ביום הראשון של מלחמת ששת הימים תקף מבנה של שלושה מטוסי מיג 17 סוריים את קיבוץ דגניה א’, מוצב בבית ירח וסכר על נהר הירדן. באותו זמן היה בפיטרול זוג מטוסי שחק של טייסת 117 שאותו הטיסו רס”ן עזרא דותן (בבן) וסרן נפתלי פורת. הבקרה הזניקה זוג נוסף שאותו הטיסו סרן אמנון ארד (פקטורי) בשחק 46 וסרן יפתח זמר בשחק 49.
לאחר ההמראה הפנה אותם הבקר לכיוון מזרח וכשהגיעו ליד צמח הבחינו בדותן ופורת הרודפים אחרי שניים ממבנה המיגים שברחו כשהמבערים האחוריים שלהם פתוחים, והמיג השלישי טס במרחק של קילומטר לפניהם.
זמר צלל על המיג הקדמי ושיגר טיל שפריר מטווח 1000 מטר שלא פגע. הוא שיגר טיל נוסף אך זה לא יצא מנושא הטילים. זמר, שלמטוסו היתה תקלת קיזוזים ניסה להכניס את המיג המתמרן בחריפות לכוונת, ירה צרור שלא פגע ופינה את מקומו למס’ 2 שלו אמנון ארד. זה טס מאחורי המיג ושיגר אף הוא טיל שפריר שלא פגע. בינתיים הצטרפו דותן ופורת ששיגר אף הוא טיל שגם הוא לא פגע. ארד צימצם טווח, ירה שני צרורות מתותחיו והמיג נפגע, התגלגל על גבו ופגע בקרקע.
ארד וזמר טיפסו לגובה 15,000 רגל במבער מלא ופיטרלו מעל לכינרת. לפתע זיהה ארד מטוס מיג נוסף שטס לכיוון צפון מזרח, השליך נתיקים וצלל מטה כשזמר אחריו. ארד צימצם טווח והטייס הסורי הבחין בו, ירד לגובה פני הקרקע, פתח מבער וביצע שבירות חריפות. ארד הכניס אותו לכוונת, ירה שני צרורות והמיג נדלק, טייסו משך מעלה ונטש אותו. המטוס התרסק והתפרק. זה היה עמוק בתוך השטח הסורי.
סיפר זמר (לחוברת שהופקה בטייסת לקראת ערב מורשת 50 שנה למלחמת ששת הימים):
| “חזרנו שנינו מסגירת המסלול של אבו סואר, ומיד למידי לירוט. אחרי כשעה הזנקה לכיוון האון, גובה 5,000 רגל, מטוס 49, בידונים 1,300,שני שפרירים, משככי גובה וכיוון לא נכנסים, טיסה בגובה נמוך מאד, מרובעת וקופצנית. לקראת צמח רואים את בבן ןנפתלי רצים אחרי מיג 17 דרומה, כקילומטר לפניהם עוד מיג. נכנסתי עליו מעליהם. שפריר מטווח 1,000 מטר ישר מאחור, לא פגע. שפריר שני לא יצא בכלל,אחר כך התברר שניתק מהנושא…. התקרבתי לתותחים. המיג בבריחה, 500 קשר.נוסף למשככים גם מקזז גובה פועל חלקית. צריך לחץ חזק על הסטיק לשמור גובה. השיטה-להוריד אף-התהפכות. מספר נסיונות נפל לכוון, כולל צרור בכיוון גרוע, ופקטורי מתחנן שאתן לו.צודק. אמנון נכנס,נפתלי איתו בערך במבנה להתקפה, בבן מאחוריהם לאחר שהפיל את המיג שלו, אמנון משגר שפריר-לא פוגע. נפתלי משגר שפריר,לא פוגע. אמנון מתקרב לתותחים, שניים-שלושה צרורות, חתיכות עפות, המיג באדמה. חוזרים לפטרל מעל הכנרת. אמנון פונה פתאון מזרחה, לא מצליח להקים קשא איתו או עם הבקר. גובה 15,000 רגל, מבער מלא, המון פניות, פעמיים 360,אמנון זורק בידונים כשאני אחריו והם ישר אלי, ומיד צולל חזק למטה. שחררתי בידונים וקיבלתי אוסילציה לא נורמלית (איפה המשככים כשצריך אותם?) המהירות 0.95 מאך. באיזור צומת בוטמייה רואה מיג בודד נמוך בכיוון צפון מזרח, אמנון יורד אחריו, אני מעליהם, לא שומע, רק רואה. אמנון מאחוריו הרבה זמן, נמוך מאד, מהירויות 180-220,הפיכות הטיה, מידי פעם המיג פותח וסוגר מבער, הכל לא חריף. אמנון יורה מספר צרורות,חתיכות עפות והערבי טס… קרוב לדמשק טייס המיג מושך, קופץ והמטוס באדמה. פונים מערבה הביתה, פתאום אמנון שובר שמאלה ונעלם. שברי המיג נצנצו וחשב שיש מיג נוסף. אני לבד, בלי קשר, הדבימטר לא כוייל בזריקת הבידונים,רק ההפרש ידוע. 600 קשר נמוך בהתחלה עד הירדן והביתה.כאן חזיתי בנטישה של אהוד אחרי ששברי המיג שהפיל נכנסו לו למנוע. כשאמנון חוזר, מסתבר שכשירד על המיג השני שלו, היתה בעצם רביעיה,שלישיה מתחתנו ואחד קדימה.הוא ירד על הקדמי הרחוק, ולא יכול להודיע לי על השלישיה. חוזר לטייסת לקראת הצהריים, הטמפ’ שלי בשיאן על ההפלות שראיתי ועל ההפלות שלא הפלתי וכאן מורידים עלי להיות מפקד טייסת תורן לחצי שני של היום.” |
