שדרוג יכולת פיזור מוץ/נורים במטוסי קורנס

רקע –
הייתה זו תקופה בה נדרש מענה דחוף לדרישה מבצעית לשיפור ויישום יכולת טכנולוגית כנגד טילי איפרא אדום מתקדמים. מצאתי לנכון להביא כאן סיפור ייחודי ומשמעותי הקשור בהקניית כושר מבצעי, כמעט מיידי, למערכות מפזרי המוץ והנורים של מטוסי הקורנס, עם הכנסתו לשימוש של נור משופר ובגודל כפול.

מדובר בהצלחת מיזם שמקורו בחשיבה ‘מחוץ לקופסה’, דבר המאפיין, כמדומני, התנהלות קצינים ונגדים ממערך החימוש. בבסיסים, יחידות תחזוקה וטייסות הקרב. נטולי דיפלומת מהנדס, אבל עם המון הבנה וניסיון בעבודת שטח.

סיפור המעשה –
בעקבות ריבוי תקלות ייצור ובעיקר בשל הצורך להקנות כושר לשיגור נורים חדשים בנפח כפול, מפזרי המוץ היו זקוקים לשדרוג מידי, כדי להגביר באופן משמעותי את יכולת הגנת המטוסים מפני טילים מבויתי חום.

המהלך המתבקש והטבעי היה להזמין מאות מפזרים חדשים מהיצרן, מפעל “טרקור” בארה״ב, אך לוח הזמנים לאספקת מפזרים חדשים עמד על שנתיים ויותר, מצב מעורר דאגה ובלתי סביר מבצעית.

כראש המדור, זה חייב אותי להיערך לאופציה אחרת.

העברתי לאחד ממפעלי התעשיה הצבאית דגם של המפזר ודרישה לביצוע של כ-9 שיפורים טכניים, הוספת “מכפל אותות” ודרישה לקבלת הערכה לאספקת כמות חודשית של מפזרים משודרגים.

לאחר כשבועיים הונח על שולחנו של ראש הענף איציק גבע ז״ל מפזר אב טיפוס משודרג + תכנית לאספקת 20 מפזרים בכל חודש. הצגתי בפני ראש הענף תכנית עבודה חלופית במקום הזמנת כמות גדולה של מפזרים מהמפעל בחו”ל.רכש בחו”ל לא זו בלבד שהיה בעלות ניכרת גבוהה יותר, גם לא נתן מענה לצורך העיקרי, הקנית כושר מבצעי מידי למערכת חיונית זו.

מכשול לוגיסטי בלתי צפוי
בבחינת התהליך, התברר כי המפזרים מותאמים כל סט למטוס ספציפי, לפיכך נדרש מעקב ושיוך פרטני של המפזר למטוס ממנו הוסר. אי אפשר שלא לציין שמבצע זה לא היה יכול לצאת לפועל ללא שיתוף פעולה מדהים של כל מפקדי החימוש בבסיסים, שהעמידו רכבים להובלת המפזרים ישירות מהטייסת אל המפעל ובחזרה, לא לפני שדאגו כי כל המפזרים יסומנו ויחזרו לאותו מטוס ממנו הם פורקו. כמו כן, בלעדי אישורו של נציגנו בבס״א 18, שכאיש טייסת וותיק הבין מיד את הצרכים המבצעיים, אישר לפעול בנהלים לוגיסטיים מהירים.

יישום הפרויקט
נמצא כי תוך חצי שנה ניתן להשלים את כל הפרויקט, דהיינו 10 מטוסים בכל חודש כאשר כבר בתום החודש הראשון יהיו 10 מטוסים מצוידים במערכת משודרגת.

המהלך לא חף מהתנגדויות בטענה לכישלון אפשרי של ההסבה בארץ. גבע ז״ל לא השתכנע מדברים אלה, אך קיבל החלטה לצמצם את ההזמנה של מאות המפזרים בחו”ל ולהזמין כמות קטנה של כ-30 יחידות, כביטחון טכני הנדסי, שיאפשר להעמיד לפחות טייסת אחת עם הכושר הנדרש, למקרה והתוכנית לשדרוג ולהזמנה המקומית תיכשל.

סיכום
כל המטוסים בחיל הוכשרו במערכת משודרגת זו לאחר שישה חודשים. 30 המפזרים החדשים שהוזמנו לביטחון מחו”ל, הגיעו רק לאחר שנה וחצי! פרויקט זה היה עוד אירוע מרתק של חשיבה וקבלת החלטות ‘מחוץ לקופסה’ שהיה בו כדי להשפיע שיפור משמעותי בלוחות הזמנים, עלויות הפרויקט ובעיקר במבצעיות המטוסים.

תודה מיוחדת לשלמה הר נוי ז”ל שפעל ללא לאות ליישום הפרויקט עד סיומו.