בתקופת מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי צבאות ערב, ישובים שונים ברחבי הארץ. ההפצצות מהאוויר בוצעו גם ע”י מטוסי דקוטה מצריים וגם על-ידי מפציצים עירקיים וגם מטוסים סוריים נטלו חלק בהפצצות. חיל-האוויר הישראלי היה בחיתוליו, לא הייתה עליונות אווירית, ומטוסי חיל-האוויר של צבאות ערב הפציצו למעשה מתי ואיפה שרצו, לעיתים בתאום בניהן. “טייסת הגליל” נדדה בין יבניאל ורמת-דוד ומנתה מספר מטוסים קלים שבמקרים רבים היו מושבתים מחוסר חלקים ותאונות.
הפצצת עפולה
אחד מהישובים שהופצצו בתש”ח הייתה העיר עפולה, אז מועצה – ישוב קטן בן כ-2000 תושבים. יצוין כי עפולה בתקופת מלחמת העצמאות הייתה יעד לפגיעה מצד כוחות האויב שכן היוותה נקודה אסטרטגית בין ג’נין בדרום מזרח לבין נצרת בצפון.
חמישה הרוגים בפגיעה ישירה בבית
במהלך החודשים יוני ויולי 1948, שבועות ספורים לאחר הכרזת הקמת המדינה, תקפו מטוסים עירקיים מספר פעמים את העיר עפולה. ההפצצות אלו לרוב לא גרמו לאבדות בנפש וגם לא לנזקים משמעותיים לרכוש. המטוסים העירקיים הגיחו מכיוון ג’נין ואזור צפון השומרון, שם שהתה ולחמה יחידה צבאית עירקית של חיל המשלוח העירקי.
אחד מוותיקי העיר עפולה עו”ד אריה ליכט, בן לראשוני העיר, מספר לי כי הוא זוכר היטב את ההפצצות המטוסים על עפולה. אחת ההפצצות הוא מספר, גרמה בור קטן באזור בו נמצאים כיום רחוב ברכאן ורחוב ורדה .
פגיעה ישירה בבית. חמישה מיושביו נהרגו
ביום שישי 4 ביוני שנת 1948 בשעות אחר-הצהריים, סמוך לכניסת שבת, תקף מטוס עירקי את עפולה. תושבים סיפרו כי הופעלה אזעקה. בהגיעו לאזור בו משתרעים כיום רחוב הכנסת ובית הכנסת הגדול שהיה מרכז העיר, הטיל מספר פצצות כנראה שתיים אולי אף יותר. אחת הפצצות פגעה במבנה של חברת חשמל ששכן סמוך למקום בו ממוקם כיום צומת הרחובות יהושע חנקין ומשמר הירדן. פצצה שניה נפלה כ-100 מטרים מערבית מצומת רחובות יהושע חנקין ומשמר הירדן ופגעה פגיעה ישירה בבית מגורים. כתוצאה מהפגיעה הישירה נהרגו חמישה מיושבי הבית.
בית המגורים שנפגע מהפצצת המטוס ובו מצאו מותם חמישה, היה שייך ליהודה ורבקה קרימסקי. יהודה קרימסקי היה חקלאי, גידל סוסים ועיבד שדות חקלאיים. יהודה ורבקה השכירו חלקים מביתם שהיה בית פרטי בבעלותם וכן מבנה שהיה בחצר הבית למספר משפחות ודיירים. בחצר הבית עמד מבנה-צריף שירותים – מקלחת. בנם של יהודה ורבקה קרימסקי, יואל צפריר בוגר מחזור כ”ב בבית ספר “כדורי” וכיום מתגורר במושב מרחביה, היה אז ילד בן 8 לערך, הוא מספר לי על אירועי אותו יום: “היה זה יום שישי 4.6.1948 בשעות הצהריים אימי רבקה שמעה אזעקה וראתה את צלו של המטוס המתקרב ומיד רצה מהר לעבר אחותי הגדולה בת ה-10 שהייתה בבית לקחה אותה לכיוון המקלחת וממש נשכבה עליה כדי להגן עליה. בכך אולי ניצלו חייהן. שכן ממש מעבר לקיר המקלחת נפלה הפצצה ונפגעו דיירים .
