ רולס רויס דארט 527, המפתחים 2,105 כ”ס כ”א. מדחפים: דאוטי-רוטול 4 להבים. משקל ריק: 11,703 ק”ג. משקל המראה מירבי:19,504 ק”ג. מהירות שיוט: 443 קמ”ש, מהירות מירבית: 563 קמ”ש. תקרת טיסה: 8,500 מטר טווח מירבי: 2,832 ק”מ עם דלק מירבי. |
שנת 1967 היתה נקודת מפנה בהיסטוריה של החברה. ראשית, אל על מכרה את מטוס הבריטניה האחרון שלה במרץ 1967 והפכה לחברה שמפעילה מטוסי נוסעים סילוניים בלבד מתוצרת בואינג, וכתוצאה מכך היתה חייבת להפסיק לטוס לקפריסין משום שלא היה לה כלכלי להפעיל את מטוסי הבואינג שלה בקו קצר זה, שהיה בעל תפוסה נמוכה יחסית. ההחלטה היתה להעביר את כל הפעילות לארקיע, וזו החלה בטיסות מלוד לניקוסיה בקיץ אותה שנה במטוסי ההראלד. בתחילה היו ארבע טיסות שבועיות שהוגדלו לקצב של שש טיסות שבועיות. מאז שנת 1961, היתה זו הפעם הראשונה שארקיע טסה באופן סדיר בקו בינלאומי. הטיסות הללו היו הצלחה גדולה, ונפסקו רק בשנת 1974 עקב פלישת טורקיה לקפריסין.
ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים ושניים מתוך שלושת ההראלדים גוייסו לחיל האויר למשימות תובלה ופינוי פצועים, וטיסות החברה בוצעו ע”י ההראלד הנותר ושני מטוסי הדקוטה. עם שוך הקרבות פתחה ארקיע שירותי טיסה נוספים לירושלים ולחצי האי סיני. כדי להתמודד עם הגידול בתנועה האוירית, הזמינה החברה מטוסי הראלד רביעי וחמישי לאספקה בשנת 1968, ונחכר הראלד מסדרה 213 מחברת התעופה הגרמנית Bavaria Flugesellschaft ממינכן, וחכירה זו הוארכה למשך שנת 68 כדי שיהיה אפשר להוציא משירות את מטוס הדקוטה האחרון. בתוך כך הוארך המסלול בשדה התעופה בחיפה כדי שיתאים למטוסי ההראלד ובכך לתת אפשרות לטיסות ישירות לאילת וממנה.
ב-3 במרץ 1969 לפנות ערב,בעת המראה משדה דב בטיסת ארקיע לשדה מחניים, הרים טייס המשנה את הגלגלים מוקדם מידי. כתוצאה מכך נטה חלקו האחורי של המטוס מטה, נחבט במסלול ונשרט קשות. הקברניט לקח את ההגאים לידיו, תיקן את טעות טייס המשנה, והמראה והטיסה נמשכו כסידרן. בחזרה ממחניים נחת המסלול בשדה התעופה לוד והוכנס לתיקונים.
ארקיע היתה בשלבים הסופיים של הזמנת מטוס הראלד שישי, כשהגיעו החדשות על קריסת חברת הנדלי פייג’, יצרנית המטוס הבריטית. זו היתה מכה חזקה לארקיע, שתכננה שההראלד יהיה הדגם העיקרי שתפעיל, ולהגדיל את הצי שלה עד לשנים עשר מטוסים עד שנת 1970. במלחמת יום הכיפורים גויסו מטוסי ההראלד ופעלו במסגרת טייסת 145.הם מותקנו לנשיאת פצועים באלונקות ופינו פצועים מהחזית לשדה דב.
ב- 28.08.1975 המריא מטוס הראלד 4X-AHS משדה דב לאבו רודס. על המטוס היו 24 מילואימניקים. מיד אחרי ההמראה נשמעה והורגשה חבטה חזקה מצד ימין והסתבר שהגלגל הראשי הימני ניתק מכן הנסע. הקברניט שב על עקבותיו וביצע נחיתת גחון.
בסוף שנת 77, הבינה מועצת המנהלים שהמצב הכלכלי של החברה יוביל אותה לתקופה מתמשכת של עמידה על הקו האדום, ולחצים מתמשכים של חברי כנסת הובילו להקמת וועדה לבחינת מצב החברה, וזו המליצה על מכירת יתר מטוסי ההראלד ואת אחד מששת מטוסי הויקאונט. המלצות הוועדה התקבלו ע”י הנהלת החברה וכל שלושת המטוסים נמכרו לבעלים בבריטניה ועזבו באפריל 78, והחברה נשארה עם 2 מטוסי 1-11 וחמישה ויקאונטים.
המטוסים: (לחץ על הקישור למעבר למאמר)
