פרטי המסוק:
דגם: UH-1H
יצרן: בל,ארה”ב
פרטי האירועים:
תאונת בל מס זנב 07:
ב-10 באוקטובר 1968 הטיסו הצוות הקברניט אלי קסן, טייס המשנה שחר והמכונאי המוטס דוד שבח במסוק 07 חוליות חי”ר למיקוש שבילים ליד גבול ירדן, כדי למנוע מחוליות מחבלים לחדור לשטח ישראל. באחת ההמראות עם שישה חיילים מתוך ואדי, 10 ק”מ ממערב לסרטבה, נשמע פיצוץ מהמנוע ,המנוע הפסיק לפעול והמסוק פגע בקרקע במהירות 150 קמ”ש. המגלשים נשברו והוא התהפך על צידו. הצוות והנוסעים נחלצו ממנו בשלום.
תאונה נוספת באותו תאריך בשנה, 5 שנים מאוחר יותר:
בתאריך 10 באוקטובר 1973 מסוק 075 של טייסת 124 פינה פצועים לביה”ח רמב”ם בחיפה. לאחר מכן טס לשדה מחניים. במהלך הטיסה הוזהר הטייס מפני טיסה בגובה בשל חשש ממטוסים סוריים. הם התקרבו לצפת מדרום מערב והתכוונו לעקוף אותה מדרום מזרח ואז הוזהרו שוב ע”י יחידת הבקרה הצפונית שלא להתקרב אליה היות ומטוסי מיג טסו באיזור. טייס המסוק הנמיך לגובה 200 רגל ונכנס לואדי שנמצא מדרום מזרח לצפת. המסוק טס בגובה שפת הואדי ולפתע נתקל בחוטי חשמל.
החוטים קרעו את הקורה המרכזית ואת הדלתות, גג המסוק באיזור תא הטייס נפל ולוח המכשירים עלה למעלה. קברניט המסוק לקח את ההגאים לידיו, הפנה את המסוק לכיוון דרום מזרח והמסוק נחת על שפת הואדי.
לאחר הנגיעה חילצו הצוות הרפואי שהיה במסוק והמכונאי המוטס את הטייסים שנפצעו בתאונה, המכונאי המוטס כיבה את המנוע והזעיק עזרה. מסוק נוסף של הטייסת הגיע למקום וחילץ את הטייסים. המסוק חולץ מהשטח במתלה מטען של מסוק יסעור.
על תאונת מסוק 075 סיפר המכונאי המוטס דוד שבח:
| מגיעים למחניים ונכנסים לסבב תורנות להזנקות לחילוץ ופינוי פצועים. מאזינים לרשתות הקשר של הלוחמים, התחושה שאין מתאם בין כמות הקריאות של הלוחמים בשטח לבין ההזנקות, כמו כן שעובר זמן רב מקריאת הלוחמים בשטח להזנקה. נוצר מצב שהיינו ממריאים לחילוץ ובדרך מתקשרים לבקר ומודיעים על החילוץ. רק בסוף היום השלישי למלחמה (יום שני) מתחילים להרגיש שהמערכות מתחילות לעבוד. וכך אנו מוזנקים ומחלצים פצועים, כאשר הפינוי לבתי החולים השונים נעשה בהתאם למצב הפצועים והתפוסה בהם. ביום רביעי 10/10 (החמישי למלחמה) אנו מוזנקים לתאג”ד שהוקם ברמת מגשימים. נוחתים ומתבקשים ע”י נציג התאג”ד לכבות מנוע ולהמתין מספר דקות, יש מספר פצועים קשה שנמצאים לקראת סיום ניתוחי החרום. תוך כדי העמסת הפצועים החל ירי ארטילרי על התאג”ד. מתחיל לחץ ועובדים מהר מאד, תוך כדי סיום הכנסת האלונקות מתחילים להניע. התחושה שהכל איטי מאד. הפגזים נופלים לידנו וריקושטים פוגעים במסוק. סוגרים דלתות. עדיין אין מספיק סיבובי מנוע, אך מנסים להמריא. המסוק מדלג, ושוב