| מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת “באויר” גליון 7, אוקטובר 1987.תודתנו לדני שלום על רשותו לפרסם את המאמר ב”מרקיע שחקים”. |
באביב שנת 1915, בעקבות בקשה של אנואר פאשה, הקימה גרמניה חיל משלוח בן 1,500 איש שכונה “פאשה 1”. חיל זה הוכפף למרותה של תורכיה,לקראת ההתקפה השניה שתוכננה על תעלת סואץ. כוח זה כלל גם את טייסת הקרב מס’ 300 (פליגר ארבטלונג 300) “פאשה”. טייסת זו הוקמה בחשאיות רבה בדובריץ ליד ברלין. אנשיה שנבחרו בקפידה, והיו חיילים מאומנים, נקראו מהחזית המערבית במיוחד למשימה מזרח תיכונית זו. כמפקד היחידה נתמנה האופטמן פון הימסקרק. כמו כל יחידות פאשה, היתה הטייסת כפופה לפיקוד הגרמני, ואנשיה, בהם הטייסים שכולם בעלי עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה, המשיכו ללבוש מדים גרמניים. ציודה האוירי של הטייסת כלל שישה מטוסי רומפלר C.1 דו כנפיים בעלי מנועים בני 160 כ”ס.היו אלה מטוסי הסיור המהירים והמתקדמים ביותר בחזית המערב באותה עת.כמו כן קיבלה הטייסת שני מטוסי קרב חד מושביים וחד כנפיים מסוג פפאלץ E.II (במקור אחד נכתב כאילו המטוסים היו מדגם פוקר E.II איינדקר). המטוסים החד כנפיים הזריזים עתידים היו להיות מטוסי הליווי למטוסי הסיור והצילום. ב-20 למארס 1916 הגיע חלוץ הטייסת,שכונה “Vortrupp Pascha “,לאחר שמונה שבועות של מסע,למנחת צפונית לבאר שבע. מפקד כוח החלוץ היה אוברלויטננט סטלטר,ועימו לויטננט הנס הנקל,אוברלויטננט פריץ ברת’הולד ואוברלויטננט ריכרד אורינגר (הנס הנקל עתיד להיות מן הדמויות הבולטות במבצעי הטייסת בחודשים הקרובים) החלוץ הוביל עמו שני מטוסי רומפלר C.1 וכן מטוס אחד מסוג פפאלץ E.II, וכן פצצות, חימוש וחלקי חילוף, וכל הנדרש לתפעול מידי של מטוסיו.בבאר שבע מצאו שלושה מחסות מטוסים מעץ (שהוקמו כבר בחודש פברואר) וכן מספר אוהלי פעמון ומבנים אחרים. חמישה ימים לאחר הגיעם, המריאו הנס הנקל וסטלטר כצופה,לטיסת היכרות ברומפלר בקרבת באר שבע.לרוע המזל אירעה תקלה למטוס, והם נאלצו לבצע נחיתת אונס בקרבת שבט מקומי. רק לאחר שעה ארוכה, ובהתערבות של שני יהודים דוברי צרפתית שנזדמנו למקום, הצליחו להיחלץ מן ההמון הנלהב. הם המריאו מן המקום והיו ככל הנראה הטייסים הגרמנים הראשונים שטסו מעל ירושלים. טיסות מבצעיות ראשונות פעולות הסיור הראשונות של הטייסת נעשו מעל חוף הים,דרומית ליפו.במקום זה סירו ספינות בריטיות לעיתים קרובות,והיה חשש שאין אלה אלא סיורי הקדמה לנחיתה הגדולה באיזור יפו,לשם כיבוש ירושלים וניתוק האספקה לחזית התורכית בדרום. שני מטוסי הרומפלר C1 הראשונים שהגיעו, נשלחו איפה לסיור מעל הים. הם גילו שהספינות בהן מדובר לא היו אלא ספינות שיטור קטנות,שנעלמו עם התקרב המטוסים הגרמניים, ושטו לכיוון פורט סעיד. לשם חיזוק רוחם של נתיני האימפריה העותומנית נשלחו שני המטוסים לטיסות ל”הפגנת נוכחות” בשמי הערים והישובים. בעת אחת הטיסות של שני המטוסים בשמי ירושלים, נאלץ אחד המטוסים לבצע נחיתת אונס,תוך כדי הדגמת תרגילי אוירובטיקה, במנחת בקרבת בעיר, וחולץ לאחר מכן. מגמה נוספת לטיסות הסיור היתה לעבר הנגב וסיני.