באדיבות המחבר
ב-17 בספטמבר 1971, במהלך גיחת צילום אלכסוני שבוצעה במטוס סטרטוקרוזר (“ענק”) מס’ 033 מטייסת 120 שטס במרחק 22 ק”מ ממזרח לתעלת סואץ ובגובה 28,000 רגל, שוגרו טילי SA-2 . צוותי מטוסי הקורנס שליוו להתרעות צעקו לצוות המטוס לשבור, אבל הענק היה מסורבל ואיטי מידי כדי לשבור מהטיל.
המטוס נפגע בזנבו ונכנס לצלילה ספירלית במהירות גוברת והולכת. מצנח אחד נראה, של המכונן המוטס רס”ן חנניה גזית. צוות מסוק בל מטייסת 124 מור/שרגא י. שפיטרלו באויר בכוננות לחילוץ, הגיעו ראשונים ואספו את הניצול. מסוקים נוספים מהטייסת שהיו בכוננות על הקרקע או באויר במשימות אחרות, הגיעו אף הם לאיזור וחיפשו ניצולים נוספים. הסריקות העלו ששבעת אנשי הצוות האחרים נהרגו. הצוות אלוני/בן יעקב הטיסו את אנשי החברה קדישא הצבאית להוציא את שרידי הגופות מבין שברי המטוס.
הפלת הענק היתה ככל הנראה נקמה מצרית על הפלת מטוס סוחוי 7 במהלך גיחת צילום לאורך תעלת סואץ 13 יום קודם לכן.
ממשלת ישראל החליטה להגיב כבר למחרת- לתקוף סוללות טק”א מצריות בטילי שרייק (“אגרוף”)שנקלטו בחיל האויר כחודש לאחר סיום מלחמת ההתשה. לקראת המבצע שכונה “טוסטר” נשלח מסוק להביא את טייסי ונווטי טייסת 119 שנפשו בכינרת.
תוצאות התקיפה היו מאכזבות- הטילים ששוגרו ממטוסי הקורנס החטיאו.