יואל צפריר מציין, כי עם פרוץ מלחמת השחרור הקימו תושבי עפולה ליד בתיהם חפירות ושוחות (בורות מחסה) ובמקומות שונים בעיר הוקמו ביצורים. “בחצר ביתנו נחפרה שוחה כזו ויתכן כי לו מיהרו ורצו דיירי הבית בהישמע האזעקה לשוחה היו ניצלים חייהם”.
שושנה כרסנטי, בת 17 במותה
אחת מחמשת ההרוגים בהפצצת בית המגורים בעפולה הייתה שושנה כרסנטי נערה בת 17 תלמידת בית ספר “המזרחי” בעפולה. שושנה התגוררה יחד עם אמה עליזה ושתי אחיותיה במבנה בחצר בית קרימסקי אותו שכרו מבעלי הבית יהודה ורבקה קרימסקי. שוחחתי עם אחיה של שושנה, דוד כרסטני, מורה לנהיגה מנצרת עלית ועם אחותה של שושנה, יפה נעמן תושבת חיפה. הם מספרים לי כי בעת השמע האזעקה הייתה אחותם שושנה במבנה המקלחת שהיה ממוקם בחצר בית משפחת קרימסקי כששמעה את האזעקה רצה לכיוון הבית, שהיה בחלקו בית בטון, כנראה מתוך הבנה ששם בטוח יותר. ודווקא שם מצאה את מותה. לו נשארה במבנה המקלחת, סביר להניח, כי חייה היו ניצלים-יד הגורל. דוד כרסנטי מספר כי אחותו שושנה נקברה בבית העלמין בעפולה בהלווייתה לא השתתף אביה ניסים כרסנטי היו אלה ימי מלחמת השחרור היה אי-סדר ומצב מלחמתי, ההרוגים נקברו לעיתים בחופזה מבלי לידע את בני המשפחה. אביה של שושנה ניסים כרסנטי, שהיה רצען בעפולה והתגורר ברחוב הכנסת בעיר, חיפש את בתו במקומות שונים בעיר – אך לשווא, הילדה לא נמצאה. רק לאחר שנקברה הודיעו לו על מותה. שושנה היא קרובת משפחתו של ציון כרסנטי תושב עפולה ממשחררי ירושלים במלחמת ששת הימים שהתפרסם בתמונה המפורסמת “הצנחנים הבוכים” של הצלם דויד רובינגר שצולמה זמן קצר לאחר שחרור הכותל
מספרת על שושנה כרסנטי אחותה יפה נעמן: שושנה הייתה ילדה מאוד חרוצה ומצטיינת בפעילות ספורטיבית, הייתה ילדה מוכשרת נאה וחברותית בנוסף היו לה “ידי זהב”, ידעה לרקום לסרוג בצורה מופלאה. והייתה מגיעה ללא ספק רחוק.
עיתון המשקיף מדווח על האירוע
וכך מדווח עיתון המשקיף, בידיעה בגיליונו ביום ראשון, 6 ביוני .1948.תחת הכותרת : “5 נהרגו בהרעשת עפולה”. וזו לשון הידיעה:
| ביום ו’ היו בעפולה 16 אזעקות. 4 פעמים הותקפה המושבה ע”י אווירוני האויב שהטילו פצצות. בשלוש ההתקפות הראשונות לא נגרם כל נזק ולא היו אבדות. בהתקפה הרביעית נפגע בית אחד ו5 אנשים שהיו בתוכו נהרגו. ההרוגים הם: 3 נשים, גבר אחד וילד. גם ביום שבת היו כמה אזעקות אולם לא אירע דבר.” |
ככל הידוע הפצצות נוספות על עפולה על-ידי מטוסי אויב, אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי 1948. בהפצצות אלו לא היו אבדות בנפש ולא דווח על נזקים לרכוש. ייתכן שהיו התקפות נוספות על העיר עפולה על-ידי מטוסי אויב שהסתיימו ללא אבדות ברכוש וללא נזק משמעותו ולא דווחו בהעדר רישום או דיווח מסודר.
