ירוט הסנדרלנד

נכנס למרחב האוירי הישראלי-ויורט

גרישה בר און (מקור: “מתקומה לשחקים”)

ב-17 במאי 1950 זומן גרישה, טייס קרב בטייסת 101 לרמת דוד להנחות תרגיל באש חיה עם מטוסי הספיטפייר, לפתע נשמע מלמעלה קול רעש לא מוכר. גרישה, שהרים מבטו מעלה זיהה לפניו מטוס ימי בריטי מסוג שורט סאנדרלנד בטיסה מערבה מכיוון ירדן או הודו.

באותה תקופה-שנתיים שלוש לאחר סיום המנדט הבריטי, רגילים היו הבריטים לחצות את המרחב האווירי של ישראל כרצונם שהרי הם ידעו שעדיין אין למדינה שזה עתה נולדה זרוע אווירית. לבריטים היו בסיסים אוויריים בקפריסין וכן היה הפיקוד על הלגיון הירדני בידם, ולכן חצו הם את המרחב האווירי שלנו כרצונם וקצרה ידינו מלהושיע. והנה ניתנה ההזדמנות. 4 ספיטפיירים חמושים נמצאים ברגע המתאים בקצה המסלול מוכנים להמראה. לא איש כגרישה יפספס את ההזדמנות.

מקור: ארכיון הסרטים הישראלי

הסאנדרלנד היה מטוס מטען ימי בעל מצופים קבועים , כלומר גרר גדול ומהירות נמוכה לעומת הספיט, כלומר מטוס קרב בעל חימוש ומהירות גבוהה. לאחר מרדף לא קצר, השיג הספיט את הבריטי מול חופי יפו מעל הים והורה לו לנחות בים. הבריטי כמובן התעלם לחלוטין. גרישה הפעיל את תותחי המטוס , והבריטי בשלו. ושוב ירה – והבריטי בשלו. רק לאחר שלוש פעמים של ירי אזהרה כשהפגזים כמעט פוגעים במטוס נחת הבריטי בים. כשראה גרישה כי סירת משמר החופים הישראלי אוספת את הצוות הוא חזר לרמת דוד. במשא ומתן שהתנהל מאוחר יותר בין הבריטים לבין עזר וויצמן, הסכימו הבריטים להכיר בריבונות המרחב האווירי הישראלי תמורת שחרור המטוס.

כתבה שהתפרסמה בעיתון “הבוקר”, 18 במאי 1950 (מקור: אתר “עיתונות יהודית יסטורית”)

מטוס ימי בריטי אולץ לרדת במימי תל-אביב

פגע בתקנות התעופה הישראליות. – יריות אזהרה. – לאחר חקירת הצוות הורשה המטוס להמשיך בדרכו

מטום ימי מחיל התעופה המלכותי הבריטי, שפגע בתקנות התעופה הישראליות בטוסו מחוץ למסדרונות הקבועים, אולץ לרדת אתמול בשעות אחר הצהרים ע”י מטוסי קרב ישראליים. המטוס חנה במימי נמל תל אביב, כשאלפי תושבי העיר עוקבים אחד הרדיפה הדרמטית, שנערכה בשמי העיר.

הראשונים שחשו למטוס הבריטי היו כמה  מעובדי נמל ת”א שיצאו בסירות מוטור לאוירון. השלטונות הצבאיים  שהגיעו למקום, העבירו את אנשי הצוות, שמונה במספר לנמל.

 “אנחנו מתים מרעב”
 
הדבר הראשון שהקצינים הבריטים בקשו היה — לספק להם אוכל ושתיה, ואחד מהם  אמר כי הם “צמאים וממש מתים מרעב”. דרישתם נתמלאה מיד והקצינים הודו פעמים מספר על האדיבות הרבה. עיתונאים וצלמים הגיעו לנמל ואנשי הצוות הצטלמו ליד המטוס.

