בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70 וה -80 של המאה ה-20 פרחו אירגוני הטרור הפלשתיניים. טרוריסטים של אירגוני הפתח, ספטמבר השחור, החזית העממית לשחרור פלשתין ואחרים. תקפו מטוסים , פוצצו אותם וחטפו אותם לשם קבלת כופר ותמורת שחרור חבריהם הכלואים. מאות יעדים יהודיים וישראליים הותקפו ברחבי העולם.
גם מטוסי חברת אל על, משרדיה ונוסעיה הותקפו ונחטפו. נביא כאן סקירה כרונולוגית של האירועים הקשורים לחברת אל על.
ב-23 ביולי 1968 נחטף מטוס אל על מדגם בואינג 707-458 אות קריאה 4X-ATA שהיה בדרכו משדה התעופה פיומיצ’ינו ברומא לתל אביב בטיסת אל על LY426 בידי שלושה מחברי קבוצת “אל עסיפה” של החזית העממית לשחרור פלסטין שיצאו מלבנון. שמות שניים מהם עלי שפיק אחמד טהא ויוסוף חטיב.
כשהמטוס התייצב בגובה 33,000 רגל קמו המחבלים ממקומם.אחד מהם פרץ לתא הטייס, שלף אקדח ואז הקצין הראשון מעוז פורז היכה על ידו של המחבל. זה היכה את פורז בראשו עם קת האקדח ופצעו, כיוון אליו את האקדח וירה אך החטיא. הוא ניסה לירות בשנית אך באקדחו חל מעצור. הוא ניסה לשלוף ניצרת רימון שהחזיק, אך הקברניט עודד אברבאנל הרגיע אותו.מחבל שני שנכנס לתא הטייס חטף מידי אברבאנל את את המיקרופון של מערכת הקשר והודיע שהמטוס נחטף ושהוא טס לאלג’יר.
המטוס על עשרת אנשי צוות ו-38 הנוסעים נחת באלג’יר בשעה 00:35. המחבלים דרשו את שחרורם של 1,200 מחבריהם שהיו כלואים בישראל.המשא ומתן לשחרור החטופים בתיווכה של ממשלת איטליה נמשך 39 ימים, החטופים שוחררו בקבוצות ובמטוס נשארו שבעה אנשי צוות ו-5 גברים מבין הנוסעים. לאחר ששוחררו הוטס המטוס לרומא ע”י צוות של חברת אייר פראנס, ומשם לתל-אביב על-ידי צוות ישראלי.
ב-26 בדצמבר 68 תקפו שני מחבלים, מחמוד מוחמד ומאהר סולימן מאירגון החזית העממית מטוס בואינג 707 של אל על אות קריאה 4X-ATR בטיסה LY253 שחנה על האפרון בשדה התעופה של אתונה. המטוס היה בדרכו מלוד לניו יורק דרך אתונה והיו בו 37 נוסעים ו-10 אנשי צוות. מהיריות שפגעו במטוס נהרג נוסע ודיילת נפצעה. המחבלים נעצרו ע”י משטרת אתונה.
ב-18 בפברואר 69 הסיע מטוס בואינג 720-058B של אל על אות קריאה 4X-ABB בשדה התעופה קלוטן שבציריך אל מסלול ההמראה ועליו 17 נוסעים ו-11 אנשי צוות, בטיסה LY432 ללוד שהיתה עם נחיתת בינים באמסטרדם. בשעה 18:40 פתחו עליו באש מרובי הקלשניקוב ויידו רימונים ארבעה מחבלים מאירגון החזית העממית לשחרור פלשתין שחיכו לו ע”י גדר שדה התעופה.הארבעה,אמינה דאבור, מוחמד אבו אל אעיג’ה, איברהים יוסוף ועבדול מוחסיין חסן השליכו את הרימונים לעבר הכנף הימנית של המטוס. הם התפוצצו ולא גרמו נזק, אך כ-40 קליעים חדרו לתא הטייס מצידו הימני ומהם נפגע קשה בבטנו הטייס החניך יורם פרס .פרס נותח אך נפטר מפצעיו לאחר חמישה שבועות. הקצין הראשון נפגע בידו ו- 3 נוסעים נפצעו.למטוס נגרם נזק.מאבטח אל על מרדכי רחמים פתח את חלון תא הטייס של המטוס , ירה על המחבלים מאקדחו והרג אחד מהם. האחרים נעצרו ע”י כוחות משטרה שהוזעקו למקום. הנוסעים הועברו ארצה בטיסות אחרות ואילו המטוס חזר ארצה שישה ימים לאחר התקרית.
