עריכה: אבינעם מיסניקוב
לאחר אישור הצנזורה
כחלק מניסויי מסוק היואי קוברה (ראה המאמר ראשית מערך המסק”ר בח”א-חלק א’ ) טסנו בתרגיל צבא ארה”ב בו הופעלו יחידות 7/17 ו- 1/9 של הדיביזיה השניה HELL ON WHEELS בפורט הוד בטקסס. אלה יחידות עלית מוכרות בכל רחבי צבא ארה”ב. זו הייתה הפעם הראשונה שטייסי מסוק ישראלים ביצעו טיסת זחילה NOE- NAP OF THE EARTH שאומצה בהמשך עקב יתרונותיה כטקטיקה בשימוש מסוקי ח”א. באותה הזדמנות הוגדרו מחדש שיטות טיסה בהסתר תוך שימוש בתוואי הקרקע כמסתור, כך שטיסה נמוכה הוגדרה לא מתחת 100 רגל מעל לפני השטח בקווים ומהירות קבועים, טיסה עוקבת שטח לא מתחת ל- 50 רגל תוך הקטנה למהירות סביב 60-120 קשר כתלות בשטח ותנאי ראות, יום ולילה, וטיסת זחילה בגובה מזערי תוך שינויי כיוון לאורך מכשולים, לצרכי הסתר וטיסה במהירות הגבוהה ביותר האפשרית לתנאי הטיסה ( בארה”ב כולל ליחוך צמחיה, כפי שהדגמתי בהמשך לרמטכ”ל מוטה גור כשישב מאחורי בבולקו 105.)
בנוסף על הצטיידות צפע א’ בלהבים משופרים לאחר מספר כישלונות להבים ראשיים בעת טיסה בוייטנאם (שבהם הוכפל שטח מגע ההדבקה בין שני חלקי הקורה הראשית), ובמקביל לצבא ארה”ב בדקנו להבים מרוכבות בביקור במפעל קאמאן בקונטיקט, ולאחר כשנה החלו להבים מגיעות לצפע ב’.להבים אלה היו חזקות יותר, קלות יותר ובעלות יעילות אווירודינאמית גבוהה יותר, המתבטאת בשרידות גבוהה יותר, ביצועי נשיאת מטען לטווח משופרים, ותכונות אוטורוטאטיביות משופרות.
סוף 1980 תוכננה רכישת טייסת צפע שנייה. הדגם החדש של צבא ארה”ב AH-1S היה מיועד אך לא מוכר בחיל לפרטיו. במרץ 1981 יצאנו יאיר קרן ואנוכי לפורט לואיס ליד סיאטל שבמדינת וושינגטון, בסיסה של דיביזית הצבא השביעית. זהו הבסיס הצבאי היפה ביותר שראיתי, מרווח מאוד, כולו דשא ועצים, המבנים בסגנון המאה ה-19 עשויים אריחי חימר אדום. האווירה בין הלוחמים שלא ראו עימות צבאי שנים ארוכות הייתה רגועה ונינוחה, וחלק ניכר מעיסוקם היה בפעילות חברתית ומשפחתית, בניגוד בולט אלינו, עתירי ניסיון מבצעי עדכני המוכנים לפקודה בכל עת.
לאחר טיסת היכרות יצאנו בדרך ארוכה דרך פורטלנד אורגון לכיוון מטווח יאקימה, ובמהלכה טסנו בסמוך ומעל לשטח שנפגע בהתפרצות הגעש של הר סיינט הלנז כמה חודשים קודם לכן. היערות נשרפו ברובם, ונהר קולמביה רחב הידיים היה חסום בבוץ וגזעי עץ . ביצענו במטווח יעפי ירי שונים בכל מערכות הנשק המתקדמות, שכללו מד מהירות כל-כיווני ומחשב פיצוי לזרימת האוויר והרוטור, שנועד לאפשר תמרון ושיגור רקיטות מדויק בריחוף ומהירות נמוכה. כן כלל המסוק מערכת עזר לניווט דופלר עם מחשב ניווט. המסוק נרכש בהמשך עבור הטייסת השנייה.
