לאחר תקיפות צה”ל על בסיסי פדאיון בחן יונס באוגוסט 1955, החל חיל האוויר המצרי לחדור את המרחב האווירי של ישראל. ב-1 בספטמבר 1955 עשתה זאת רביעייה של מטוסי ומפייר שנכנסה למרחב האוויר הישראלי בגבה נמוך מצפון לרצועת עזה וגם ירתה מספר צרורות על קיבוץ כרמיה. יחידת הבקרה ברמלה איתרה את החדירה ובשעה 06:52 בבוקר הוזנקו סרן אהרון יואלי במטאור 36 ואיתו סרן צ’אטו צידון במטאור נוסף שהיו בכוננות יירוט בבסיס חצור. הם פנו לכיוון החוף ושם דרומה. באזור אשקלון ובגבה 5000 רגל איתר צ’אטו מטוס שטס בגבה 3500 רגל, במרחק 1.5 ק”מ לכיוון צפון-מערב.
צ’אטו עבר מאחורי יואלי כדי להגן על זנבו ויואלי צלל לעבר המטוס כשהשמש מאחוריו, ובטווח 400 מטר ממטוס הוומפייר המצרי מספר 1569 ירה צרור פגזים נותבים שעזרו לו לכוון במקום להשתמש בכוונת. הפגזים פגעו בכנף שמאל של הוומפייר ואח”כ במרכז הגוף. המטוס עלה באש, הסתחרר והתרסק בשדה תירס ליד קיבוץ כרמיה.
בינתיים שבר צ’אטו כמה פעמים ימינה ושמאלה והתמקם בזוית 90 מעלות מהמטוס הוומפייר השני. יואלי פנה לעבר הוומפייר השני מספר 1567, בגובה של בערך 1000 רגל וממרחק של בערך 300 מטר, שיגר צרור נוסף, שפגע מאחורי תא הטייס. הוומפייר התפוצץ ושבריו נחתו לא הרחק מקיבוץ זיקים.
חיל האוויר המצרי הודיע לאחר מכן ששני מטוסי וומפייר שלו התנגשו באוויר בעת גיחת אימונים. טייסת הסילון הראשונה חגגה את ההפלה הסילונית הראשונה בתולדות חיל האוויר, וההפלה הראשונה מאז הסתיימה מלחמת העצמאות.
טייסת 117 חגגה את ההפלה הסילונית הראשונה בתולדות חיל האוויר, וההפלה הראשונה מאז הסתיימה מלחמת העצמאות.
הפלת המטוסים המצרים הייתה ארוע חגיגי. הטייסים, בליווי מפקד חיל האוויר דאז דן טולקובסקי נפגשו עם דוד בן גוריון וסרט הצילום שתיעד את ההפלה הוקרן בבתי הקולנוע. יואלי אף סיפר כי ראש עיריית אשקלון שלח לו שעון במתנה כהוקרה על כך שלא הפיל את המטוס מעל העיר. על הפלת שני מטוסי הסילון הראשונים של חיל האוויר, זכה סרן אהרון יואלי לקבל ציון לשבח לרבות מכתב הוקרה מיוחד שניתן לו על ידי ראש הממשלה דאז – דוד בן גוריון. צל”ש זה הומר לאחר מכן לעיטור העוז.