מקרה שני
זהו המקרה השני של הורדת מטוס כתוצאה מפגיעות בתקנות התעופה של ישראל. המקרה הראשון אירע שעה שמטום או”מ, בדרכו מחיפה לשדה התעופה בעטרות, ניסה לחצות את הדרך ולטוס מעל לשטח ישראל. מטוסי קרב ישראליים רדפו  אחר המטוס ואילצוהו לרדת בלוד.
 
מעל לכנרת
הפעם נתגלה המטוס מעל לים כנרת, ליד טבריה, כשהוא עושה דרכו בכיוון לים. מיד יצאו לקראתו מטוסי קרב ישראליים ואותתו לו לרדת. משלא נענה לסימנים, נורו עליו מספר יריות ואז טס המטוס הבריטי, בלווית המטוסים הישראליים עד לנמל תל אביב.

מי הים היו שקטים כשהאוירון המכסיף התנודד  קלות על פניו. הרדיפה הדרמטית בשמי העיר והשמועות שפרחו, הקהילו המונים על גגות הבתים הסמוכים לים ואף הטיילת מלאה מסתכלים לעבר המטוס הבריטי.

המריא עם חשכה
עם חשכה המריא המטיס בדרכו למצרים, לאחר שהטייסים נפרדו בלבביות מחוקריהם הישראליים.

הודעת הצבא
בהודעת השלטונות הצבאיים נמסר : מטוס ימי מסוג “סנדרלנד”  של חיל האויר הבריטי שטס מבחריין בדרכו, כנראה למצרים, עבר מעל לשטח ישראלי סמוך לים כנרת והמשיך דרכו לעבר החוף. מטוסי קרב ישראליים יצאו לקראת המטוס הבריטי ואותתו לו לחנות בדרך הרגילה. משלא הושם לב לאותות, נורה צרור יריות אזהרה מעל למטוס. לאחר מכן טס המטוס בעקבות מטוסי הקרב הישראליים וחנה לא רחוק מנמל תל אביב. נשלחו סירות למטוס והצוות בן שמונה אנשים הובא לחקירה.

הנספח הבריטי נוכח בחקירה
החקירה נמשכה באוירה ידידותית. לצירות הבריטית נמסרה ידיעה על כך, והנספח האוירי הבריטי נכח למעשה בשעת החקירה. בהמשך חקירת אנשי הצוות של מטוס חיל התעופה הבריטי — מטוס ימי מסוג  סאנדרלאנד מס’ די. פי. — 199 הסביר הטייס הראשי. פלייט לויטנאנט  א. ייטס, כי אירעה טעות בניווט וכי הם סטו מקו הטיסה הקבוע. הטייס חתם על עדותו ועם תום החקירה ביקש הנספח האוירי הבריטי, שנכח נמשך כל זמן החקירה, באורח רשמי את שחרורם של אנשי הצוות. השלטונות הצבאיים נענו לבקשה זו. הטייס ביקש אחר כך במיוחד שיתירו את ההמראה המידית של המטוס מחשש נזק שיגרם למטוס ע”י גלי הים. השלטונות נענו אף לבקשה זו. העדויות וכן מסמכים אחרים הנוגעים למקרה הועברו ע”י השלטונות הצבאיים לידי משרד החוץ לפעולה מתאימה.

ואילו בעיתון “קול העם”  הופיעה באותו יום הידיעה הבאה: (מקור: אתר “עיתונות יהודית היסטורית”)

מטוס בריטי שטס בשמי ישראל אולץ לרדת

מטוס ימי מסוג “סנדרלנד” של חיל האויר הבריטי שטס מבחריין, בדרכו,כנראה,למצרים, עבר מעל שששטח ישראלי בסמוך לים כנרת  והמשיך דרכו לעבר החוף. מטוסי קרב ישראליים יצאו לקראת המטוס הבריטי  ואותתו לו לחנות בדרך הרגילה.משלא הושם לב לאותות,צרור יריות אזהרה מעל למטוס.

לאחר מכן טס המטוס בעקבות מטוסי הקרב הישראליים וחנה לא הרחק מנמל תל אביב.נשלחו סירות למטוס והצוות בן שמונה אנשים הובא לחקירה.
החקירה נמשכת באוירה ידידותית. לצירות הבריטית נמסרה ידיעה על כך והנספח האוירי הבריטי נוכח למעשה בשעת החקירה המתנהלת עתה.