בישיבת הכנסת שנערכה יום למחרת, מסר שר התחבורה משה כרמל את הודעת הממשלה:
| גברתי היושבת ראש , כנסת נכבדה . על דעת הממשלה אני מבקש למסור לכנסת את ההודעה הבאה (הקטע הראשון ובו העובדות הושמט) …. לפי הידיעות שבידנו , תוקפי המטוסים בכל שלוש הפעמים נערכו להתקפותיהם בלבנון ויצאו לפעולותיהם הרצחניות מביירות . אירגון ׳׳החזית העממית לשיחרור פלשתין׳׳ הודיע אמש בביירות כי הוא הנושא באחריות להתקפה וכי אנשיו הם שהתנקשו במטוס ׳׳אל על” בציריך , והוא ליווה הודעתו בדברי התפארות . אותו אירגון הוא גם האירגון שביצע את חטיפת מטוס “אל על׳׳ והכוונתו לאלג׳יר , ואנשיו הם שתקפו את מטוס “אל על׳׳ באתונה , לפני קרוב לחודשיים . האירגון הכריז , כי בדעתו להגביר את המאבק נגד ישראל בשטחה ומחוצה לה . התקפות רצחניות אלה נגד מטוסים אזרחיים על נוסעיהם , אשר בנס לא נסתיימו באסונות ובקיפוח חיי אנשים רבים חפים מפשע , רק מבליטות את אופיים השפל של אירגוני הטרור הערביים ואת מורך הלב של שליחיהם , הנמנעים באופן עקבי מכל עימות עם כוחות הבטחון של ישראל , בחפשם להם פורקן לשנאתם בהתנכלות באזרחים שלווים , כדי לרצחם בכל מקום שם יכולים הם להגיע אל קרבנותיהם . באין אחיזה למעשיהם בתחומי הארץ , עקב היעילות הגדולה של פעולות כוחות הבטחון והצלחותיהם של כוחות הבטחון במלחמה בחבלנים , ועקב התנגדותה של האוכלוסיה הערבית בארץ לתת מחסה ובסיסים לכנופיות הם מעתיקים את פעולותיהם ההרסניות אל מטרות אזר חיות בתעופה הישראלית , הרחק מגבולות הארץ , בתקווה להגיע להישגים קלים יותר ובסיכון פחות . דבר זה מתבצע תוך כדי פגיעה נפשעת בחוקי מדינות ריבוניות ותוך כדי הפיכת נמלי תעופה אזרחיים שלווים לשדות קטל , שיטות פעולה אלה , של פגיעה זדונית בחיי אזרחים בחלקי עולם שונים , הן פשע ביןלאומי חמור . מן הראוי שיעוררו סלידה בקרב האנושות התרבותית , הבוחלת בהתנכלויות נפשעות לחפים מפשע ובהפקרת חיי אדם לזדוןלבם של צמאי דם . לראשונה בתולדותיה של התעופה האזרחית בעולם מרצחים תוקפים אותה ואת המשתמשים בה , במטרת הרג ללא כל הבחנה . מן הדין שיישמע עתה , יותר מאשר בעבר , קולה של האנושות הנאורה , במסגרותיה הלאומיות והבין לאומיות , נגד הברבריות הזאת של פליטת אש ופגיעה בחיי אדם ללא הבחנה , שאיננה מכבדת חוקי מדינות ריבוניות ואינה מניחה מקום בטוח ומשוחרר מפגיעה בשום מקום בעולם . מחובתנו להתריע על כך , כי השתיקה , הסלחנות והלא איכפתיות , שנתגלו בעולם כלפי הפגיעות בנתיבי אוויר אזרחיים של ישראל וכלפי מעשי רצח של חפים מפשע , עודדו את הטרוריסטים להמשיך במעשיהם הנתעבים ולהרחיב את הפשע על שטחים נוספים ומדינות נוספות , עד כדי סיכון המערכת הביןלאומית הכוללת של התעופה האזרחית . גישתה והחד צדדית של מועצת הבטחון , אשר מצאה לנכון לגנות את המתגוננים מפני הפיראטיות באוויר , כפי שהיא נתגלתה בשמי רומא ובנמל אתונה , בלא לומר מלה נגד מבצעי ההתקפות מקרב הטרוריסטים על התעופה האזרחית יש בה בלא ספק משום עידוד לחטיפות , להתקפות ולמעשי רצח . החלטת מועצת הבטחון מיום 31 בדצמבר 1968 , שדנה בפעולת צה”ל בנמלהתעופה של ביירות , אף שלא באה אלא בעקבות ההתקפה נגד מטוס “אל על” באתונה , שנועדה להזהיר מפגי התקפות נוספות על נתיבי האוויר האזרחיים ושנמנעה מכל פגיעה בחיי אדם , — החלטה זו של מועצת הבטחון מצאה לנכון לגנות את ישראל דווקא ואף להזהירה , בלא להזכיר במלה אחת את הסיבה האמיתית לפעולה זו — ההתקפה על מטוס “אל על” מלא נוסעים באתונה — ובלא לגנות פעולה זו , שיכלה להסתיים באסון של מלכודת אש לעשרות נוסעים . מצפונה של מועצת הבטחון לא יוכל להישאר נקי אם לאחר החלטה