טיסתי הראשונה לחו”ל כטייס

טיסתי הראשונה לקפריסין, לעיר החוף לרנקה, הייתה על המטוס של מגידו תעופה, ססנה 172 4X-CHC. פעם ראשונה שאני מטיס מטוס לחו”ל ועוד מעל הים. לא אכחיש שהיו פרפורים בבטן. כמובן לא העזתי לחשוב על טיסה ללא מדריך בעל ניסיון, קיבלנו הדרכה מקיפה מהמדריך על כל שלבי הטיסה. תכנון ראשוני, הכנת מפות הלוך וחזור . המפה כללה פרוט מלא של מכשירי הניווט, התדרים שלאורך המסלול, מרחקים וזמנים לכל נקודת דיווח והגשת תכנית טיסה למודיעין טיס וקבלת האישורים הדרושים, ולבסוף הכרת שדה התעופה לרנקה.

ססנה 4X-CHC של מגידו תעופה עליו טסנו לקפריסין

התקופה הייתה טרום GPS, עזרי הניווט העיקריים היו מכשירי ה- VOR, זהו מכשיר השולח קרניים לכל עבר, במטוס יש נכשיר המזהה את הקרן ומצביע על כיוון הטיסה הדרוש ליעד.  תחנות VOR שאינם נמצאים על מסלול הטיסה משמשים לקביעת המיקום של נקודות הדיווח שבמסלול ע”י חיתוך של קווי הקרן מזוג מכשירי VOR). 

הקרן של VOR של נמל התעופה בן גוריון ובהמשכה הקרן של VOR שבשדה התעופה בלרנקה. מכשירי ה VOR של ביירות ופאפוס משמשים לזיהוי נקודות הניווט שבדרך על ידי חיתוך הקרן מנתב”ג כמו TIROS ו- VELOX שנדרש לעבור דרכם, הושם דגש על התנהלות בקשר בשפה האנגלית על פי הקוד הבינלאומי.

קפריסין באופק

שלב ראשון חובה לעבור דרך שדה תעופה בינלאומי, המראנו ממגידו לשדה התעופה בחיפה. שם כבר המתינה לנו שוטרת גבולות שהחתימה את דרכוננו לא לפני שבודק בטחוני שאל האם ארזת לבד וכו’. יצאנו למטוס אם מידע חיוני כולל מזג האוויר בדרך וביעד וזהו אנחנו באוויר.

מזג האוויר הקיצי באזורנו לא מפתיע, יום בהיר ורוח קלה ואנו כבר אחרי נקודת דיווח גלים נוסקנו לגובה השיוט על פי תכנית הטיסה שהגשנו. מרגש מאוד לטוס מעל הים כשלא רואים יבשה כלל, טסנו לכיוון טירוס תוך בקרה ליירוט קרן ה- VOR של בן גוריון, מרגיע כשרואים שיש על מי לסמוך עד הרגע שלזמן קצר מאבדים את האותות עקב מגבלות קליטה כשהאות מבן גוריון נעלם והאות מלרנקה טרם התקבל. זה קורה לרוב באמצע הדרך, בין לבין יש חשש של חוסר מידע, מהמדריך הרגוע הבנתי שאין צורך לחשוש. בשלב זה שומרים את כיוון הטיסה תוך תיקון לרוח במידה ויש רוח צולבת. לא לדאוג, יש מעקב צמוד של הפיקוח האזורי, כך שבמקרה של סטייה מהנתיב אפשר לסמוך על הפקח שישים לב, יברר ויתקן את הכיוון במידת הצורך. עם קצת סבלנות, VOR מלרנקה החל להגיב.

רגע מרגש כשראינו את האי באופק, מזהים את המסלול, מגיעים לישורת הסופית ונוחתים. ההפתעה הראשונה הייתה שרות ה- VIP שקיבלנו מהחברה המטפלת במטוסים המגיעים לאי, כאן אזכיר שבוצע תאום מראש עוד לפני היציאה מהארץ. זה היה המעבר המהיר ביותר שלי בכניסה לארץ זרה. מחוץ לשדה עצרנו מונית לעיר. החברה הציעו לי לשבת מקדימה ע”י הנהג, התיישבתי ושמתי לב למשהו מוזר, מולי ההגה של המכונית, זו מכונית עם הגה בצד ימין. נזכרתי, קפריסין קולוניה של בריטניה לשעבר נוהגים בצד שמאל. חייכתי במבוכה שהנהג הגיע ופיניתי לו את מקומו ושלחתי מבט לחברים שהפילו אותי בפח, קצת צחוק על חשבוני.

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
מנוי
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x