על המטוס
היות ומטוס המטאור היה פלטפורמה יציבה מאד, והיות וחיל האוויר המלכותי הבריטי חיפש מטוס צילום שיחליף את המוסקיטו המתיישן והבוכנתי, טבעי היה לפתח למטאור גם דגם לסיור-צילום. אבי הטיפוס הראשונים היו שני מטוסי קרב מדגם F.MK.3 שח”א המלכותי התקין להם מצלמה בחרטום. ניסיונות הפיתוח נפסקו מפני שאחד מאבות הטיפוס התרסק ואילו השני נשלח למכון התעופתי של ח”א המלכותי בפארנבורו לניסויי טיסה.
אבל חברת גלוסטר המשיכה בפיתוח עצמי של דגם כזה.הוסבו שני מטוסים מדגם F.MK.4 והם כונו מטאור FR.MK.5. באחד השתמשו לעיצוב החרטום, ואילו השני התרסק לאחר שהתפרק באוויר מעל מורטון ולאנס.
הניסיון הבא היה עם מטוס דגם F.MK.8 שהוסב לסיור צילום וכונה מטאור FR.MK.9 (דגם גלוסטר G-41L) דגם זה כלל חרטום בעל 3 פתחי צילום שבתוכו מצלמה דגם F.24 לצילום אלכסוני בעלת אורך מוקד של 40 אינץ’ שהוסיף לאורכו של המטוס 9 אינץ’. את המצלמה היה אפשר לכוון לפני הטיסה לצילום מאחד מ-3 הפתחים בחרטום. תא המצלמה חומם על-ידי הזרמת אויר חם שנוקז ממנוע שמאל. כן הותקנה במטוס מצלמה אנכית בחלק הגוף האחורי. למטוס הושארו ארבעת תותחי ההיספנו 20 מ”מ שבצידי החרטום, ובנוסף שונתה מערכת הדלק כדי שאפשר יהיה להרכיב תחת הכנפיים מיכלי דלק נתיקים וכן מיכל גחון קבוע, וזאת כדי להגדיל את הטווח ומשך השהייה באוויר. כן הורכבה חופת בועה משופרת שהגדילה מאד את שדה הראייה של הטייס.
אבטיפוס טס לראשונה ב-23 במרץ 1950 והמטוסים הראשונים החלו להיכנס לשירות מבצעי בטייסות בסוף יולי באותה שנה.
הטייסת הראשונה שקבלה את הדגם הזה הייתה טייסת 208 שבסיסה היה בפאיד שבמצרים. זוהי אותה טייסת ששהתה בבסיס רמת דוד ערב הקמת המדינה ושמטוסי הספיטפייר שלה נפגעו מתקיפת מטוסי ח”א המצרי על הבסיס באותו יום. מאוחר יותר הופלו 4 מטוסי ספיטפייר שלה ע”י מטוסי חיל האוויר שלנו. הטייסת הפעילה את מטוסי המטאור במשימות צילום טקטי מגבה נמוך במבצע סואץ, ובמשימות נגד הטרוריסטים בקפריסין. מטוסיה החלו לצאת מהשירות במשך שנת 1958.
טייסות אחרות שהטיסו את המטוסים הללו היו מוצבות במזרח התיכון, במזרח הרחוק ובגרמניה, שם הייתה זו טייסת מספר 2 שקיבלה ראשונה את המטוסים ובצעה משימות סיור צילום חמוש מעל לגרמניה מבסיסה בבוקנברג. טייסת שנייה שהייתה מוצבת בגרמניה הייתה טייסת 79 בבסיס גוטסלו. שתי הטייסות הפעילו את המטוסים עד לסוף שנת 1951 ואז קיבלו את מטוס הסיור צילום מדגם סוויפט FR.MK.5.
טייסת שלישית הייתה טייסת 541 שעברה לגרמניה ביוני 1951 לבסיס בוקנברג ונסגרה בבסיס וונסטורף בספטמבר 1957.
טייסת נוספת שהפעילה מטוסים כאלה הייתה טייסת מס’ 8 שבסיסה היה בחורמקסאר שבעדן. טייסת זו הטיסה את המטאורים לצד מטוסי וונום במשך שנות החמישים. בשנת 1959 קובצו המטאורים תחת גף 1417 של הטייסת והמשיכו לטוס עד שנת 1961 בין היתר הופעלו במשימות צילום נגד השבטים המורדים בעדן.
