אנשי דרג א’

לפני קרוב ל-45 שנה הופיע בכתב העת “Aerospace ”  מאמר, ובו נכלל הקטע הבא:

איש צוות קרקע הוא אדם צעיר שנתנו בידו אחריות וציוד במליונים רבים. הוא עוסק בטיפול במטוס או במכלוליו, בודק, מטפל, מתקן, מנקה ומחמש  ושולח את המטוס ובו טייס לטיסה. העבודה נעשית בכל מזג אויר, ביום ובלילה, ללא תהילה, ובלעדיו לא היה ממריא לטיסה גם הטייס המוכשר ביותר.

כותב המאמר גם פונה לטייס: “אל תפנה לדרכך מיד לאחר הנחיתה. המתן מספר דקות והבט היטב בבחורה או בבחור הצעירים שמתחילים עכשיו בעבודתם. זמן רב לאחר שהלכת, איש צוות הקרקע עדיין עוסק בעבודתו.”

אסיר תודה

כתב אל”מ (דימ’) עודד מרום, טייס קרב עטור תהילה, בעל הפלות רבות של מטוסי אוייב, ומפקדה לשעבר של טייסת 101:

“אני חי כאסיר תודה מעל לחמישים שנה לחבורת טכנאים נפלאים. לבד מן הנוהג המקובל להגיד תודה, אני חי עם הרגשה של הכרת תודה עמוקה ומתמשכת. הרחק בשדה ביר גפגפה (רפידים) שבסיני, באבק, בלכלוך, במטוס קרב חד מנועי, כל בורג או אטם קובע את גורל המטוס ואת גורל הטייס, וזה הופך לאורח חיים של הכרת תודה ואמון מלא במקצוענים שנשארים על הקרקע בעת שהמטוס באויר.

כשהטכנאי מטפס על הסולם וניצב ליד תא הטייס, אני נותן אמון מלא באדם המוציא את סיכות האבטחה של כיסא המפלט (אין ביכולתי לראות אותו שם מאחור כשאני חובש קסדה ומסכת חמצן.) הוא מסמן באגודל זקוף שהכל בסדר, נותן לי רק להניד בראשי ללא מילים, וכך אני יוצא לקרב אויר מעל מצרים. אחרי כחצי שעה אני חוזר עם המטוס הזה לנחיתה ומתחבק עם הטכנאים.

כשאוהבים ומאמינים, נמצאת התודה באווירה. ללא מילים.

ממשיך וכותב מרום:

“קצב האירועים סביב המטוס ובבסיס מייצרים מתח שדורש ריכוז ומשמעת עצמית ממי שלוקח חלק בעבודה סביב מכונת מלחמה כגון מטוס קרב חמוש, החונה בסביבת עבודה עתירת סיכונים: כלי עבודה, דלק, חשמל, מדחסי אוויר, חמצן, שמנים, סיכון של החלקה על הקרקע ומכנפי המטוס, טיפול בתחמושת ובטילים ופצצות, ולעיתים גם בתנאי מזג אוויר משתנים: גשם, שמש, סופות אבק, לילה, ולחץ זמן.

העבודה סביב מטוס מתאפיינת בשורה ארוכה של נהלים (כך תעשה, וחוקי ‘אל תעשה’). ההקפדה והדייקנות הן בבסיס עבודתו של הטכנאי. סדר ומשמעת הם אלה ששומרים מפני בלבול, שיכחה, ‘עיגול פינות’, וטעויות רבות אחרות.”

הערכת מפקדי המערך:

כתב תא”ל (מיל’) רן לוי, מי שהיה רלצ”ד (ראש להק ציוד) בחיל האויר:¹

בשיחות שהיו לי עם האנשים בשדה, נהגו לשאול אותי “האם מעריכים את העבודה שלנו?” באחת הפעמים זה קרה לאחר אירוע בבסיס, טייס בכיר הגיע להחזיר את המטוס שהשתתף במטס לבסיס האם שלו. הטייס בדק חיצונית את המטוס, נכנס לתא, הניע ויצא. יכול להיות שחבורת הטכנאים לא חשו בהכרת התודה.

אמרתי להם: “דעו לכם שקיבלנו אי מייל תודה. אי מייל זה הוא לא הדבר החשוב. הדבר החשוב שקרה- הטייס נכנס למטוס והמריא. זה הרבה מעבר לתודה, הוא שם את חייו על העבודה שלכם ועשה זאת בלי לחשוב פעמיים. הוא סומך עליכם ברמה שאין גדולה ממנה. הוא יודע שהעבודה שלכם קובעת גורל חיים”.

הערות המערכת:

1. בספר “עילוי”, המערך הטכני של חיל האויר במאה ה-21