מפקד הצבא התורכי בסיני,אוברסט פרייהר פון קרסנשטיין, השתמש בהם בזריזות לסיור בשמי סיני, כדי לדווח על מיקום העמדות הבריטיות והכוחות שהיו בהן.מידי יום סירו המטוסים בנתיב הצפוני של סיני, כשהם ממריאים מבאר שבע. לאחר זמן מה הועברו המטוסים לאל עריש והופעלו משם לעבר סיני ותעלת סואץ. בעקבות סיורים אלה הושלמה תכנית להתקפת פתע על קטיה, נווה מדבר כ-30 ק”מ מזרחית לתעלת סואץ. בראשית חודש מאי 1916 הגיע הכוח העיקרי של טייסת 300 לבאר שבע.פעולות הסיור הוגברו באופן משמעותי,עם הגעת מטוסי הסיור הנוספים,וכן הופצצו מהאויר יחידות ועמדות בריטיות. סיורים אלה גילו את מערכת העמדות הקדומניות שהקימו הבריטים במרחק 10-15 ק”מ מזרחית לתעלה,וכן את קו מסילת הברזל שהלך ונבנה מזרחית מאל קנטרה והגיע 25 ק,מ לתוך המדבר.באיזור אל רומני נתגלה מחנה מחופר להגנת הקצה המזרחי של התעלה.מחנה זה נעשה עתה המטרה העיקרית של הכוח הגרמני-תורכי,שנוכח כי המשימה שתוכננה לעבר התעלה לא תצלח ללא כיבושו. על הגעת החלוץ נודע לבריטים,בעקבות גיחת סיור שנערכה ב-7 למרס 1916.שני מטוסי ים שהמריאו מנושאת המטוסים בן-מי-שרי גילו את הפעילות בשדה ואת מוסכי המטוסים שנבנו שם. טייסת 300 הגרמנית הביאה למפנה ביחסי הכוחות בשמי סיני וארץ ישראל בתקופה זו. טייסיה המוכשרים וחדורי רוח הקרב,מצויידים במטוסי סיור מהירים ובמטוסי קרב מתקדמים היוו שילוב שהעניק לגרמנים ולתורכים עליונות אוירית בשמי הזירה, מחודש מרס 1916 ועד לאוקטובר 1917.ואכן,טייסת 300 ואנשיה היו הראשונים שלחמו להשגת עליונות אוירית על פני הבריטים וזכו בה,תוך גילוי אומץ לב ונועזות מבצעית במשולב עם תכנון וביצוע קפדניים. קטיה כפי שנכתב למעלה,קידמו הבריטים את כוחותיהם לתוך סיני.הכוח המזרחי ביותר הגיע לקטיה,כחלק ממגמה להגן על התעלה במרחבים בתוך סיני.סר ארצ’יבלד מרי,הציע זמן קצר לאחר הגיעו לתפקיד,להקים כוח נייד בקו אל עריש-קסיימה שימנע תנועת כוחות תורכיים.כמטרה מידית ביקש להתקדם עד קטיה, נווה מדבר המרוחק כ-30 ק”מ מזרחית לתעלה.חלק זה של תכניתו אושר בלונדון,והיה מעוגן בהתקדמות בבנית מסילת הברזל. לאיום התורכי-גרמני על התעלה היו שתי מטרות:מניעת הקשר בין בריטניה למושבותיה ע”י חסימת תעלת סואץ,וריתוק כוחות בריטיים למצרים לבל ישלחו לחזית המערבית. למודי נסיון ממבצעם הכושל לעבר התעלה בפברואר 1915,הכינו עתה הגרמנים,בפיקודו של פון קרסנשטיין,מפקד הכוחות בא”י,מבצע רב כוחות להתקדמות לעבר התעלה,שהוכן בחשאיות רבה. ב-20 באפריל נצפה מן האויר תגבור של הכוח התורכי בביר אל עבד,על דרך החוף מזרחית לקטיה.