באותה תקופה הזמין וקלט צבא איראן תחת פיקודו של גנרל 4 כוכבים הוסרודאד כ-1000 מסוקים, חלקם יוצרו בחברת אגוסטה בשדה תעופה מלפנסה ובמפעל EMB שהקים בואינג בסמוך, ומרביתם בארה”ב. משלחת איראנית שכללה גם את מפקד ח”א מיג’ור גנרל מוחמד רבי, ובן אחיו של השאח, שהיה טייס קוברה בדרגת סרן ושלווה ע”י שליש צבאי בדרגת אל”מ, ביקרה בחצרים, והתפצלה בתחומי עניינה לקרב ומסוקים. כל האורחים נספו כחצי שנה אח”כ בעת הפיכת חומייני.
לפני כן טסתי בחברת בל טקסס על ה-AH-1J האיראני שהועתק מדגם צי ארה”ב, אך פותחה עליו ב-1976 מערכת נשק טאו בניהול שכני וידידי רס”נ מחיל הנחתים טרי קרוז. באותה הזדמנות טסתי על כל דגם מסוק שהוזמן מחברת בל ע”י האיראנים, כולל 214ST עבור השאח ואורחיו, שידיותיו מוזהבות, מושביו עור נמר ומהירות שיוטו קרוב ל-150 קשר.
על מאמר זה הגיב לנו אל”מ (דימ’) יוסי פלד:
“ראשית מערך המסק”ר בח”א” – החל בפועל בשנת 1974. לצורך בחינת הצורך והתאמת המסק”ר לצורכי ח”א, נשלח צוות בראשותו של סא”ל יובל אפרת מפקד ט.118 שכלל 4 טייסים (ביניהם גם עופר בן פרץ) ו – 4 קצינים מקצועיים מענפי לצ”ד הרלוונטיים (אני נבחרתי כנציג של ענף אחזקת מטוסים לאור ניסיוני בטייסות המסוקים בתפקידי קצין טכני בט.124 ו – 118 במלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור) צוות האבלואציה הונחה ישירות ע”י מח”א (בני פלד), לבחון את מסוק הקוברה להתאמתו לצורך המבצעי שהוגדר ע”י מח”א, הבחינה שנדרשה כללה הן את ההיבטים התפעוליים והן התחזוקתיים. לאחר בחינה יסודית שנמשכה כחודשיים, בין היתר גם בהשתתפות בפריסה ותרגילים יחד עם יחידות ה – ARMY המפעילות מסוק זה ( ובעלי ניסיון מבצעי לאחר השתתפות פעילה במלחמת וייטנאם). בסיום הבחינה התקיימה פגישה עם מח”א והוגש דו”ח עם המלצה חיובית.
בשלב זה, מח”א אישר רכישת 6 מסוקי “קוברה” “יד-שניה” לצורך ביצוע אבלואציה בארץ שבמהלכה יש לפתח תורת לחימה כולל שיתוף פעולה מבצעי עם כוחות היבשה. לצורך כך הוקמה יחידה 160 (לא טייסת). לצורך רכש 6 המסוקים, יצאנו משלחת מצומצמת של עופר בן פרץ ואנוכי, כדי לקבוע איזה פעולות אחזקה ואילו התקנות, שינויים ו – ה.ט.מ. יבוצעו במסוקים לפני הבאתם ארצה. כמו כן ביצענו עיתוד של מכלולים ראשיים במשלחת הקניות בניו יורק לפני חזרתנו ארצה.
הורכב צוות טכני שכלל אנשי אחזקה מנוסים במערך המסוקים והצוות בראשותי, יצא לקורס הסבה ב – ARMY שנמשך כחודשיים. הצוות הזה אמור היה לתת מענה לאחזקת דרג א’ ודרג ב’ בכל מהלך האבלואציה בארץ. הצוות היה אמור גם לגבש ולהמליץ על מדיניות אחזקה כולל בפריסות כאשר בנושא חימוש ותחמושת, היה צורך בפיתוח “תורת הלחימה” התחזוקתית בכל הנוגע לבטיחות חימוש ב”ליין” ובאתרי הפריסה שלא הייתה קיימת עד אז.
המסוקים הגיעו באוגוסט 1975. יחידה 160 פעלה במסגרת זו עד גמר האבלואציה וההחלטה להקים את טייסת 160. נרכשו מסוקים חדשים ואת 6 המסוקים שהגיעו לאבלואציה, החזירו לביצוע שינויים והתאמות לתצורה שנרכשה..
