ב-8 ביוני 1967, יומה הרביעי של מלחמת ששת-הימים, בשעות אחה”צ המוקדמות, תקפו כוחות-ים ומטוסי חיל האוויר סמוך לחופי אל-עריש ספינת ביון אמריקאית שעסקה באיסוף מידע מודיעיני ממכשירי קשר ומכ”ם. הספינה AGTR-5 Liberty ששייטה סמוך לאזורי הקרבות בסיני, הותקפה במשך כשעה, תחילה על ידי מטוסינו ואח”כ ע”י ספינות טורפדו של חיל הים. בסיומה של התקרית הגיע מספר ההרוגים על סיפון הספינה ל-34 ועוד 17 פצועים.3
לאחר התקרית הקשה נבדקו הפרטים ע”י ועדות חקירה שהוקמו בישראל ובארצות הברית, וכן על ידי חוקרים עצמאיים. במסקנות רשמיות אמריקאיות וישראליות כאחד, נקבע כי אין מדובר בתקיפה מכוונת וזדונית אלא בסדרת טעויות שהובילה לאסון.
בשנת 1976 פרסם עיתונאי בשם אנתוני פירסון מאמר במגזין “פנטהאוז” בו ציין כי לישראל היה אינטרס ברור לפגוע בספינה האמריקאית, מאחר שקלטה לכאורה מסרים מודיעיניים ישראליים, שקליטתם ע”י האמריקאים סיכנה תכניות אסטרטגיות של ישראל. מסקנות דומות פורסמו בשנים 1979 ו-1984 בספרים שנכתבו ע”י גיימס והירש (אחד מהם ניצול מן הספינה) וכן ע”י השופט בדימוס ג’יי קריסטול, שהקדיש שלוש-עשרה שנים למחקר תקרית “ליברטי” ואף פרסם עבודת דוקטורט בנושא זה. קריסטול ראיין למעלה מ-200 איש שהיו מעורבים באירוע, ישראלים ואמריקאים, ומסקנותיו פורסמו בספרו שיצא בשנת 2002-(The Liberty Incident ) בהוצאת בראסיס. כל הפרסומים הזרים, גם אם עולים בהם ממצאים חדשים, מחזקים את מסקנות ועדות החקירה, האמריקאית והישראלית, כי תקרית ה”ליברט ” התרחשה בשוגג, ללא כוונות זדון מצד ישראל.
הדיון סביב פרשת ה “ליברטי ” עודו מסעיר ומעורר הדים גם כיום, קרוב ל-40 שנה אחרי התרחשותו, אתרי אינטרנט רבים ובראשם –WWW.halycom/jim/uss liberty//liberty.htm מצביעים על רשלנות, העדר מקצועיות וחוסר תאום בין כוחות צה”ל. יכול להיות שהפער העצום בין הניצחון המזהיר בסיני וברמת הגולן, לבין התקרית המביכה, הוא שגרם למחשבות לגבי “קונספירציה” ישראלית וממשיך לעורר ויכוחים ודיונים בנושא זה.
הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אל”מ מאיר שמגר, מינה את סא”ל ישעיהו ירושלמי כשופט חוקר וקיבל את מסקנותיו כי התנהגותם של המעורבים בפרשה עגומה זו עומדת במבחן התנהגותם של קצינים סבירים בעת פעולות מלחמה… כשנגד עיני כל המעורבים – המשימה לשמור על בטחון המדינה, לזהות כל אויב המתנכל לה בים, לתקפו ולהשמידו. השופט החוקר לא גילה סטייה כלשהי מרמת ההתנהגות הסבירה שתצדיק העמדתו של מישהו לדין.
הערות:
1. הגרסה הרשמית של חיל האוויר פורסמה כמחקר המבוסס על המקורות הראשוניים -תחקירי טיסה, עדות קציני בקרה ושקלוט תמלילי שליטה ובקרה, וכן על 89 מסמכים ותחקירים ועל חמישה ספרים באנגלית ושמונה בעברית. החומר מסווג כ “שמור” ולכן נמנע ממני לצטט חלקים נרחבים ואסתפק בקטעים שפורסמו באמצעי התקשורת או באופן גלוי.
2 הצילומים מן העיתונות ומתוך “ליברטי”, מפקדת ח”א, מאי 2002.
3. על התקיפה כתב תא”ל (דימ’) יפתח ספקטור בספרו “רם וברור” בפרק “דגל שחור” (עמ’ 109, הוצ’ ידיעות ספרים/ספרי חמד,2008).
4.לקריאה נוספת על התקרית באתר עמותת חיל הים
