שלום חברים
איך טייס שנמצא במועדון ה 300 ק”מ יכול להגיע ולהיכנס למועדון ה- 400 ק”מ?
טוב אז איך עושים את זה, טיסה של 300 ק”מ לא כל כך קשה. במועדון הזה יש כבר הרבה חברים, אבל למועדון של ה 350 ק”מ יש פחות מאצבעות כף ידינו, ומועדון ה- 400 ק”מ, זה מועדון ממש אקסקלוסיבי, שהכניסה אליו דורשת טיפה יותר. אנסה לתת כמה טיפים שבהחלט יכולים לעזור גם לכולם.
מספר השעות בתנאיי הדאייה בקיץ הישראלי הטיפוסי עומד על כ 6 שעות בממוצע, מתוכם כ-4-5 שעות שאפשר לנצל לטיסת מרחק סבירה. הבעיה של טייסי המרחק הוא בעצם מהירות הטיסה הממוצעת.
הגורמים המשפיעים על המהירות הם:
תיזמון היציאה
בחירת מסלול תואם את תנאיי הדאייה.
מהירות הטיסה בין הטרמיקות (מקריידי).
בחירת נתיב טיסה (שונה מבחירת המסלול).
גובה עבודה
טרמיקת עבודה
הטירמול בפועל תזמון הטירמול
וגלישת הסיום.
טוב, לכל נושא יש לי המון מה להגיד, לספר ולשפר. אני הפעם מתייחס לבעיה האמיתית שרוב הטייסים לא נותנים עליה את הדעת שהיא – “תזמון הטירמול” או בעצם מתי לטרמל ומתי להפסיק לתדלק.
טיפה סטטיסטיקה:
בטיסת ממוצעת של 300 ק”מ אנו זקוקים לכ 10 ק”מ טיפוס מצטבר.
אנו אוספים את זה ביום טוב בטרמיקה ממוצעת של 1.2 מטר לשנייה. נשמע מעט, אבל תאמינו לי, בהשוואה לימים הכי מהירים (שלי לפחות) בתנאיי דאייה מצוינים כאן בארץ מגיעים לפעמים לממוצע של 1.8 מטר לשנייה. אנו אוהבים לזכור את הוריו נדבק לקצה הסקאלה, אבל הממוצע האמיתי הוא נמוך הרבה יותר.
מסקנה ראשונה: אנו מבלים קרוב לשעתיים בטרמיקה. באחוזים כ 40% מזמן המשימה אנו מסתובבים כדי לאסוף גובה.
בטיסה של 300 ק”מ, אנו בממוצע מסתובבים ב כ 40 טרמיקות, ועוד 9 טרמיקות סרק של סיבוב אחד או שניים, שחשבנו שיש לנו טרמיקה, או כשראינו דאון מעלינו או מתחתנו מסתובב.
כל סיבוב בודד בטרמיקה שווה בממוצע ל- 45 שניות.
מבדיקה וניתוח של טיסות החברים במועדון ה 300 ק”מ, רובם מבצעים לפחות 2 סיבובים לא יעילים להתרכזות בטרמיקה, ורובם המכריע מתקשים לעזוב את הטרמיקה ומבצעים לפחות סיבוב אחד מיותר, כשהטרמיקה נגמרה או במקרה הטוב נחלשה מאוד,
נעשה חשבון קטן:
9-10 סיבובי סרק שווים 450 שניות
30 טרמיקות עם רק סיבוב אחד להתמרכזות שוות 1350 שניות.
סיבוב אחד מיותר בסוף הטרמיקה שווה עוד 1350 שניות.
סה”כ 3150 שניות, כ 52 דקות
במהירות ממוצעת בין הטרמיקות של 120 קמ”ש, זה שווה את המרחק שחסר לחברי מועדון ה 300 להיכנס בכבוד למועדון האקסקלוסיבי ביותר של 400 ק”מ.
הפנימו את הנתונים. הם ברורים ויחסית קלים ליישו
להפסיק להסתובב כשלא צריך.
להכריז על טרמיקת עבודה אם אתם בתחום גובה העבודה שקבעתם לעצמכם. לא למהר להתפשר על עוצמת הטרמיקה, להרגיש פלוס חזק, להרים את האף, ולהתחיל בפניה, ובמידה והטרמיקה נחלשת לבצע S ולהמשיך קדימה.
אשמח לשמוע התיחסות על נושא זה מחברים. במידה וזה מעניין ותבקשו, אשמח לנתח לייעץ גם שיטות נוספות שציינתי קודם כיצד לשפר את המרחק או את המהירות שלנו.
רפי לוסקי – מועדון ה 500 ק”מ.
