26 בספטמבר 1985 , מבצע “ראש בקר 6”, בבעל בק בבקעת הלבנון. אני מפקד טייסת 119 , טס עם הנווט וסמ”ט א’, רס”ן (לימים אל”מ) דודי לבנון, בקורנס 102 (מטוס עם היסטוריה – עם שלדג טוב, פוד ציון הלייזר), מובילים רביעייה, כששאר בני המבנה הם: עידו אלעד–אריה אבולעפיה ( 193 ), ערן רמות–חיים כץ (כץ ב’, 125 ) ואביב מלינוביץ ז”ל–ערן יוקל ( 159 ).
בתקיפות ביום, היו המחבלים נפוצים לכל עבר מיד עם חצית קוו של המטוסים התוקפים, ולכן הפגיעות המדויקות לא השיגו את מטרתן. לפני עידן אמצעי ראיית לילה למטוסי קרב, המחבלים ישנים בשלווה ביודעם שיכולתו של חיל-האוויר לפגוע בהם הצטמצמה לתקיפות שדורשות הנרה שמגלה את כוונות התקיפה, ומאפשרת מספיק זמן להתפנות לשטחים הפתוחים.
הניסיון שנצבר בטייסת באימוני טיסות צילום אנכי בלילה (כְשִּירות ייחודית בחיל-האוויר של הטייסת), תוך טיסה בגובה נמוך ללא אמצעי ראיית לילה בכל רחבי סיני, נתן ביטחון שניתן לטוס ולגלות מטרות גם בלילה גם ללא הנרה.
לעומת זאת, תקיפת מטרות בלילה בוצעה רק בעזרת הנרה. יכולת הלילה של השלדג הוגדרה ‘אור נמוך’ ומקובל היה שדרושה הנרת הפריפריה של המטרה, כדי שתהיה יכולת אבחנה במטרות.
בעקבות רצון/צורך לפגוע במחנה אימונים איכותי של המחבלים בבקעת הלבנון, בשולי אמ”ט, שאוכלס רק בלילה (ביום הם לא נשארו בבסיס), מחלקת מבצעים (אנשי ט.119 שהכירו את המגבלות והיכולות) שאלה האם נוכל למצוא דרך לתקוף ללא הנרה.
הרמנו את הכפפה. בדקנו ומצאנו שיש שונוּת בין פודי השלדג, חלקם מסוגלים לאפשר גילוי מטרות בלילות ירח מלא, החל משעתיים אחרי זריחת הירח, כשהירח נמצא בגב. לעיתים מצליחים לראות את המטרה בגובה שיספיק על מנת לשחרר ולפגוע. ערכנו טיסות בדיקה ומודלים במספר לא קטן, ומצאנו שישנם רק 4-3 פודי שלדג, שיצליחו לגלות מטרה טוב יותר מפודים אחרים, וגם זה בתנאי ראות מיטביים. עתה נותר להמתין לליל ירח, שיתקיימו בו התנאים שיאפשרו תקיפה.
טיסה ארוכה למטרה בים בגובה נמוך, בדממה אלקטרונית, ההשתקפות של הירח בים החלק כשיש ירח בשמיים וירח בים גורמת לתחושה לא נוחה, בלשון המְעטה. טיפוס לגובה מעל לבנון וטיסה לאזור הבקעה כאשר הסוללות מתעוררות לאיטן (מי המשוגע שטס בלילה?). אזור המטרה מתגלה, צוללים למטרה ,“- Piper On ” ומחכה לאישור של דודי לבנון שזיהה את המטרה כדי לשחרר את הזרעית. הגובה יורד וממש בגובה המזערי, דודי נותן את האישור המיוחל והפצצה יוצאת לדרכה. פגיעה מדויקת. מספר 3 נכנס ופוגע גם כן (בגיחות השלדג לא תמיד כל מטוסי המבנה תקפו).
דוגמא למימוש הגישה של .Can Do :119
לבדוק איך בכל זאת וכנגד הנתונים לבצע את המשימה.
חשיבה מחוץ לקופסה.
תהליך מקצועי ושיטתי.
קשר בלתי אמצעי בין המתכננים למבצעים.
ביצוע בתנאים שנחשבו קודם כבלתי אפשריים.
