כתגובה על מה שנכתב ב”דפי מורשת” של עמותת חיל האויר, כתב בלפור סימן טוב ז”ל באוקטובר 2004 לעורך דפי המורשת:
….הועד המרכזי של “הקלוב הארצישראלי לתעופה” לא עודד את הבנייה העצמית בסניפים. היו ניסיונות לבנות דאוני וורונה במספר סניפים בערים אולם ההתלהבות של חברי הקלובים נמוגה והבנייה לא צלחה בידם.
בכדי להכין כלי טייס למחנות הדאייה, נמסרה ההזמנה לחברת “מעוף” שהקימה בית מלאכה מיוחד בתל אביב.
דאון הוורונה הנמצא במוזיאון חיל האוויר לא נבנה בחדרה על ידי חברת מעוף כמפורט בגיליון 23 של “דפי מורשת”. הדאון הזה נבנה מתחילתו ועד סופו בקלוב התעופה של חדרה על ידי נערי הקלוב שהייה לי הכבוד להיות מקימו ומייסדו בשלהי שנת 1944 וניהלתיו עד סוף דצמבר 1947,היא התקופה שהחלו המאורעות שלפני מלחמת השחרור, כאשר הצטרפתי אל פלוגתי בהגנה בגיוס מלא ומשם לחיל האוויר בתחילת 1948.המשיך אחרי שמעון קרוגלק.
באשר לבניית דאון הוורונה בקלוב לתעופה בחדרה, הדבר התאפשר בגין תנאים מיוחדים בזה שאת הגרעין הראשון ארגנתי מתלמידי ביה”ס המקצועי לנגרות “עמל”. מנהל בית הספר היה קשוב לבקשתי ואפשר לי לדבר אל התלמידים על רעיון התעופה והמועדון העומד להיפתח. לשמחתי נענו מייד 9 תלמידים ולאחר זמן הצטרפה קבוצה שנייה.
לרעיון נדלק המורה לנגרות שהייה בעל מקצוע מעולה, שמעון קרוגלק, אשר ליווה אותנו לאורך כל הדרך, תחילה כמשקיף ולאחר מכן כחבר מן המניין בקלוב, למרות פער הגילים הגדול בינו ובנינו שהיינו נערים והוא שהיה נשוי ובעל בעמיו.
הרעיון לבנות דאון בקלוב שלנו עלה לאחר שחזרתי מקורס הדאייה בכפר ילדים בשנת 1946, הוגשה בקשה מאתנו לועד המרכזי של הקלוב ולמרכז המועצה לתעופה. ב – 19 בינואר 1947 זומנה ישיבה מיוחדת של באי כוח הסניפים בארץ בראשותו של יהושוע אייזיק (אשל), לדיון בשתי בעיות: בניית דאונים בקלובים והדרכה. השתתפתי באותה ישיבה כנציג סניף חדרה, והבהרתי שהבנייה תבוצע במסגרת תכנית הלימודים של בית הספר המקצועי “עמל”, וכי בית הספר יקצה משאבים לפרוייקט וכן שעות עבודה. את הדאון יבנו תלמידים שהם חברי הקלו, והם יקבלו בית מלאכה מיוחד (בית המלאכה במועדון שלנו היה קטן). באותה ישיבה אושרה דרישת קלוב התעופה בחדרה כמקרה מיוחד.
העבודה החלה לאחר התארגנות קצרה. בראש צוות הבנייה עמד המורה שמעון קרוגלק. קבלנו תכניות מחברת “מעוף” וכן את פרזולי המתכת. המהנדס פדיה פיאטלי הופיע בתקופות מסוימות לבדיקה ופיקוח, כאשר הגענו לשלב של אבטחת הפרזולים והברגים הושאל איציק זוסמן (זמיר), מסניף תל אביב לצורך סיוע באבטחת הפרזולים והברגים בחוטי אבטחה (בהיותו מומחה לדבר). עבודת הבנייה נמשכה גם בחופשת הקיץ של אותה שנה, תוך עבודה בהתנדבות של חניכי הקלוב. הדאון היה מוכן בסוף שנת 1947 ועבר בהצלחה את בדיקות המהנדסים פוהורילה ופיאטלי. זינוק המבחן של הוורונה בוצע בשפת הים של חדרה מאחת הגבעות מול גבעת אולגה על ידי הדואה יצחק הננסון, בסוכות תשרי תש”ז (1947).
עקיבא עצמון (אוסף בלפור סימן טוב ז”ל)
(אוסף בלפור סימן טוב ז”ל)
זאת ועוד. בשנת 1949 קיבל ביה”ס “עמל” הזמנה כמעט תעשייתית מהמדינה לבנות 6 דאוני וורונה לגדנ”ע אויר ולקלוב התעופה לקורסי הדאייה בכפר ילדים. בניית ששת הדאונים הסתיימה בהצלחה השנת 1952.
בלפור סימן טוב ז”ל (מקור: אתר הפלמ”ח)
בלפור נולד בשנת 1925- תרפ”ד בירושלים. בהיותו בן עשר העתיקה משפחתו את מקום מושבה מירושלים לחדרה. בשנת 1940 התנדב להגנה ובשנת 1942 סיים קורס מ”כים. בשנת 1943 התגייס לנוטרות (J.S.P.) אך ורק כדי לעסוק בעניני ה”הגנה”. בנובמבר 1945, בזמן המצור על גבעת חיים, חש לעזרתם, נאסר על ידי הבריטים ונשלח למחנה מעצר בלטרון. בשנת 1946 סיים קורס דאיה בכפר ילדים, בסוף אוגוסט 1947 סיים קורס טיסה בבית הספר לטיסה של חברת “אוירון” בשדה תעופה ברמלה, שהיה של הצבא הבריטי. באפריל 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, הוצב לטייסת תל אביב של חיל האויר, וב-16 לנובמבר 1948 נשלח לטייסת הגליל. בתחילת שנת 1949 הוצב בטייסת הנגב למבצע “עובדה”, לצורך סיור ולווי לחטיבת הנגב ולחטיבת גולני. עם סיום המלחמה נשאר בצבא הקבע והיה מדריך טיסה ומדריך דאיה. בשנת 1956השתתף ב”מבצע קדש”, ובשנת 1967 השתתף במלחמת ששת הימים. שרת כראש מדור באחד הענפים במחלקת מבצעים במפקדת חיל האויר עד לפרישתו לגימלאות בשנת 1970. שרת במילואים עד שנת 1978. בלפור סמנטוב, היה נשוי לשרה חברת פלמ”ח והתגורר בחופית עד לפטירתו בחודש ספטמבר 2008. |
אבינועם, תודה על העבודה שאתה משקיע.
ישנם בודאי פרשיות נוספות לחשוף, שמחכות לך.
יורי ברנוביץ