האניה “סיריס” היתה מיכלית נפט גולמי בעלת דוחק של 29,592 טון שנבנתה בשנת 1960 והופעלה בשירות חברת “צים” תחת דגל ליברי. רב החובל היה ישראלי, רוב הצוות היה זר.
בלילה שבין 25-26 באוקטובר 1973 הודיע חיל הים הישראלי לרב החובל דן נקדימון להשיט את האניה לאבו רודס ולהעמיס נפט גולמי מהמאגרים שבמקום. צוות האניה כלל 42 איש ובנוסף שני קציני חיל הים וטייס של חיל האויר שעלו על האניה בנמל אילת.
למחרת בשעה 08:45 דיווח בסיס חיל הים בשארם א שייך למטה חיל הים, שקלט שדר מהאניה שבו דיווח שכנראה נפגעה משני טילים בהיותה במיצרי יובל. למעשה, נכנסה האניה לשדה מוקשים שזרו המצרים יומיים קודם לכן במרחק של 20-30 מייל ימי מהחוף, בכניסה למפרץ סואץ, איזור שהיה מוכרז כמים בינלאומיים.
האנייה נפגעה משני מוקשים באיזור הירכתיים ושניים מאנשי הצוות נפצעו. במקום הפגיעה נפער חור גדול והאניה החלה להתמלא במים ולשקוע. בשעה 09:27 שידרה האניה “שוקע במהירות, להכין מסוקים לפנות 40 איש מהאוניה. אבקש לא לשלוח כח ימי מחשש מיקוש האזור.” באותו זמן שידר קצין חיל האויר שהיה על האניה בעזרת מכשיר “רינה” שהיה ברשותו בערוץ המצוקה של חיל האויר על הפגיעה באניה.
שני מטוסי קורנס שפיטרלו באיזור קלטו את הקריאה והעבירו אותה הלאה . מבסיס חיל האויר בשארם (שדה אופיר) שבו פרס גף מסוקי בל 205 מטייסת 123, הוזנק מסוק לחילוץ. בהגיעם אל האניה ראו אנשי הצוות מהאויר עוד מוקשים ליד חרטומה ובעקבות הדיווח שלהם הופסק פינוי הצוות בסירות ההצלה.
מסוק הבל ריחף במקביל למיכלית כשזנבו קרוב לתרנים בגלל המקום שעמדו בו אנשי הצוות. חילץ שלושה ניצולים, העבירם לאופיר ושב לחילוץ נוסף.
במקביל הוזנק יסעור מס’ 57 של טייסת 118 מרפידים שחילץ 34 אנשי צוות ואת הקברניט והטיס אותם לאופיר. הריחוף המתמשך של היסעור מעל לאניה והטמפרטורה החיצונית הגבוהה, גרמו לטמפרטורה של השמן ההידראולי שבממסר האף של היסעור לעבור את המגבלה, ולכן מידי פעם הפסיק הקברניט דובי פלג את החילוץ ועשה הקפה מסביב לאניה כדי לקרר את השמן…
האניה נותרה שקועה למחצה עוד כמה ימים, וכשחרטומה היה ב-30 מעלות לאופק –שקעה למצולות. היא חולצה מהים בשנת 1978.
מקורות:
1.ספר טייסת 123
2. ספר טייסת 118
3.אתר עמותת חיל הים
4.אתר משמר המורשת הימית
