פרטי המסוקים
יסעור 357
דגם: S-65C-3 סי סטליון
יצרן: סיקורסקי, ארה”ב
מספר יצרן 65-350
יסעור 903
דגם: CH-53A
יצרן: סיקורסקי, ארה”ב
מספר יצרן: 153-733
תיאור הארוע
בליל ה-4 לפברואר 1997 נחתו במנחת מחניים שני המסוקים, על מנת להטיס כוחות למוצבי דרום לבנון, הבופור ודלעת. מסוק 357, שיועד לבופור, הוטס ע”י קברניט המילואים ישיש עדן ועמו נווט המילואים רונן חלפון, ומסוק 903, שיועד לדלעת, הוטס ע”י הצ”ח בטייסת (ומדריך בביס”ט) אבישי לוי ונווט המילואים ישראל חושני. בכל מסוק היו גם שני מכונאים מוטסים.
לאחר העמסת 65 חיילים (ושני כלבים של יחידת עוקץ) על המסוקים הם המריאו לכיוון קו הגבול וביקשו מהבקרה להקדים את מועד החצייה. בשעה 18:52 הודיעו הטייסים לבקרה כי הם מבצעים מעגל המתנה עד לקבלת אישור החציה, ובשעה 18:56 ניתן להם האישור. לאחר שלוש דקות מאישור הטייסים על החצייה, נעלמו המסוקים מהמכ”מ. לאחר התנגשות באוויר, התרסק אחד המסוקים בתוך מושב שאר ישוב, והאחר ליד בית הקברות של קיבוץ דפנה. על פי ועדת החקירה, ארעה ההתנגשות בין המסוקים בעת סיום ביצוע נוהל של בדיקת כיבוי אורות הדדית, כאשר הרוטור של מסוק 357 פוגע בתחתית של מסוק 903. מסוק 357 נפל מיידית, ואילו זנבו של מסוק 903 נקרע. צוות האוויר ניסה להשתלט על המסוק אך ללא הועיל וגם הוא נפל והתרסק. שמונת אנשי צוות האוויר ו-65 חיילי זרוע היבשה נספו באסון, שהיה אסון התעופה הכבד ביותר בתולדות התעופה הצבאית במדינת ישראל.
ועדת החקירה, בראשותו של מח”א לשעבר, האלוף (מיל’) דוד עברי, קבעה שורה של מסקנות בתחום הפעלת המסוקים בחיל האוויר, כמו גם מסקנות אישיות נגד מפקד בסיס תל נוף, מפקד טייסת 118 וסמ”ט ב’ בטייסת, וקצין האג”ם של החטיבה הצפונית.
