פרטי המטוס:
דגם: מוסקיטו N.F.Mk.30
דגם יצרן: D.H.98
יצרן: דה הוילנד, בריטניה
מס’ ח”א המלכותי:
תיאור האירוע:
ביום 25 במאי 1955 בשעה 15:50 המריאו מבסיס חצור שני מטוסי מוסקיטו של גף 115 לטיסת ניסוי. את מטוס 2127 הטיס שמעון אש ואת מטוס 2151 הטיס (זהות לא ידועה) עם הנווט אריה רבינוביץ.
המטוסים המריאו כבודדים. למטוס 2127 שהמריא ראשון היו מיכלי דלק נוספים ולכן היה צריך להמריא ממסלול ארוך יותר.
אחריו המריא מטוס 2151, וכשעבר מעל מגדל הפיקוח נשמעו ממנו רעשים חריגים מאחד המנועים. כ-2-3 דקות לאחר תחילת ההמראה, כשהיה בגובה 400-500 רגל, נראה עשן קל ובהיר יוצא ממנוע שמאל.
המטוס המשיך בפניה שמאלה, ואחרי דקה הודיע טייסו למגדל שהוא מגיע לנחיתת חירום על מנוע אחד. הפקח במגדל הכין את צוותי החירום ואישר לטייס לנחות על מסלול 29. לפני הפניה לגישה סופית למסלול, נראה המטוס קרוב מידי אליו וגלגליו עדיין מכונסים. לשאלת הפקח ענה הטייס שהוא מנסה להרוויח גובה.
כשהיה המטוס מעל לכפר הערבי בית דראס שהיה מצפון מזרח לבסיס, הודיע הטייס שהוא ינחת על מסלול 23, וקיבל אישור נחיתה. הנחיתה היתה בשעה 16:00.גלגלי המטוס נראו יורדים לאחר הפניה לגישה סופית, אולם מהירות הנחיתה היתה גבוהה מידי. המטוס נגע בהצטלבות המסלולים, והמשיך לרוץ עם הזנב למעלה.
לקראת סוף המסלול נראה המטוס שוקע במצב שני גלגלים ולאחר מכן נראה ענן אבק.
העיד הנווט בפני ועדת החקירה:1
“לאחר הניתוק מהקרקע ובגמר המסלול הרגשתי רעידות די חזקות, וכשהבטתי לצדדים ראיתי עשן סמיך וכן בתערובת של עשן שחור יוצא ממנוע שמאל מבין כיסויי המנוע ומסביבו, ועוטף את המנוע. הטייס לחץ על כפתור ההנצה. אמרתי לו שאני מפסיק דלק למנוע שמאל. הוא סידר את המקזזים. הטייס ניסה לטפס בכוח מלא וטמפרטורת המנוע הגיעה ל-130 מעלות.הודעתי על כך לטייס.
כל הזמן היינו בפניה קלה שמאלה. כשהגענו דרומה לבית דראס התיישרנו לכיוון מסלול 11, מקביל למסלול 29 ובגובה 500 רגל לערך. המנוע המשיך להתחמם. כשהגענו למסלול 29 היינו ב-650 (רגל) לערך, כשהמנוע ממשיך להתחמם.כשהגענו ביחס למסלול 23 במצב של צלע בסיס,נתן הטייס פנייה חדה לכיוון המסלול (לפני כן הוריד גלגלים) .
שאלתי מה בדעתו לעשות והוא אמר שהוא נוחת. באותו זמן הטמפרטורה היתה כבר 140.שמתי לב לראות את אורות הגלגלים. אור אדום ימין נשאר דולק יותר זמן, מה שאמר לי שגלגל ימין נשאר יותר זמן בנעילה עילית. אמרתי לו (לטייס) שנתכונן לנחיתת גחון, כי הבינונו שהגלגלים לא נכנסו לנעילה.
בדקנו שאנחנו חגורים וצפנו מעל המסלול בגובה נמוך. כשהיינו מעל תחילת המסלול הוא אמר לי ללחוץ על כפתור אי הנצה. לחצתי והוא לא נתפס. כשהיינו קרובים לקרקע הורדתי את העור שמחזיק את ידית הפתח העילי בחופה. נגענו בקרקע, וכשעצרנו פתחתי את החגורות ואת החלון ויצאתי החוצה.
לא ראיתי פריצת אדי גלייקול ממנוע ימין.לא נגעתי במטף כיבוי האש.”
הערות:
- הדו”ח המלא נמצא בארכיון צה”ל