בסך הכל יוצרו 127 מטוסים ע”י חברת גלוסטר במפעל בהאקלקוט. לחילות אויר זרים נמכרו 12 מטוסים משופצים לאקוודור בין 1954-1955, שניים לסוריה שנמסרו בקיץ 1956, ושבעה משופצים לישראל.
המטאור 9 בחיל האוויר
במרץ 1954 אישרה ממשלת הוד מלכותה מכירה של תשעה מטוסי מטאור למדינת ישראל. ההסכם כלל שבעה מטוסי מטאור מדגם FR.MK.9 לסיור-צילום חמוש וגם שני מטוסי מטאור מדגם T.MK.7 לאימון.
מטוסי הצילום היו מטוסים שהופעלו ע”י טייסות ח”א המלכותי, יצאו משירות ונמכרו חזרה לחברת גלוסטר.לאחר שנחתם הסכם המכירה הם שופצו והוחל באספקתם בדצמבר 1954. כל המטוסים הועברו ארצה בטיסה ע”י טייסים בריטיים, אך ב-19 במרץ 1955 הטיס ארצה סרן אהרון יואלי מטייסת הסילון הראשונה את מטוס המטאור שסומן 213 לצידו של טייס הניסוי של חברת גלוסטר ג’ים קוקסי במטוס שסומן 214. הם טסו בנתיב בריטניה – לה-בורז’ה (צרפת) – פומיצ’ינו (איטליה) – אתונה (יוון) – ניקוסיה (קפריסין) – רמת דוד. הטיסה נמשכה שישה ימים.
כל המטוסים הועברו עד מאי 1955 ונקלטו בטייסת הסילון הראשונה בבסיס רמת דוד.
להלן ההיסטוריה של המטוסים ששירתו בחיל האוויר:
מס’ זנב 31
סופק לח”א המלכותי ב-22 ביולי 1952 עם מספר זנב WX975. הועבר לטייסת ההעברה מס’ 187 שהייתה למעשה יחידת האחזקה מס’ 20 בבסיס אסטון דאון, שתפקידה היה לשמר מטוסים לאיכסון ולהכין מטוסים להעברה לחו”ל. טייסת זו הטיסה את המטוס בין אוגוסט לספטמבר 1953 לרגל החגיגות לציון הקרב על בריטניה. נמכר לחברת גלוסטר ב-23 באוגוסט 1954. לאחר שנמכר לחיל האוויר שופץ בחברת פלייט רפיולינג בשדה התעופה טאראנט ראשטון, דורסט. טיסות הניסוי בוצעו בשדה הניסויים של חברת גלוסטר במורטון ולאנס. סומן להעברה 215. הועבר ב-9 בדצמבר 1954. שירת בטייסת 117, טייסת 107, כשהוצא משירות הועבר לביה”ס הטכני להדרכה, ולאחר מכן הוצב בתערוכת המטוסים במקום. הועבר לבסיס רמת דוד וכיום נמצא בתערוכת המטוסים.
מס’ זנב 32
סופק לח”א המלכותי ב-23 במאי 1952 עם מספר זנב WX963. נמכר לחברת גלוסטר ב-3 בספטמבר 1954. לאחר שנמכר לחיל האוויר שופץ בחברת פלייט רפיולינג בטראנט ראשטון, דורסט. סומן לטיסות ניסוי G-7-129 טיסות הניסוי בוצעו בשדה הניסויים של חברת גלוסטר במורטון ולאנס. סומן להעברה 216 . הועבר ב-17 בדצמבר 1954. שירת בטייסת 117.
מס’ זנב 33
סופק לח”א המלכותי ב-28 ביולי 1952 עם מספר זנב WX980. נמכר לחברת גלוסטר. לאחר שנמכר לחיל האוויר שופץ בחברת פלייט רפיולינג בטאראנט ראשטון, דורסט. סומן לטיסות ניסוי G-7-130 טיסות הניסוי בוצעו בשדה הניסויים של חברת גלוסטר במורטון ולאנס. סומן להעברה 217. הועבר ב-22 בדצמבר 1954 דרך מורטון ולאנס. שירת בטייסות 117 ו-107.