מפלה זו כלפינו שבו הטרוריסטים וחידשו התקפתם על מטוס “אל על” , צוותו ונוסעיו , כפי שקרה בציריך . חברי הכנסת , עלינו לראות את ההתנקשות האחרונה הזאת בציריך במלוא חומרתה , במיוחד כאשר היא חזרה זו הפעם השלישית . עוד בטרם ההתקפה הזאת ננקטו אמצעי בטחון למנוע חטיפת מטוסינו ולהדוף התקפות עליהם , מתוך תיאום עם השלטונות בכל אותן המדינות שלשם מגיעים מטוסי “אל על ותוך עזרה מצדן . אולם יהיה עלינו לפגוש אתגר חדש זה , להפיק לקח ממנו ולעשות להגברת סדרי הבטחון על כל נושא ישראלי מעבר לגבולות המדינה , בתחום התעופה האזרחית כבתחומים אחרים , במאמץ מירבי ובלתי נלאה למנוע התנכלויות במטוסינו בכל מקום בעולם ולהבטיח את תנועתם הסדירה בקשר האווירי שלנו עם כל חלקי תבל . נפנה לכל הגורמים האחראיים בעולם , נעמידם על חומרת מעשיהם של הטרוריסטים ונתבע נקיטת כל האמצעים כדי להבטיח את רשת נתיבי האוויר הבין לאומיים מפגיעה . כבר פניתי היום פעם נוספת ל-I. C. A. O , האירגון הביןלאומי לתעופה אזרחית , להחיש את טיפולה בכל הנוגע לבטחון באוויר , אירגון המראה הבנה ורגישות לתנועה האווירית הסדירה , ואשר בישיבת מועצתו ביום 31 בינואר 1969 , בדיון על תלונת לבנון נגד ישראל על מיבצע האזהרה בבירות סירב לגנות את ישראל ודחה את החלטתו בנדון , כאשר הוא מסיר למעשה מסדר היום את התלונה נגד ישראל . חובת האו”ם לעשות בדחיפות , ביעילות וללא משואפנים לעצירת ההידרדרות בנתיבי האוויר הבינלאומיים . חברי הכנסת , נתיבי האוויר של ישראל הם בדרגה חיונית עליונה לנו , ביהוד נוכח הלוחמות הקיימת עדיין בשכונתנו והמצור היבשתי המלא אשר סביבנו . בטחונם של נתיבי האוויר יישמר , יובטח ויוגן בכל אמצעי שבידנו פגיעה בהם לא תיסבל , כי בנפשנו הדבר . צריך להיות ברור כי האחריות להתקפות הנפשעות על מטוסינו איננה רק על המבצעים , אלא גם על המדינות ששם מתארגנים הטרוריסטים , מתכננים את פעולותיהם , מצטיידים בנשק ויוצאים משם למעשיהם הנתעבים . לבנון , שמתוכה יצאו הטרוריסטים זה שלוש פעמים לתקוף את מטוסינו , חייבת לעקור מתוכה את קיני הפירטיות האלה . בטחון התעופה האזרחית חשוב לכל מדינות העולם , בכלל זה מדינות ערב וישראל . השלמה עם חטיפות , התנכלויות והתקפות על נתיבי האוויר תגרום בהכרח נזק חמור לכל , לרבות מדינות ערב . שמירה על העיקרון של בטחון נתיבי האוויר חיונית לחברה האנושית כולה , והוא מונח ביסוד האינטרסים של מדינות ערב וישראל גם יחד .מדינות ערב , המעוניינות בקיום קווי תעופה בין לאומיים של ארצותיהן , והגורמים האחראיים בקרב חברות התעופה הערביות היו מיטיבים לעשות לו נקטו מיד אמצעים נמרצים לריסון החבלנים ולמניעת התקפות על מטוסים ישראליים . כדי למנוע התדרדרות והרס בקווי התעופה של המזרח התיכון . ישראל מקיימת בידה את הזכות המוסרית ואת הכו שר המבצעי לאחוז בכל אמצעי התגוננות שיידרש ובכל מקום שיידרש כדי לשבור את כוח המתנכלים לנו ולמטוסינו ולהבטיח את התנועה האווירית החופשית של נתיבי האוויר של ישראל . כבוד היושבת ראש , בטוחני כי הכנסת תהיה שותפה עמי בביטוי ההשתתפות בצער שנגרם לנוסעי המטוס המותקף , ישראליים ולא ישראליים , בציריך , וכן בברכת החלמה מהירה לפצועים מקרב טייסי “אל על” . |
ב-8 בספטמבר 69 הושלכו 2 רימוני יד אל משרד אל על בבריסל.4 אנשים נפצעו. ב-27 בנובמבר 69 השליכו שני מחבלים של אירגון חזית המאבק העממית רימוני יד לתוך משרד אל על באתונה. ארבעה בני משפחה יוונית נפצעו והחמישי נהרג. שני המחבלים נתפסו ונעצרו אך שוחררו לאחר חטיפת מטוס חברת התעופה היוונית אולימפיק לירדן ב-22.7.70. כן תקפו מחבלים את משרדי אל על באיסטנבול ובטהרן.