מעלים סיבובים, ועוד דילוג, ואז נופלים את הרמה לכיוון הכנרת, סיבובי המנוע עולים , ומגיעים לסל”ד בטיסה. אין רעשים חריגים וטסים לרמב”ם. ברמב”ם, לאחר הורדת הפצועים לאלונקות בית החולים, בודקים את המסוק. נראו נזקי פח קלים. שוקלים אם לטוס לרמת דוד לתיקונים. ההחלטה שאנחנו במלחמה, יש הרבה פצועים, כל מסוק חשוב, וחוזרים למחניים. ממריאים למחניים. יש אווירת הקלה בצוות, שילה הקברניט מזהיר ואומר לאבינועם טייס המשנה: “שים לב לא לטוס גבוה ולא להיות שאנן כי זה הרגע שחוטפים משהו בתחת”. מתקרבים לאזור דרומית לצפת, הבקר מודיע שנשאר אתו בקשר “יש מיגים בסביבה”. במבט למעלה אנו רואים זוג מיגים שטסים לכיוון (מזרח) וחולפים אותנו גבוה. שילה מורה לאבינועם להכנס לוואדי כששילה ואני עוקבים אחרי המיגים. המיגים חולפים גבוה מעלינו מימין לנו. אני מנסה לעקוב ומאבד אותם כשהם מאחורינו וגוף המסוק מסתיר אותם. פתאום “בום” אדיר, רוח נוראית וסרבל הטיסה שלי מתמלא בכתמי דם. מסתכל קדימה ורואה שגג המסוק נפל ולוח המכשירים עלה למעלה. שילה יושב כשראשו והכתפיים מחוץ למסוק (עבר דרך החלון), אבינועם רוכן כלפי מטה כשלוח המכשירים העליון והגג על ראשו. שילה שרואה את האופק ואבינועם את הקרקע, מנחיתים את המסוק. כשיצאתי מהמסוק הבנתי שהמצבר אינו במקום. החלטתי לא לכבות מנוע בתקוה למקור חשמל, למכשיר הקשר. אני מוציא בזהירות את שילה ואבינועם. הצוות הרפואי שאיתנו מתחיל לטפל בהם. אני מנסה ליצור קשר עם הבקרה או מטוסים אחרים ללא הצלחה. החלטתי לכבות מנוע ולהפעיל את “הרינה” – קשר בחרום. מסוק של הטייסת הגיע ואסף את שילה ואבינועם יחד עם הצוות הרפואי ופינה אותם לבי”ח, שילה עם שברים בלסת ואבינועם עם סנטר פתוח ושבר בכתף. התברר שפגענו בחוטי החשמל שחוצים את הוואדי. קווי מתח מתחנת כוח בחיפה לתחנת השאיבה של המוביל. הגיע מסוק ואסף אותי למחניים. חיכיתי לטיסה לקראת ערב שתיקח אותי לתל -נוף. בזמן ההמתנה הגיע צוות של חברת חשמל והסביר לי שהמזל שלנו שכנראה “לחצנו” את החוטים אחד לשני ומהקצר בניהם הם הותכו ונקרעו דבר שאפשר לנו להמשיך לטוס ולא להשאר תלויים באוויר. חזרתי לתל נוף, עקב עודף צוותים על מסוקים, נשלחתי הביתה למספר ימים. למחרת נסעתי יחד עם אירית לבקר את אימי בחיפה. אימי סיפרה לי שהוקל מאד לאחר שהשכן מסר לה שראה אותי אתמול ברמב”ם. חזרנו לת”א להוריה של אירית. כשאנחנו עולים במעלית, יחד איתנו עולה עיתונאית ידועה באותם ימים, והיא שואלת את עצמה בקול כנראה במטרה שנשמע משהו כמו, מעניין מה עושה בחור צעיר בימים אלה בבית. העדפתי לשתוק לא להסביר. |
כנ”ל 2 תאונות עברתי שתיהן באותו תאריך 17.5 בהפרש של כ 5 שנים בדיוק האחת מהשניה