מס’ זנב 34
סופק לח”א המלכותי ב-29 במאי 1951 עם מספר זנב WB123. שירת בטייסת 92 בבסיס אקלינגטון עד להסבתה למטוסי סייבר בפברואר 1954, ולאחר מכן תקופה קצרה בטייסת 2. יצא משירות ונמכר לחברת גלוסטר ב-9 באוגוסט 1954. לאחר שנמכר לישראל שופץ בחברת פלייט רפיולינג בטאראנט ראשטון, דורסט. סומן לטיסות ניסוי G-7-126, ולטיסת ההעברה 213. הועבר ב-15 במרץ 1955 דרך לה בורז’ה.
מס’ זנב 35
סופק לח”א המלכותי ב-4 ביולי 1951 עם מספר זנב WB140. שירת בטייסת 79 בבסיס גוטרסלו ואחר-כך בטייסת 208. נמכר לחברת גלוסטר ב-9 באוגוסט 1954. לאחר שנמכר לחיל האוויר שופץ בחברת פלייט רפיולינג בטאראנט ראשטון, דורסט. סומן לטיסות הניסוי G-7-127 ולטיסת ההעברה 214. הועבר ב-15 במרץ 1955 דרך לה בורז’ה. שירת בטייסת 117 ובטייסת 107. כשיצא משירות הועבר לביה”ס הטכני נווה ים שבעתלית לאימון מכונאים. כנראה שנגרט.
מס’ זנב 36
סופק לח”א המלכותי ב-12 ביוני 1952 עם מספר זנב WX967. שירת בטייסת 187 בין אוגוסט לספטמבר 1953. נמכר לחברת גלוסטר ב-3 בספטמבר 1954 לאחר שנמכר לחיל האוויר שופץ בחברת פלייט רפיולינג בטאראנט ראשטון, דורסט. סומן להעברה 211. הועבר ב-4 במאי 1955 דרך לה בורז’ה. במטוס זה ביצע אהרון יואלי את ההפלה הסילונית הראשונה ב-1 בספטמבר 1955. המנטוס עבר תאונת נחיתה ב-30 במאי 1956 ולא שוקם.
מס’ זנב 37
סופק לח”א המלכותי עם מספר זנב WL259 בתאריך 17.4.52. נמכר לחברת גלוסטר ולאחר שנמכר לחיל האוויר הישראלי – שופץ בחברת פלייט רפיולינג בטראנט ראשטון, דורסט. סומן לטיסות הניסוי G-7-125 ולהעברה 212. הועבר ארצה ב-4 במאי 1955 דרך לה בורז’ה. שירת בטייסת 117. נמצא כיום במגרש הגרוטאות של מוזיאון ח”א.
כאמור, נקלטו המטוסים בטייסת 117 והופעלו לצד מטוסי המטאור 8. הטייסת יעדה את מטוסים 35 ו-36 למשימות צילום בחירום (בנוסף למשימות היירוט), וכן מטוס שלישי שבו הוחלפה המצלמה המקורית ב-3 מצלמות דגם F-95 שלהן אורך מוקד של 4 אינץ’, ואילו במטוסים האחרים נצבעו חלונות הצילום שבחרטום והם הופעלו כמטוסי קרב בלבד. ב-22 במאי 1955 ביצע סרן אהרון יואלי את גיחת הצילום המבצעית הראשונה מעל לשטח אוייב במטאור. משנת 1957 ועד לשנת 1964 היו במצבת חיל האוויר חמישה מטוסים שמישים, ושניים בסבב תחזוקה.
במבצע סיני הוטסו מטוסי המטאור של הטייסת במשימות תקיפה מבסיס הפריסה שלה בתל נוף. לאחר מבצע סיני, ועם היכנסם לשירות של מטוסי הקרב הצרפתיים, הועברו מטוסי המטאור לקו שני. ב-11 בפברואר 1962 נפתחה מחדש טייסת 107 בפיקודו של ישעיהו ברקת וקלטה את מטוסי המטאור של טייסת 117 שקלטה באותה עת מטוסי מיראז’. מטוסי המטאור 9 שהופעלו על-ידי הטייסת היו מספרי זנב 31, 33 ו-35. הם שימשו לאימוני הסבה ולגרירת מטרות. הטייסת הודממה ב-14 ביולי 1964 ומטוסיה הועברו לטייסת 110 שהפעילה מטוסי ווטור.
גם בטייסת 110 הוטסו המטאורים במשימות אימון והסבה לדו-מנועי. מטוסי המטאור הוצאו סופית משירות בשנת 1970 והועברו לבתי ספר טכניים לאימון מכונאים.