ב-12 בדצמבר 69 התגלה מטען חבלה במשרד אל על בברלין. הוא הונח במקום ע”י כנופיית באדר-מיינהוף שלקחה אחריות יחד עם אירגון החזית העממית לשיחרור פלשתין. המטען נוטרל.
ב-25 בדצמבר 69 הועמדו למשפט שני אזרחים בריטיים, פעילים ניאו נאצים, בשם טרפור אוון וויליאמס ורונאלד גרומן המאן, באשמה שתיכננו לפוצץ מטוס של אל על בשליחות אירגון הפתח.בחיפוש שנערך בביתו של וויליאמס נמצאה כמות גדולה של חומרי נפץ.
ב-28 בינואר 70 נעצר בשדה התעופה בלונדון פאדל מוחסיין סלאח לפני עלייתו לטיסת אל על לתל אביב. במטענו נמצא תת מקלע ותחמושת, ובנוסף נמצאו רימוני יד בתא איחסון בתחנת הרכבת ויקטוריה.
ב-10 בפברואר 70 בתקיפה נוספת על מטוסי ונוסעי אל על ,תקפו שלושה מחבלים מאירגון החזית העממית ברימונים ובירי תת מקלעים אוטובוס בש”ת של מינכן. האוטובוס הוביל נוסעים מהטרמינל למטוס אל על שנחת שם נחיתת ביניים בדרכו מלוד ללונדון . רימון אחד התפוצץ בתוך האוטובוס ומרסיסיו נהרג הנוסע אריה קצנשטיין, ואילו הקברניט אורי כהן נאבק עם מחבל שעמד להשליך רימון נוסף. הרימון התפוצץ וכהן נפצע. בהתקפה נפצעו 11 נוסעים וביניהם השחקנית חנה מרון שהיתה בדרכה לאודישן בלונדון שנפצעה קשה ואיבדה חלק מרגלה. כן היה באוטובוס השחקן והבמאי אסי דיין.
המחבלים נעצרו לאחר קרב קצר עם מאבטחי שדה התעופה וגורשו מגרמניה.
ב-24 באפריל 70 התפוצץ מטען במשרד אל על באיסטנבול. ההתפוצצות גרמה לנזק אך לא היו נפגעים.אירגון החזית העממית לקח אחריות על הפיגוע.
ב-6 בספטמבר 1970 חטפו מחבלים פלשטינים מהחזית העממית לשחרור פלשטין ארבעה מטוסים בו-זמנית.באותו יום, נחטפו לשדה דאוסון שנמצא ליד העיירה זרקא בירדן ופוצצו שם. אלו היו מטוס דוגלס DC-8 של חברת סוויסאייר אות קריאה HB-IDD בטיסה SR100 מציריך לניו יורק, מטוס בואינג 707 של TWA אות קריאה N8715T בטיסה TW741 מת”א לניו יורק דרך פרנקפורט, מטוס בואינג 747 של חברת פאן אמריקן אות קריאה N752PA בטיסה PA93 מאמסטרדם לניו יורק דרך לונדון, נחטף, הוטס לבירות ולאחר מכן לקהיר ופוצץ שם, ומטוס VC-10 אות קריאה G-ASGN בטיסת BOAC 775 שהגיע מבחריין נחטף ע”י תשעה מחבלים שלושה ימים אחר כך והונחת גם הוא בשדה דאוסון הוא ופוצץ.
רק חטיפת מטוס הבואינג 4X-ATB של אל על שהיה בטיסה LY219 מאמסטרדם לניו יורק ובו 138 נוסעים ו-10 אנשי צוות-סוכלה.
