מתוך תיק תאונה מס’ 11-43 של החוקר הראשי,יולי 2011
דאיית מרחק היא דאייה שיוצאת מתחום משפך הגלישה של שדה המוצא אל עבר יעדים מוגדרים או אל עבר אזורים פוטנציאליים לתרמיקות, בדרך כלל עננים, כאשר הדאון מטפס מתחת לענן ודואה אל עבר ענן אחר או יעד מוגדר.
הדואים רואים בתרמיקה “תחנת דלק” והגובה שהיא מספקת הוא כמות ה”דלק” עד ל”תחנה” הבאה או עד לנחיתה.
משימתו של הדואה למרחק, היא לעשות אינטראקציה בין הגובה (“כמות הדלק”) לבין המרחק ליעד או ל”תחנת תדלוק” אחרת, בדרך אל היעד, תוך כדי חיפוש מתמיד אחר שדה מתאים לנחיתה במקרה שלא תהיה תרמיקה זמינה או לא מספיק חזקה. שלושה פרמטרים עיקריים קובעים את משך השהיה (במאפיינים חיצוניים זהים).
האחד – טיב הדאון (יחס גלישה, חדירות מול רוח).
השני – ניסיון הדואה הן בשטח והן עם הדאון.
השלישי – קור הרוח והנכונות לקחת סיכון של הדואה.
דואה טוב לוקח סיכונים מחושבים ולא פעם קורה שהוא נוחת בשטח. נחיתה בשטח היא חלק משגרת הדאייה וכל דואה שטח “צבר” ניסיון בנחיתות כאלו.
מאחר שנחיתת דאון בשטח עלולה להסתיים בגרימת נזק, פציעה או אבדן חיי אדם, לא כל שכן בהוצאות חילוץ אל אזור הנחיתה, נקבע בספר העזר, כי לא יאפשר לדואה לדאות אל מעבר למשפך הגלישה של שדה המוצא, אלא אם אושר לבצע זאת ע”י המדריך הראשי.
