מבצע בשטח האויב להשמדת אמל”ח מתקדם במטוס כפיר 954 שנפגע וננטש מעל ביירות ב-1983 

מבצע מסוכן בשטח לבנון.הכותב היה קצין תחמושת של כנף 1

פתח דבר

סיפורי מתחיל בשנת 1982, השנה שבה סיימתי קורס קצינים טכניים, והוצבתי חזרה בכנף 1 כקצין התחמושת של הכנף. כשנה לאחר מכן, בשנת 1983 במהלך גיחה מבצעית בלבנון, הופל מטוס כפיר 954 של טייסת 149. המטוס היה חמוש באמל”ח מתקדם, טילי א/א ומיכל דלק נתיק . הטייס מיקי לב נטש בשלום.

בסופו של יום עבודה מתיש, עליתי למשרד על מנת להמשך בפעילות שוטפת. בעודי מטפל בניירת, מצלצל הטלפון ועל הקו היה המטת”א אליהו דקל. “לבש מיד בגדים אזרחיים ותגיע לרחבת טייסת קלה, אתה יוצא ללבנון וזאת בהוראת רל”א אביהו בן נון”.

לא היו ברשותי בגדים אזרחיים ולכן התבקשתי להסיר כל פריט מזהה במדי א’ שלי, כולל מידות החולצה והמכנס.

התארגנתי והגעתי לרחבת טייסת קלה, שם הודיעו לי שאני יוצא ללבנון לבדוק את המטוס שהופל, מכיוון שמורכב עליו אמל”ח מסווג. “הינך מצטרף לצוות לוחמים שעולה ללבנון על מנת לפוצץ את הטילים שעל המטוס שהופל”.  

נבחרתי לפעולה זאת מכיוון שאני מכיר את מטוס הכפיר היטב (כשנה וחצי בטייסת 109). מיד שאלתי לגבי נשק ואמצעי מיגון עבורי, נאמר לי שאין צורך מכיוון שישנם לוחמים שיאבטחו אותי בכל רגע נתון.

הטיסה וההתמקמות בבירות

ברחבת הטייסת פגשתי קצין מיחידת ס”פ ח”א (לצערי אינני מצליח להיזכר בשמו) שם חיכינו עד להגעת המסוק.עם הגעתו, עלינו עליו ושם פגשתי לוחמים של יחידת שלד”ג על ציודם המלא.

כאשר עליתי למסוק ללא נשק או אמצעי לחימה כלשהם, הרגשתי מאד לא מוגן, בעוד כל הלוחמים במסוק היו חמושים מכף רגל ועד ראש ואני לא. המסוק המריא ולאחר זמן מה נחת על החוף בביירות (או קרוב), השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, ולכן לא זיהיתי את אתר הנחיתה במדויק.
 
באתר הנחיתה המתינו לנו ארבעה רכבי מרצדס שחורים, נבלענו בכלי הרכב ונסענו אל תוך העיר ביירות לווילה מאובטחת. את הערב העברנו בהיכרות עם הצוות , שם פגשתי את מ.פ שלד”ג אליק רון וקצין היחס”פ וקיימנו דיון מקצועי בנושאים:
•  כיצד לגשת אל המטוס?
•  האם לפוצץ ?
•  האם ניתן לפרק את הטילים ?
לקראת הצהריים הגיע הטייס מיקי לב לווילה, לחצנו ידיים והתוודענו, בהמשך היום הוא עזב את הווילה וחזר לארץ בשלום.

ההוראות והגעה למטוס

לאחר המתנה של יום נוסף, ואנחנו כבר ביום השלישי לשהותנו בוילה, התקבלה הוראה להגיע למטוס ולנסות לפוצץ את הטילים שעליו על מנת למנוע נפילה של טכנולוגיה מתקדמת בידי האויב.

בשעות הבוקר המאוחרות הגיע ג’יפ של משתפי פעולה ואסף אותי ואת מ”פ שלד”ג אליק רון.

