לרביעיה הראשונה שיצאה מטייסת 119 ביום 5 ביוני 1967 לתקיפת שדה T-4 בסוריה צוותו מפקד הטייסת רס”ן רן פקר, סגן גיורא רום בשחק 66, רס”ן אליעזר פריגת בשחק 20 וסרן אשר שניר בשחק 32.
למעשה היתה הרביעיה הזו צריכה לטוס בשעות אחה”צ לתקיפת שדה אינשאס במצרים. לאחר כמה דקות המתנה בקצה המסלול שונתה המטרה והרביעיה הופנתה לתקיפת T-4 שהיה ממוקם 120 ק”מ צפונית מזרחית לדמשק. מאחר והמטוסים המתינו זמן רב בעמדת ההמראה למטוסו של שניר, “שרפו” כ-400 ליטר דלק וחזרו לדתק”ים לתידלוק חם.
בינתים ביקש מפקד הבסיס שמואל שפר מפקר להשאר בטייסת, ואותו החליף איתן כרמי שהיה עד אז מנהל הלחימה. רביעית המטוסים ששם הקוד שלה היה “דירה” המריאה צפונה בשעה 15:14 ללא מפות מדוייקות, חצתה את הגבול הסורי וניווטה צפונה אל המטרה בגובה נמוך.
שלישית מטוסי שחק נוספים של הטייסת שהמריאה לאחר מכן ושאותה הטיסו רס”ן עודד שגיא כמוביל, סגן מנחם שמול בשחק 78 וסרן אהוד שלח, טסה אחריהם. שלישיה זו כונתה בקשר “משקוף” והיתה אמורה לתקוף את שדה דמייר אולם בעודה באויר הופנתה לתקיפת T-4.
המטוסים הגיעו לשדה וגיורא רום ושניר זיהו שני מיגים סוריים שטסו בשורה עורפית בשעה 12 במקביל למסלול ובגובה של 15,000 רגל. מטוסי השחק הפציצו את מסלולי השדה ולאחר מכן צלפו על המטוסים שבו. לאחר יעף הצליפה השלישי ראה גיורא רום מטוס מיג 21 מנסה להתארגן על השלישיה שאותה הוביל עודד שגיא ושהגיעה באותו רגע לשדה ונכנסה להפצצה. גיורא רום נסק במהירות, פנה אל המיג, אך מנחם שמול תימרן, התארגן והגיע לפניו אל מאחורי המיג וירה בו צרור בזוית צידוד גדולה מידי. תוך כדי הירי, וכנראה מהדף התותחים, המנוע חטף הזדקרות מדחס ושמול הפסיק את הירי ופרש מהמרדף. שמול השליך בידונים, צלל ב-90 מעלות מטה והניע את המנוע. עודד שגיא פנה לעבר המיג אך היות ומטוסו היה עמוס בפצצות ובבידונים חלף בניצב למטוס הסורי. זה שיגר עליו טיל “אטול” וירה עליו בתותחו אך שגיא שבר ימינה ושמאלה ולא נפגע. גיורא רום משך תלולות, התארגן מאחורי המיג, ירה בו צרור פגזים מטווח 200 מטר והמיג התפוצץ.
תוך כדי סיום יעף הצליפה שלו גילה שניר את מטוס המיג 21 השני כשהוא מבצע פניה שמאלית שטוחה לכיוון דרום מזרח. שניר נסק בעקבותיו ותוך כדי כך לחץ על כפתור השלכת הבידונים, אך רק בידון אחד הושלך, והמטוס נכנס להחלקה קשה. שניר ירה צרור, פגז אחד או שניים פגעו במיג אך הוא המשיך לטוס. שניר ירה שוב ולא פגע. הוא הביט במכשירי המטוס וראה שהכדור במכשיר ה”בול” בצד. הוא תיקן והביט לעבר המיג שהתארגן מאחורי איתן כרמי ופריגת. שניר התארגן שוב מאחוריו, ירה ופגע בשורשי הכנפיים של המיג ובחלק הגוף האחורי. המיג נדלק והחלו לצאת ממנו שברים שלתוכם נכנס השחק של שניר. המנוע נכנס להזדקרות מדחס. שניר כיבה את המבער האחורי שלו וההזדקרות חלפה. שניר עבר ליד המיג הפגוע וראה איך טייסו הפעיל את כסא המפלט ונטש את תא הטייס הבוער. המיג נכנס לסחרור חסר שליטה, נפל כשהוא בוער והתרסק דרומה לרכס שמדרום לשדה T-4.
כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם.