על טיסת אל על לניו יורק, עלו באמסטרדם הטרוריסטים פטריק ארגולו ולילה חאלד (לפי התוכנית היו אמורים להשתתף בחטיפה ארבעה מחבלים, אך אנשי האבטחה של אל על סירבו לאפשר לשניים מהם לעלות למטוס). לאחר כ-25 דקות טיסה מאמסטרדם, כשהיה המטוס מעל לים הצפוני, קמו שני המחבלים ממקומם בצעקות רמות וניסו לחטוף את המטוס, כשהם נעים אל עבר תא הטייס.הם נופפו באקדחים וברימוני יד, ואיימו להרוג את אחת הדיילות אם לא תיפתח דלת תא הטייס. הקצין הראשון אריה עוז, שהטיס באותו זמן את המטוס, דחף את מוט ההיגוי בפתאומיות והכניס את המטוס לצלילה. המחבלים איבדו את שיווי משקלם ואז השתלטו על חאלד אחד הנוסעים ואחד הדיילים. רימון יד שהחזיקה חאלד נשמט מידה והתגלגל בתא הנוסעים אך למרבה המזל לא התפוצץ.
מספר הכלכל שלמה וידר בראיון לאתר “הגבורה”: “כשהגיעו לדלת תא הטייסים שהייתה נעולה, התרוממתי ממקום מושבי ובידיים חשופות התנפלתי על הגבר שהצליח לירות בי כדור ברגל ובכתף. תפסתי את אקדחו והטחתי את ראשו בדלת תא הטייסים, תוך כדי שהתמוטטנו שנינו על רצפת המטוס. המאבטח מחלקו האחורי של המטוס הגיע ל’זירת הקרב’ וירה בחוטף שלושה כדורים ופגע בבטני בשני כדורים. רופא שהיה במטוס קבע שאני סובל משטפי דם חזקים”.
לאחר שוידר נורה על ידי ארגולו והמאבטח ונפצע, ארגולו נהרג בירי של המאבטח אורי בר לבב ואילו חאלד נתפסה בחיים, קיבל קברניט המטוס אורי בר לב הוראה לשוב מיד ארצה, אך עקב הדימום הרב ממנו סבל וידר הנחיתו את המטוס בלונדון, למרות שהיה חשש שחאלד תשוחרר עקב הלחץ שיופעל על שלטונות בריטניה. וידר הוא הובל לבית חולים מקומי, ואילו חאלד הוסגרה לידי שלטונות בריטניה.וידר קיבל את עיטור האומץ מידי שר התחבורה גד יעקבי.
ב-8 בספטמבר 70 סוכל נסיון חבלה במשרדי אל על באתונה כשנעצרו 2 מחבלים .הם שוחררו לאחר חטיפת מטוס אולימפיק לירדן (ראה לעיל).
ב-1 בספטמבר 71 פיתו מחבלי החזית העממית נערה פרואנית להעלות, עוגה ממולכדת למטוס אל על שעמד להמריא מלונדון ללוד. הנסיון נכשל.
ב-16 באוגוסט 1972 התפוצץ מטען חבלה במטוס אל על בטיסה LY444 מרומא לתל אביב. על המטוס היו 140 נוסעים ו-8 אנשי צוות. המטען, שהיה במשקל 200 גרם, חבוי בתוך פטיפון שנמסר לידי 2 נוסעות בריטיות תמימות היה מצוייד בנפץ ברומטרי. הוא התפוצץ מעל רומא אך לא גרם לפיצוץ המטוס מאחר והקונטיינר בו היה מוטמן היה מחוזק ולא נפרץ בפיצוץ. הקברניט יהודה פוקס הנחית את המטוס הפגוע בנמל התעופה של רומא. על מעשיו אלה קיבל את עיטור המופת של שר התחבורה.חבר החזית העממית מרוואן חריסאת נתפס ונשפט.
ב-13 באוקטובר 72 נוטרל מטען חבלה שהונח במשרד אל על בפריס.אף אירגון לא נטל עליו אחריות.
ב-6 במרץ 73 הודיעה משטרת ניו יורק כי נתגלתה מכונית נפץ ליד מסוף אל על בשדה התעופה קנדי וכן ליד סניפי בנק לאומי ובנק דיסקונט בניו יורק.
ב-4 באפריל 73 נעצרו באיטליה 2 מחבלים מאירגון החזית העממית בנסיון תקיפה של מטוס אל על בשדה התעופה של רומא.
ב-27 באפריל רצח מחבל עובד אל על ברומא. המחבל נעצר אך שוחרר לאחר שנתיים.
ב-19 ביולי 73 נכשל נסיון של מחבלי האירגון לשיחרור פלשתין לתקוף את משרד אל על באתונה.הם נעצרו וגורשו מיוון.
ב-5 בספטמבר 73 נתפסו חמישה מחבלים של אירגון ספטמבר השחור על המסלול בשדה התעופה פיומיצ’ינו ברומא, זמן קצר לפני ששיגרו טיל SA-7 לכיוון מטוס בואינג 707 של אל על שהסיע לעמדת ההמראה בידי אורי בר לב.(שהיה הקברניט בטיסה LY219 שאותה ניסו מחבלים לחטוף ב-6.9.70 ,ראה למעלה).