קצין היחס”פ הכין עבורנו 5 ק”ג חומר נפץ מוכן להפעלה. אדגיש כי עלינו לג’יפ ללא נשק או אמצעי הגנה אישיים, ואנחנו נתונים בסכנת חיים בכל רגע נתון.

הג’יפ נסע אל מאהל בשטח, התבקשנו להחליף בגדים. לאחר שהתחפשנו, נסענו אל עבר המטוס. בדרך אל המטוס עברנו מחסומים רבים של צבא לבנון וארגונים שונים כך שהסכנה להיחשף הייתה גדולה.

כשהגענו לאזור הנפילה של המטוס זיהינו בניין גבוה ממנו אפשר היה בקלות לתצפת על המטוס המופל. המטוס פגע בקרקע עם החרטום ונשאר תקוע כך באדמה. לאחר שצפינו במטוס ובאזור ההתרסקות קיבלנו יחד החלטה לרדת אל המטוס על מנת לבחון אותו מקרוב. ירדנו עם חומרי הנפץ והתמקמנו על יד חומה קטנה שהייתה באזור.

בחינת המטוס מקרוב

לאחר שהתמקמנו על יד החומה, יצאתי לכיוון המטוס לבדוק נזקים ודרכי פעולה אפשריות להשמדת התחמושת ומכשרי קשר. זחלתי מסביב למטוס, כולל כניסה אל תא הטייס שבו פירקתי את השעון שעצר מלכת לאחר הפגיעה בקרקע.
בעודי זוחל ומנסה לבחון נזקים, נפתחה אש מבין הבניינים שמסביב למטוס. אליק רון שחיפה עליי לא השיב אש, מהסיבות:
א. על מנת לא להסגיר את מיקומנו
ב.  לא למשוך את האש לכיווננו עקב כמות חומרי הנפץ שנשאנו איתנו
 
המשכתי במשימתי למרות סכנת החיים הברורה שבה הייתי נתון. לאחר אומדן הנזקים וקבלת תמונת מצב ברורה, חזרתי אל החומה, אליק ואני הבנו שאין ברשותנו מספיק חומר נפץ על מנת להשמיד את כל הציוד, ולכן עזבנו את אזור ההתרסקות במהרה והוחזרנו אל המאהל.

בינתיים, בגזרת אשתי, הבית והילדים

אשתי, שנשארה בבית עם שלושה ילדים, התקשרה למפקד הגף ושאלה “היכן בעלי? יומיים הוא לא חזר הביתה ולא דיברנו!” מפקד הגף, דוד שלזינגר, הרגיע אותה ואמר לה “הוא בתרגיל בבסיס ואין באפשרותו לענות או להתקשר כרגע”. כך היה במשך שבוע, עד לחזרתי הביתה.

חילוץ המטוס, פירוק הטילים והפיצוץ

יומיים לאחר שביקרתי במקום הנפילה, המטוס הוצא ממקומו והוסע אל נקודה שבא אני וקצין היחס”פ פירקנו את הטילים וראשי הקרב שלהם ופוצצנו את כל שניתן.

סיום

משך השהייה של הצוות בלבנון היה שבוע שלם.
עם שובי, שלחתי דו”ח אירוע מפורט למטה החיל, והוזמנתי לשיחה עם רל”א בלשכתו. במהלך השיחה מסרתי לו את השעון שפירקתי מהמטוס עם בקשה להעבירו לטייס.

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

3 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
דוד
דוד
1 year ago

למה בלי שם המחבר?
האם גם היום לא ניתן לזהות את החימוש בו מדובר?

אריה
אריה
8 months ago

לא ברור. מי הוציא את המטוס והסיע אותו? האם הובא אל נקודה שבה ניתן היה לגשת למטוס ללא חשש?

מאמרים אחרונים

קטגוריות

ניוזלטר מרקיע שחקים

הירשמו לניוזלטר של מרקיע שחקים ותהיו הראשונים לדעת על מאמרים ועדכונים חדשים באתר!

תודה על הרשמתך
3
0
Would love your thoughts, please comment.x