פרטי המסוק:
דגם: UH-12A
יצרן: הילר הליקופטרס, פאלו אלטו, קליפורניה, ארה”ב.
דגם יצרן: 360
מספר יצרן: 104
תולדות המסוק:
לאור פניית ממשלת ישראל לממשלת ארה”ב בבקשה לקבלת אישור לרכישת ארבעה מסוקים קלים מדגם הילר 360, התקבל האישור בדצמבר 1950. עסקת המכירה, שכללה לבסוף רק שני מסוקים, וזאת עקב אילוצים כלכליים, נחתמה בין משרד הביטחון לבין חברת Western Helicopter Operations מהעיר פרסנו שבקליפורניה, שהיתה בזמנו הסוכן של חברת הילר. העסקה כללה גם את הטייס רוברט ניוקום ואת ג’ורג’ פור שהיה מכונאי של החברה, שהדריכו את אנשי ח”א במשך 3 חודשים. מסוק מס’ יצרן 104, שהיה אחד מאבי הטיפוס של המסוקים מסדרה זו, ושהובא לרמת יצור סדרתי, קיבל לאחר יצורו את סימן הרישום האזרחי האמריקאי N8104H לצורך טיסות הניסוי.
שני המסוקים פורקו ונארזו בארגזים שהגיעו לנמל חיפה באניה במאי 1951. מסוק מס’ יצרן 104 הורכב ראשון בטייסת 216 של יחידת האחזקה האוירית (יא”א 22) ע”י צוות מכונאים ובראשם רון אביטל, וסומן במספר הזנב 3301 . סרן קרול זבדי (זווצקי) החל את הדרכתו בהטסת המסוק ב-15 במאי 1951, ביצע בו 12 טיסות שארכו 9 שעות וחמש דקות, וגם ביצע את טיסת הבכורה ב-22 במאי 1951. בתחילת יוני, הועבר לטייסת 216 טייס מטוסים קלים בשם אדי דרוקר ולאחר 8 שעות הדרכה הוסמך להטסת המסוק ע”י זבדי. ביוני 1951 הועבר לטייסת 216 טר”ש קרול דרוקר (חיים דור ז”ל) שסיים קורס מכונאים מתקדם בביה”ס הטכני. הוא הודרך והוסמך ע”י ג’ורג’ פור באחזקת המסוק בדרג הטייסת, והודרך ע”י זבדי במטלות המכונאי המוטס.
מסוק 3301 ומסוק 3302 שהורכב אחר כך, הוצבו בטייסת 100 בפיקודו של מישה קנר בבסיס רמלה. מסוק 3301 הוצב שם בתחילת אוגוסט 51. באותו חודש באחת מהגיחות הטיס את המסוק אדי דרוקר ועימו קרול דוקר כמכונאי המוטס שלו. בהיותם בגובה 2,000 רגל מעל פרדס חנה ובמהירות 40 קשר, נשמע קול פיצוץ מאיזור הזנב . הטייס פעל בהתאם לנוהלי החירום, ביצע אוטורוטציה והנחית את המסוק בשלום. הסתבר שבורג שהשתחרר ונפל על מניפת הקירור של המנוע גרם לרעש. המסוק הובל לטייסת 216 ותוקן. בהמשך השתתף בחילוצים ואף בטיסות הדרכה. טייסים שהודרכו על המסוק בתקופה ההיא היו יצחק זוסמן, לודוויג קוס, אדי קפלן ומישה קנר.
ב-19 בדצמבר 1951, כשנותק קיבוץ פלמחים עקב שטפונות, הטיסו מסוקי ההילר אספקה לקיבוץ. ב-6 בפברואר 1953 התהפכה ספינה של משמר החופים מול חוף נהריה במזג אויר סוער. שני שוטרים שהיו עליה הצליחו לשחות ולעלות על סלע בים, וחולצו משם ע”י ההילרים שפורקו מהם דלתות הצד.
כאמור,המסוקים השתתפו בחילוצים מהים ומהיבשה וכן למשימות מיוחדות: באפריל 1954 השתתף מסוק 3301 בצילומי הסרט “גבעה 24 אינה עונה” כשהוא נושא צלם שביצע צילומים מהאויר. באחת מהטיסות שנערכה ב-19 באפריל, המסוק טס קרוב מידי לגבעה ורוטור הזנב פגע בה ונהרס. המסוק הובל ליא”א 22 ותוקן ע”י רון אביטל.
ב-17 ביולי 1954 הטיס לודוויג “פפה” קוס את המסוק, ואיתו רון אביטל כמכונאי המוטס. הם ניסו לבצע תרגול אוטורוטציה אך ללא הצלחה, והמסוק התרסק. יושביו לא נפגעו , אך הנזק היה קשה והמסוק הוצא משירות. לאחר שמסוק 3302 התרסק ב-8 בדצמבר 1956, שימשו חלקיו של מסוק 3301 לתיקונו במכון הבדק. מה שנשאר ממסוק 3301 נתרם ע”י התעשיה האוירית לגן ילדים בפתח תקוה. לאחר שנים רבות אותר שם ומוזיאון חיל האויר ביקש להעבירו אליו.
מספר רס”ן (מיל’) שמעון סומך ששימש בשעתו כקצין הקישור בין מוזיאון חיל האויר למטה חיל האויר:
היו לי אין ספור מפגשים עם עיריית פ”ת, ועם הגננת, והילדים שסרבו להפרד מה “הניקופטר”, ורק לאחר שהבטחתי להם הרים וגבעות, ושאביא להם בתמורה מתקן נדנדות לגמרי חדש, (שלא קיימתי.. לצערי..) הסכימו. לאחר תאום מסובך עם צוות החילוץ של יא”א 22, (כי לא הייתה גישה עם רכב כבד אל מתחם הגן..) העברתי אותו לבן עמי מהרצליה.. עשיתי איתו עיסקה שיביא אותו למצב תצוגה קרקעית מלא עבור מוזאון חיל האויר, בתמורה לכמה חלקים\אביזרים שהוא היה זקוק להם, ושממילא שכבו בשטח המוזיאון ללא שימוש.. לא קיבלתי את הסכמת ההנהלה, וכך השלד הנדיר והמקורי שכב לו בהרצליה, עד שנמאס לכולם, והועבר למוזיאון ושם, במקום להיות מוצג מקורי שלם ומלא, שיכול היה להיות מוצג כמסוק הראשון של ח”א, הפך לגרוטאה מוזנחת. כואב הלב.”
הסיפור תם ולא נשלם.
במנהל התעופה הפדרלי (FAA) בארה”ב רשום מסוק הילר מדגם UH-12A תחת סימן רישום N68962 בעל מספר יצרן 104 !
איך הגיע לשם המסוק הראשון של חיל האויר (שהתרסק, כידוע) ?
ההשערה היא שכשתוקן מסוק 3302, תיקון שבו השתמשו במכון הבדק (כיום מפעל מטוסים של התעשיה האוירית) בחלקיו של מסוק 3301, הורכב עליו גם חלק הגוף של 3301 שעליו היתה מסומררת פחית הזיהוי של ההילר עם מספר היצרן 104, וכשנמכר 3302 לבעלים בארה”ב, ונרשם כמסוק אזרחי שם, זוהה כמספר יצרן 104 וכך הוא נושא אותו עד היום. אנו מנסים ליצור קשר עם בעליו כיום ולהשלים את המחקר.
מקורות:
IAF Light Helicopters, עמוס דור, הוצאת AD Graphics
George Kuntz
רס”ן (מיל’) שמעון סומך.