אחד מהמחבלים היה אמין אל הינדי, שהיה מעורב בטבח הספורטאים הישראלים במינכן ומאוחר יותר ראש מנגנון המודיעין המסכל ברשות הפלשתינית. המשטרה האיטלקית הגיעה למקום לאחר שקיבלה ידיעות מודיעיניות.
ב-13 בינואר 75 שיגרו שני מחבלים, “קרלוס התן” (איליץ’ רמירז סאנצ’ז) והגרמני יוהאנס וויינריך מאירגון ספטמבר השחור שני רקיטות RPG-7 לעבר מטוס בואינג 707 של אל על שהמריא משדה אורלי בפאריס בדרכו לניו יורק ובו 136 נוסעים. הרקיטות פגעו במטוס DC-9 של חברת התעופה היוגוסלבית JAT שהוריד נוסעים שהגיעו בטיסה מזאגרב. שלושה נוסעים נפצעו. מטוס אל על לא נפגע.
בשיחת טלפון שהגיע למשרדי סוכנות הידיעות רויטרס בפאריס נטען כי הפעולה בוצעה ע”י “קומנדו מוחמד בודייה”.(בודייה היה מפקד המבצעים של החזית העממית בפאריס וחוסל ע”י סוכני המוסד).בשיחה אחרת שהגיעה למשרד העיתונות הצרפתית בבירות נטען כי הפעולה בוצעה ע”י אירגון ספטמבר השחור.
ב-19 בינואר 75 פתחו חמושים באש לעבר מטוס אל על כשהחל להסיע בשדה התעופה אורלי. המטוס המריא בשלום ומהירי נפגעו כ-20 אזרחים על הקרקע. התוקפים תפסו 3 בני ערובה ודרשו לקבל מטוס שיטיסם אל מחוץ לפריס.
ב-25 בינואר 76 סוכל ירי של טילי SA-7 על מטוס אל על שנחת לחניית בינים בשדה התעופה של ניירובי בדרכו מיוהניסבורג ללוד. ההתקפה היתה אמורה להתבצע ע”י חברי חוליה של כנופיית באדר- מיינהוף הגרמנית והטילים מוקמו מתחת לעץ ליד גדר שדה התעופה.שני חברי החוליה , תומס רויטר ובריג’יט שולץ שנשאו דרכונים קפריסאיים נתפסו לאחר קבלת ידיעות מודיעיניות, הועברו לישראל ונשפטו.
ב-19 באוגוסט 76 תקפו שני מחבלים של האירגון לשיחרור פלשתין את משרדי אל על בשדה התעופה של איסטנבול. ארבעה נהרגו ועוד 20 נפצעו. המחבלים נתפסו, נשפטו ונכלאו אך נמלטו מבית הכלא בינואר 79.
ב-6 בנובמבר 76 התפוצץ מטען חבלה בבנין אל על באיסטנבול. נגרם נזק, לא היו נפגעים.אף אירגון לא נטל אחריות לפיגוע.
ב-20 במאי 78 תקפו שלושה מחבלים נוסעים שהמתינו במסוף אל על בשדה התעופה אורלי בפריס.שני נוסעים נהרגו ושניים נפצעו. המחבלים נהרגו בקרב יריות עם המשטרה הצרפתית.
ב-3 באפריל 79 התפוצץ מטען במרכז מיון החבילות בשדה התעופה בפרנקפורט. עשרה עובדים נפצעו. חקירת המשטרה הגרמנית גילתה שהחבילה היתה ממוענת לתל אביב והיתה צריכה להישלח בטיסת אל על. אף אירגון לא נטל אחריות.
ב-16 באפריל 79 נכשלו מחבלים של האירגון לשיחרור פלשתין לחטוף מטוס אל על בשדה התעופה של בריסל. בעקבות זאת הם השליכו רימונים על מסעדה בשדה התעופה ועל איזור התצפית ופצעו 20 נוסעים.
ב-2 בינואר 80 נרצח באיסטנבול מנהל תחנת אל על אברהם אלעזר ע”י 2 אנשים שיצאו ממכונית וחסמו את דרכו. 2 אירגונים נטלו אחריות על הרצח.
ב-18.2.80 התפוצץ מטען תוצרת בית מחוץ לבנין ברומא ובו משרדי אל על,לופטהאנזה וסוויסאייר.שני אנשים נפצעו.אירגון הצבא הסודי של ארמניה נטל אחריות על הפיגוע.