חמשת הרוגי מתקפת האוויר על עפולה
בפגיעה הישירה על בית משפחת קרימסקי בעפולה כאמור נהרגו חמישה מיושבי הבית. בכתובים וגם בעיתונות דאז, מדווח כי חמשת ההרוגים היו שלוש נשים, גבר אחד וילד. לא הצלחתי לאתר את שם הילד. קרובי המשפחות של ההרוגים באותה הפצצה איתם שוחחתי, לא זוכרים שילד נהרג באירוע .על-פי רישומי “יד לבנים” בעפולה חמשת ההרוגים שנהרגו בהפצצת בית המגורים באותו יום שישי 4.6.1948 בסמוך לרחוב יהושע חנקין פינת משמר הירדן הם: טובה מינה פסטינגר בת 43, בעלה יוסף צבי פסטינגר בן 40,חנה וקסמן בת 43, אסתר ברנד בת 23, ושושנה כרסנטי בת 17.
ואלה ותולדות חייהם כפי שמובאים באתר ההנצחה הממלכתי לזכרם של חללי פעולות האיבה.
אסתר ברנד – בתם של אברהם אלתר ולאה (לבית איזנברג), נולדה בגרמניה בתרפ”ה (1925), עלתה לארץ בשנת 1948, אחרי ששרדה את השואה ואיבדה רבים ממשפחתה. מאז עלייתה גרה בעפולה.אסתר הייתה בת 23 במותה, הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בעפולה.
שושנה כרסנטי – נולדה בשנת 1934 התגוררה עם משפחתה בעפולה למדה בבית הספר “המזרחי” בעפולה. בת 14 הייתה במותה. הותירה הורים אחים ואחיות.
טובה מינה פסטינגר בתם של מרדכי ושושנה, נולדה בשנת 1905 בריגה בירת לטביה, למדה בגימנסיה רוסית והתמחתה בראיית חשבון, כן שלטה בכמה שפות. טובה עלתה לארץ בשנת 1935 וגרה בתל אביב. היא נישאה למהנדס פרנץ לוינשטיין ונולדה בתה היחידה, אך בטרם מלאו לתינוקת ששה חדשים נפטר בעלה של טובה. בשנת 1947 נישאה ליוסף פסטינגר והמשפחה עברה להתגורר בעפולה. טובה הייתה בת 43 במותה, הותירה בת. הובאה לקבורה בבית העלמין בעפולה ונטמנה לצד בעלה יוסף פסטינגר שנהרג אף הוא בהפצצה המטוס העירקי על בית המגורים בעפולה.
יוסף צבי פסטינגר – בנם של פישל ומרים נולד ב-1908ברומניה, עלה לארץ ב-1933 וכאן נישא לראשונה ונולד לו בנו היחיד שמואל. אחרי שאשתו נפטרה משחפת בשנת 1946 נישא יוסף לטובה והמשפחה עברה לגור בעפולה, שם עבד במאפיה. יוסף היה בן 40 במותו, הותיר בן ואחות. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בעפולה לצד רעייתו טובה מינה פסטינגר.
חנה וקסמן – בת ארנסט וארנה נולדה בצ’כוסלובקיה בשנת 1905 עלתה לארץ ערב מלחמת העולם השנייה. מאז שעלתה גרה ועבדה בעפולה. בת 43 הייתה במותה הובאה למנוחות בבית העלמין בעפולה.
הפצצת עפולה בתש”ח והמאמץ המלחמתי מצד תושבי העיר על הגנתה וביצורה בתקופת מלחמת העצמאות הוא פרק היסטורי שלא ידוע לרבים ואולי ראוי שעירית עפולה וגורמים נוספים ימצאו הדרך להנציח באמצעות אנדרטה מיוחדת את זכרם של חמשת ההרוגים בהפצצות המטוס על עפולה ושתספר בהרחבה גם את סיפורם של תושבי עפולה במלחמת העצמאות והשתתפותם הפעילה של תושבים ואף נערים בהגנת העיר
