ב-9 ביוני 1967, פיטרלו סרן אשר שניר וסרן אילן הייט מטייסת 119 במטוסי השחק שלהם באיזור ימת הבראדוויל. לפתע קיבלו הודעה ברדיו שמבנה של מטוסי מיג 17 מצריים תוקף את כוחותינו ליד גשר הפירדאן. לאחר שתי דקות קיבלו רשות לפנות לאיזור. אילן הייט זיהה את המטוסים המצריים שתקפו לאורך תעלת סואץ. זוג מטוסי השחק ביצע פנייה רחבה תוך השלכת בידונים וצלל לעבר המיגים תוך שליפת מעצורי האויר.
המגע נוצר בערך מעל לגשר הפירדאן בכיוון דרום ובגובה נמוך. המיגים פנו פנייה של 90 מעלות והחלו לברוח לכיוון העיר איסמעילייה כשמטוסי השחק אחריהם. שניר ירה עליהם תוך כדי הפניה ולא פגע. הוא ירה שוב כשהמיגים התישרו מהפניה, מטווח 420 מטר ובגובה 300 רגל. המיג האחורי נפגע בכנף הימנית ובגוף והתלקח מיד. הוא המשיך לטוס בוער מעל לעיר והשליך בידונים בוערים ולבסוף התרסק במגרש ריק מחוץ לעיר.
שניר המשיך אל המיג הקדמי שטס כ-100 מטר לפני המיג שהופל אך עקב תנאי ירי לא טובים משך מעלה והייט ביצע יעף תותחים אך אלו נעצרו לאחר הפגזים הראשונים. המיג ראה אותו, ושניר החליף את הייט במרדף , ביצע איתו תרגיל “מספריים” לכיוון מערב ביתרון גובה גדול ולאט לאט הגיע מאחוריו ולגובה שלו. הייט ביצע בינתיים עוד יעף על המיג ומשך למעלה והצידה. שניר בינתים פתח טווח ל-150-180 מטר וכשהפך המיג הטייה נוצרה זוית צידוד גדולה מידי לירי. עד ששניר התארגן מאחוריו נסגר הטווח ל-120 מטר. שניר ירה צרור פגזים שפגעו במיג בתחתית הכנף הימנית ובמקום חיבורה לגוף.
זה היה בגובה של 50 רגל בלבד והמיג הפגוע נפל מיד לתוך בסיס ח”א המצרי אבו סואר.
תותחי הנ”מ של אבו סואר ירו על מטוסי השחק ומטוסו של שניר נפגע מכדור בכיפת החרטום. הטייסים הפעילו מבערים ובטיסה נמוכה עזבו את המקום.