ב-21 באפריל 80 התגלתה פצצה שהוחבאה ע”י הטרוריסט הגרמני אווה ראבה (UWE RABEׁ) במטענו של האזרח הגרמני אנדראס ראאק שטס במטוס אל על, בשדה התעופה קלוטן בציריך. המטוס היה בדרכו לישראל. הפצצה פורקה מהמטוס אך התפוצצה במעבדה של משטרת שווייץ לפני שנוטרלה. כשנלכד, טען ראבה שמוחמד ראשיד, פעיל באירגון 15 במאי של אחמד ג’יבריל ביקש ממנו למסור את המזוודה לראאק כשפגש אותו בכלא ביוון בשנת 1976.
ב-15 במאי 81 התפוצץ מטען מחוץ למשרד אל על ברומא, למשרד נגרם נזק רב אך לא היו נפגעים.פלג “15 במאי” של החזית העממית נטל אחריות לפיגוע. אותו אירגון גם פוצץ למחרת מטען מחוץ למשרד אל על באיסטנבול. גם כאן נגרם נזק ולא היו נפגעים.
ב-9 באוגוסט 81 התפוצץ מטען מחוץ משרד אל על הנמל התעופה לאונרדו דה וימצ’י ברומא. אירגון “15 במאי” נטל אחריות.
ב-7 באוקטובר 81 התפוצץ מטען מחוץ למשרד אל על ברומא. ארבעה אזרחים נפצעו. אף אירגון לא נטל אחריות.
ב-9 בינואר 82 התפוצץ מטען מחוץ למשרד הכרטיסים של אל על בנמל התעופה של איסטנבול נגרם נזק למשרד וגם למשרד הסמוך של לופטהאנזה.לא היו נפגעים ואף אירגון לא נטל אחריות.
ב-31 ביולי 82 התפוצץ מטען שהוטמן במזוודה במסוף אל על בשדה התעופה של מינכן.חמישה נוסעים נפצעו. אף אירגון לא נטל אחריות.
ב-27 בדצמבר 85 תקפו ארבעה מחבלים מהאירגון לשיחרור פלשתין בירי רובי קלשניקוב וברימונים את דלפק הכירטוס המשותף לאל על ול-TWA בשדה התעופה לאונרדו דה וינצ’י ליד רומא.16 נוסעים נהרגו ו-99 נפצעו ואז הרגו כוחות הביטחון שלושה מהם ופצעו ולכדו את הרביעי. כמה דקות אחר כך, תקפו שלושה מחבלים את הנוסעים שעמדו בדלפק הצ’ק אין בשדה התעופה הבינלאומי של וינה. שני נוסעים נהרגו ו-36 נפצעו.נוסע נוסף נפטר מפצעיו אחר כך. המחבלים נמלטו בעזרת מכונית. המטרה האוסטרית רדפה אחריהם, הרגה אחד מהם ולכדה את האחרים.
בספטמבר 85 התפוצץ מטען חבלה במשרד אל על בנמל התעופה סחיפול באמסטרדם.לא היו נפגעים.אירגון החזית העממית נטל אחריות.
ב-27 בדצמבר 85 תקפו ארבעה מחבלים מאירגון אבו נידאל את דלפק אל על בשדה התעופה ברומא. שישה עשר נוסעים נהרגו ועוד שישים ושבעה נפצעו.באותו זמן היתה תקיפה בשדה התעופה של וינה, שם נהרגו שניים ונפצעו 47 נוסעים.
ב-18 באפריל 86 נעשה ניסיון לפוצץ מטוס בואינג 747 של אל על שהיה אמור לטוס מלונדון לתל אביב בטיסה LY016. על המטוס היו 375 נוסעים וביניהם אן מארי דורין מרפי, אזרחית אירית שעבדה כמלצרית במלון הילטון בפרק ליין שהייתה בהריון, ומאורסת למחבל ניזאר נוורף אל מנסור אל הינדאווי, פלשתיני ירדני שהגיע ללונדון בשנת 1979 ושבין היתר אירגן את פיצוץ משרד אגודת הידידות הגרמנית-ערבית בברלין ב-29.3.86.
מרפי נשאה פצצה במשקל של 1.35 ק”ג בחפציה שהוטמנה בלא ידיעתה בתחתיתה הכפולה של מזוודתה על ידי ארוסה, שגם רכש לה בגדים חדשים ושילם עבור הדרכון שלה. הפצצה אמורה היתה להתפוצץ כשהמטוס היה מעל אוסטריה ובגובה 39,000 רגל.
