מטוס תובלה אזרחי דו כנפי מדגם דה הוילנד D.H.89A דאגון ראפיד מספר יצרן 6955 יוצר במפעל וויטני של חברת דה הוילנד תחת חוזה מיניסטריון האויריה מס’ 6/Acft/2580/C2a ויצא את שעריו בתאריך 14 במרץ 1946.
התקבל בחיל האויר המלכותי תחת מס’ זנב RL984 אולם מאחר ומלחמת העולם השניה הסתיימה הוכרז כעודפים. תעודת כושר טיסה מס’ 7775 הוצאה לו ב-8 במאי 1946, ובסוף חודש זה נמכר לחברת התעופה “ערב אייר אסוסיאיישן” מעבר הירדן (כיום ממלכת ירדן).
באותה שנה קיבל בירדן את סימן הרישום האזרחי TJ-AAB על שם אותה חברה, וגם את הכינוי “אל אורדן”.סופק לחברה והוטס לירדן ב-6 בספטמבר 1946, והחברה השתמשה בו להטסת נוסעים מעמאן לאל מאזה ולקהיר שבמצרים .
ב-13 ביוני 1950 היתה טייסת 101 עם מטוסי ספיטפייר בפריסה לשדה תימן שליד באר שבע במסגרת תרגיל שנקרא “מבצע תנועה”. מערך הבקרה של חיל האויר דיווח על מטוס אזרחי הטס מעל הנגב. הטייסים מנחם בר ומאיר רוף שהיו באותה עת בגיחת סיור בשמי הנגב הופנו לכיוון המטוס, ויצרו איתו מגע בשעה 10:00 מעל ממשית, מזרחית לדימונה.
סיפר בזמנו מאיר רוף לביטאון חיל האויר:
| “המטוס חצה את הגבול שלנו בחוצפה רבה, בלי רשות ובלי להודיע.דווח לנו שהמטוס הוא מדגם “דראגון ראפיד”. זה מטוס דו מנועי, דו כנפי מתוצרת דה הוילנד, ובו עשרה מושבים. מקורות המודיעין התקשו לומר שמדובר במטוס של הצבא הירדני שצבעו אדום. בתקופה ההיא היינו מודעים ביותר למרחב האוירי שלנו, והשתוקקנו להוכיח לכולם שאכן חיל האויר שלנו שולט במרחב. רבים עוד לא ידעו אז איך להעריך את החיל, ולכן כל פעולה שלנו נבחנה בשבע עינים… בטיסת הסיור הזו הייתי מס’ 2 של מנחם בר וטסנו לכיוון מזרח.כשהיינו בסביבות ממשית שליד חצבה, ראיתי ממרחק רב נקודה שנראתה לי ממרחק כמו מטוס. הודעתי למספר אחד שאני רואה מטוס בלתי מזוהה, אבל הוא לא הצליח להבחין בו למרות מאמציו, והורה לי לקחת את ההובלה. התחלתי לטוס לכיוון המטוס, וכבר ממרחק רב ראיתי את הצורה האפיינית לראפיד, הדומה למעין מעויין קטן.התקשרתי מיד ברדיו עם הקרקע והודעתי שאני מזהה את הראפיד ויש לי רושם שזהו הראפיד האדום שאנו מחפשים. קיבלתי הוראה ליירט אותו. טסתי מהר ונכנסתי בינו לבין הגבול. הוא טס דרומה ואני איתו בינו לבין הגבול, כך שראיתי אותו מצד ימין. הוא כל הזמן ניסה להתחמק לכיוון מזרח,אך אני לא נתתי לו. סימנתי לו עם היד תנועה כלפי מטה ואחריה העברתי את ידי על גרוני בתנועת שחיטה, לרמוז לו על הצפוי לו אם לא ישמע להוראותי.נראה שהבין את הרמז כי התחלתי להוביל אותו לכיוון שדה תימן. מנחם ואני טסנו סביבו במעגלים כדי לסגור אותו ולא לאפשר לו להתחמק.הטייס כל הזמן נופף לי עם דרכון אנגלי כדי להודיע לי שהוא אזרח בריטי,אך אני הודעתי לו בקשר שאת העניינים הללו הוא חייב להסדיר עם השלטונות למטה. מעל לשדה תימן הורדתי גלגלים וצללתי מטה כדי להראות לו שזהו המקום שהוא צריך לנחות בו,ואכן הוא נחת שם ואנחנו אחריו. בתוך המטוס מצאנו, נוסף לטייס האנגלי,גם חמישה נוסעים שנראו אנשים מכובדים”. |
במטה חיל האויר הוחלט להחרים את המטוס והוא הוטס לעקרון ונכנס לשירות חיל האויר בטייסת 100 תחת מס’ זנב 1308.
חצי שנה אחר כך התרסק בתאונה ליד אשקלון, וטייסו מאיר חופשי, נהרג.
תודה על המאמר!