פרטי המטוס:
דגם: PT-17-BW קאידט
יצרן: סטירמן חטיבה של בואינג, וויצ’יטה, קנזס, ארה”ב
דגם יצרן: A75N1
מספר יצרן: 75-4520
מס’ צבא ארה”ב:42-16357
(באדיבות איתמר ויסבין)
תולדות המטוס:
המטוס שימש כמטוס להדרכה באחד מבתי הספר לטיסה של הזרוע האוירית של הצבא האמריקאי במלחמת העולם השניה. לאחר תום המלחמה הוכרז כעודפים והוצע למכירה בשוק האזרחי.
נרכש ע”י שליחי הרכש של ממשלת ישראל עם מטוסי סטירמן אחרים והועבר ארצה באניה. הורכב והוצב בביה”ס לטיסה בכפר סירקין. לאחר שיצא משירות כמטוס הדרכה בביה”ס לטיסה בשנת 1962, הועבר לקלוב התעופה ושימש לגרירת דאונים וכרזות. נרכש ע”י אריה “קרוזו” רוזנטל וקבוצת טייסים.
מספר איתמר ויסבין:
בשנות ה – 60 , היה לי רשיון טייס פרטי שמספרו 561 , הייתי חבר ב”קלוב התעופה” עסקתי במסגרת זו בדאיה ובטייס . דאיתי על דאון דו מושבי מסוג T-31 ועל חד מושבי מסוג פריפקט וטסתי על פייפרים וסטירמנים . באותה תקופה לא היו בארץ טייסים מקצועיים שאינם יוצאי חיל האוויר …זה לא הפריע לנו לחלום .
לצורך רישיון מסחרי היה צורך מלבד הבחינות והמבחנים, להוכיח מינימום 200 שעות טיסה. (לרשיון פרטי היה צורך במינימום 40 שעות טיסה). היינו קבוצה של טייסים פרטיים שחלמנו על טיסה כמקצוע , עידוד רב קיבלנו כשאחד החברים , נחום קפלן שהיה כבר בעל רישיון מסחרי התקבל לעבודה ב”כים אויר”. לא חלילה כטייס ריסוס, אלא כטייס העברות בלבד… צבירת שעות הטיסה לרישיון המסחרי הייתה כרוכה בכסף רב שלא היה… אני הייתי כבר נשוי ואבא לשני ילדים קטנים . כל זה גרם לנו קבוצה של 4 אנשים , אבי מאירי , אני , זמי אייזנברג ז”ל ורן אברהם להחליט על קניית מטוס שנוכל לעשות עליו את השעות הדרושות (160 X 4) לכולנו.
מצאנו גרוטאה של מטוס סטירמן שהייתה שייכת ל”קרוזו” רוזנטל ז”ל . (האבא של אל”מ דדי רוזנטל יבדל”א) , אחרי משא ומתן רכשנו את הגרוטאה והתחלנו בשיפוץ …אחד השותפים , זמי אייזנברג ז”ל, היה גופנאי מחונן , בהנהגת השלמנו את השיפוץ המכני , עשינו ציפוי בד חדש וקיבלנו רישיון למטוס ממינהל התעופה האזרחית . אות הקריאה שהתקבל היה 4X-AMS
במשך החודשים הבאים טסנו הרבה על הסטירמן. הטסנו את כל המעוניין שיכול היה לשלם על כך לטיסות כיף ואירובטיקה, מאד נהנינו ושעות הטיסה הצטברו והלכו …
יום אחד, זה היה כבר אחרי מלחמת ששת הימים ב-26 באוקטובר 67 , אחד השותפים שלנו , רן אברהם הטיס את אימו מעל הגדה המערבית והתרסק בקרבת הכפר מזרעת-אל-שרקיה , מעט מערבית לרמאללה . לטייס ולנוסעת לא קרה כלום אך המטוס שהתרסק עלה באש . למרבה הצער, חסרון הכיס מנע מאיתנו לרכוש ביטוח מקיף שהיה יקר מאד . היה לנו ביטוח צד ג’ בלבד . הנחמה הייתה שצברנו את שעות הטיסה הדרושות .
והשותפים , אבי מאירי הגיע לתפקיד קברניט על מטוסי בואינג 757 בצי הבין לאומי של “ארקיע” עליהם טס עד לפרישתו לגימלאות . אני הייתי קברניט של מטוסי דש-7 בצי הפנים ארצי של “ארקיע” וטסתי שם עד גיל הפרישה .לאחר הפרישה הכפויה לגמלאות , המשכתי לדאות על דאונים שונים ואף הייתי גורר את הדאונים במטוס הפייפר של מועדון התעופה של שדה תימן . למשך 10 שנים נוספות . שותפנו זמי אייזנברג ז”ל לא הצליח מעולם לעבור את מבחנים העיוניים…שותפנו רן אברהם שריסק את המטוס , רישיונו נשלל ואינני יודע מה קרה איתו בהמשך.