האסון נמנע בשל עירנותם של אנשי הביטחון של אל על שחשדו בה בגלל התנהגותה החשודה, ובגלל כרטיס הטיסה שלה שכורטס מחדש ועורר את חשדם. היא הגיעה לדלפק הצ’ק אין כ-40 דקות לפני שנסגר,עברה את התשאול בשער B23 בשדה, עברה את בדיקת השיקוף,והגיעה עם מזוודתה לשער העליה למטוס. בשעה 09:10 תשאל אותה נציג ביטחון אל על. כשנשאלה באם ארזה את מזוודתה לבדה ענתה שלא.היא עברה תשאול נוסף בנגע ליעד הטיסה שלה ולמטרת טיסתה לישראל . תשובותיה עוררו את חשדו של איש הביטחון. הוא רוקן את מזוודתה וחש שהיא עדיין כבדה. המזוודה נלקחה לחיפוש ובתחתיתה נמצאה שקית ובה חומר הנפץ “סמטקס”.חיפוש מעמיק יותר גילה את הנפץ חבוי בתוך מחשבון קומודור.
הינדאווי נלכד,נשפט בבריטניה ונדון לעונש מאסר בן 45 שנים. הוא העיד במשפטו כי הופעל ע”י מוחמד אל חולי, ראש המודיעין של ח”א הסורי.ממשלת בריטניה חשדה שבמעשה היה מעורב גם שגריר סוריה בבריטניה, לוטוף היידר, והכריזה עליו “אישיות בלתי רצוייה”.
ב-26 ביוני 86 התפוצצה פצצה ליד דלפקי הבידוק של אל על בש”ת ברחאס במדריד. את הפצצה הניחה קבוצת אבו מוסא .הפצצה היתה אמורה לעלות למטוס בואינג 747 של אל על ולהתפוצץ כשעתיים לאחר ההמראה אך התפוצצה עקב תקלה.13 נוסעים נפצעו קשה.
ב-7 בדצמבר 88 התפוצץ מטען חבלה בסוכנות נסיעות בקופנהאגן בבעלות חברת בת של אל על. נגרם נזק רב.אירגון דני שמאלני פרו פלשתיני נטל אחריות לפיגוע.
ב-21 במאי 90 התפוצץ מטען במשרדי אל על באיסטנבול.לא היו נפגעים ואף אירגון לא נטל אחריות.
ב-4 ביולי 2002 בשעה 11:30 לערך, ניגש אזרח מצרי,הישאם מוחמד הדיאט לדלפק הכירטוס של אל על בשדה התעופה של לוס אנג’לס, שלידו עמדו כ-90 נוסעים. הוא שלף שני אקדחים ופתח באש. מהירי נהרגה דיילת אל על ויקי חן. לאחר מכן החל לירות לעבר הנוסעים, הרג את הנוסע יעקב אמינוב ופצע עוד ארבעה.הוא הספיק לירות עשרה כדורים ואז התנפל עליו איש אבטחה של אל על שהיה לא חמוש והפילו. קב”ט אל על חיים ספיר רץ למקום האירוע והותקף ע”י המחבל ששלף סכין קומנדו ודקר אותו. ספיר הצליח לשלוף את אקדחו וחיסל אותו.
ב-11 במאי 2005 דיווחה תחנת טלויזיה הולנדית כי נעצר מהגר מרוקאי בשם סמיר עזוז בחשד שתיכנן להפיל מטוס אל על בשדה התעופה סחיפול באמסטרדם. התחנה גם דיווחה כי למשטרה ההולנדית היו ראיות כנגד עזוז כולל דיווחים מודיעיניים וכן קלטת וידאו בה הקליט עזוז הודעה למשפחתו וחבריו לפני פעולה ממנה לא ישוב.
בדצמבר 2005 חשף המודיעין השוויצרי התארגנות טרור שתיכננה לפגוע במטוס אל על שהמריא משדה התעופה של ג’נבה ע”י ירי רקיטת RPG.
אמצעי התקשורת מספרים כי סוכן מודיעין שוויצרי בשם קלוד קובאסי שפעל תחת שם הקוד “בבילון” שנשתל במרכז איסלמי בג’נבה, גילה שפעל בו תא טרור.כשהמיר את דתו לאיסלם ורכש את אמונם של המוסלמים, סופר לו ע”י אחד מהפעילים כי הוא וחברו מתכנים פגיעה במטוס אל על.
למרות ששני הטרוריסטים חיו בציריך, תכננו לפגוע במטוס בשדה התעופה של ג’נבה מפני שאפשר לצפות על מסלול ההמראה בקלות מההרים המקיפים אותו.הם תכננו להבריח רקיטת RPG מרוסיה, לירות אותה ולברוח לעירק. קובאסי העביר אזהרה למפעיליו ב-12 בדצמבר 2005. וכוחות הביטחון השוויצרים סרקו את סביבות שדה התעופה,לא מצאו דבר ולא נעצרו חשודים. הודעה נמסרה לביטחון אל על ובעקבות כך הועברו טיסות אל על לשדה התעופה של ציריך למשך שבוע.שלטונות שווייץ הגיעו למסקנה שתכניתם של פעילי הטרור לא הגיעה לרמה של פעולה מבצעית.