הגרמנים טסו מספר פעמים מעל העמדות הבריטיות בקטיה וברומני,והפגינו נוכחות אוירית ניכרת.ב-22 באפריל נערכה טיסת סיור נוספת של הבריטים,שגילתה תנועות נוספות לעבר קטיה. ואילו מדרום, הכוחות הגרמניים-תורכיים תקפו למחרת את העמדות הקדמיות של הבריטים,ובעזרת תותחים שטווחו מן האויר,הביאו לחיסולן בתוך זמן קצר.בשעה 3 אחה”צ היתה קטיה בידי הכוח התורכי-גרמני. מבצע מזהיר זה היה הראשון מסוגו בזירה,ובו שולבו לראשונה מטוסים וכוחות קרקעיים לניצחון מכריע.הכוח הבריטי שנותר שם נסוג לעבר התעלה.הכוח הגרמני-תורכי המשיך מערבה עד דואידר,שם נעצר ונסוג מזרחה.במבצע זה גם נפל החלל הראשון של טייסת 300.אוברלויטננט סוייטר,מטייסיה המעולים של הטייסת הצטרף כמדריך לכוח הקרקעי ונהרג מפגיעה במהלך ההתקפה על קטיה. שני מטוסי הרומפלר של הטייסת ליוו את הפעולה במשימות סיור,טיווח ותקיפה בפצצות קלות.עם קבלת הידיעה על נסיגת הכוח התורכי-גרמני,המריאו מטוסי כנף 5 של הבריטים וזינבו בכוח הנסוג במקלעים ובפצצות (במטוסי הטייסת הותקנו מקלעים היורים מצידי הגוף לפנים ולמטה).ב-24 באפריל גילו המטוסים הבריטיים את הנסיגה גם באזור קטיה.הבסיס התורכי בביר אל עבד הותקף מן האויר והוטלו עליו 70 פצצות 10 ק”ג,בביר ביוד הוטלו פצצות דומות. במבצעים האויריים של הבריטים נטלו חלק שני הגפים הקרובים לאזור האירוע,הגפים של טייסת 14 בקנטרה ובאיסמעיליה.במשל שלושת ימי המבצע,שהו שמונת מטוסי הגפים 68 שעות באויר וטסו למרחק מצטבר של 6000 ק”מ. אריך סרנו מבקר בחזית עם תום המבצע האוירי המוצלח של טיסת 300, ביקר באל עריש (משם,כאמור,פעלו שני מטוסי הרומפלר שלה) , מפקד יחידות האויר התורכיות, האופטמן אריך סרנו.ביקור זה היה חלק ממסעו ליחידות האויר התורכיות בכל זירות הלחימה. הוא התרשם רבות מביצועיהם של מטוסי הסיור והקרב בתנאי הלחימה והתפעול המדבריים הקשים.כמו בכל הבסיסים בהם ביקר,נמתחה ביקורת על המערכת הלוגיסטית.בדמשק,בה ביקר לפני כן,לא נותרו עוד מטוסים שמישים, מאחר שכולם אבדו בטיסות סיור מעל שבטי הבדואים והדרוזים במדבר.במרכז האספקה בדמשק,שתוכנן כמרכז העצבים הלוגיסטי ליחידות במסופוטמיה וארץ ישראל, התקדמה הבניה אך מעט. מפקד הצבא, ג’מאל פאשה, דרש משלוח מטוסים חדשים וחיזוק הכוח האוירי במקום. עם שובו,נסע סרנו לגרמניה להצגת דרישותיו לתגבור כוחות האויר במזרח התיכון.הובטח לו משלוח של 50 מטוסים,מתוכם עשרה מטוסי קרב חדישים מסוד פוקר איינדקר ו-30 מטוסים דו מושביים לסיור,למשלוח מידי. |
לוחמה אוירית בשמי א”י-מפנה בחזית סיני
- שם המחבר: דני שלום
- אוקטובר 6, 2021
- אין תגובות
שתפו את המאמר
מנוי
Login
0 Comments