יש לזכור כי מזמן לזמן ניתנו אזהרות על ידי שלטונות הצבא הישראליות שבהן צויין, כי אסור למטוסים אזרחיים או צבאיים לטוס מעל פני ישראל, או המים הטריטוריאליים הישראליים, חוץ מאשר במסדרונים שנקבעו לשם כך ושדרכם מותר לעבור לשדות התעופה בלוד ובחיפה.”

באיזה מטוס מדובר ?

שורטס סנדרלנד MK III מספר זנב  DP199  יוצר במפעל  הזמני  של חברת שורטס אנד הארלנד שהוקם במפרץ ווייט קרוס שבווינדרמר הנמצאת במחוז קומבריה שבבריטניה. מפעל צללים זה הוקם בעקבות הפצצות כבדות של הגרמנים על מפעלי היצור של שורטס במלחמת העולם השניה, וייצר 35 מטוסי סנדרלנד מדגם III.

המטוס נקלט בבסיס וויג ביי ב-4 בינואר 1944, ומשם הועבר באותו יום  ליחידת האחזקה מס’ 57 ששכנה שם לביקורת קבלה והתקנות. לאחר מכן הועבר לאחסנה בבסיס קאלשוט  ב-28 בינואר, וחזר ליחידת האחזקה 57 ב-24 בפברואר 1944 להכנה לכניסה לשירות.

הוצב בטייסת 461 של ח”א המלכותי האוסטרלי שהיתה מוצבת באותה עת בבסיס פמברוק דוק שבמחוז פמברוקשיר בוויילס .הוא נקלט בטייסת ב-27 במרץ 1944 ונשא את הקוד UT-U. ב-16 במרץ 1945 פגע במכשול בהמראה לילית מבסיס פיקוד החופים של ח”א המלכותי לספינות טיס בקאסל ארצ’דייל שבצפון אירלנד ותוקן במקום ע”י אנשי חברת שורט ב-21 במרץ .

ב-19 ביוני 1945 הוטס למפעל חברת שורט להסבה לדגם V.ב-13 בספטמבר הועבר ליחידת האחזקה 57 לביקורת תחזוקה, וב-19 בספטמבר הועבר שוב  למפעל חברת שורטס.

ב-16 במרץ 1948 הועבר שוב לביקורת ביחידת האחזקה 57, וב-29 באפריל 1948 הוטס למזרח הרחוק לאחר אחסנה בבסיס קאלשוט, להצבה בטייסת 88 שבסיסה היה בבסיס קאי טק שבהונג קונג, ושם קיבל את קוד הזיהוי “C”.

ב-12 במאי 1950 עזב את בסיסו בדרכו חזרה לבריטניה לביקורת תחזוקה, מסע שארך בדרך כלל 6-7 ימים כולל נחיתות למנוחה, ובדרך נכנס למרחב האוירי של ישראל וכאן בעצם מתחיל הסיפור….

לבסוף הגיע ליחידת האחזקה 57 ב-23 במאי ולאחר יומיים הוטס למפעל חברת שורטס לביקורת רבתית. את טיסת הניסוי שלאחר הביקורת ערך ב-29 במאי 1951  והוחזר ליחידת האחזקה 57 ב-6 ביוני.

ב-7 ביולי 1953 הועבר ליחידת האחזקה המרכזית לספינות טייס,יצא משירות, אוחסן והוכרז כעודפים ב-22 בפברואר 1954. לבסוף נמכר לגריטה לחברת BKL Alloys מקינג’ס נורטון שבעיר בירמינגהאם ב-30 ביוני 1955.

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

מאמרים אחרונים

קטגוריות

ניוזלטר מרקיע שחקים

הירשמו לניוזלטר של מרקיע שחקים ותהיו הראשונים לדעת על מאמרים ועדכונים חדשים באתר!

תודה על הרשמתך
0
Would love your thoughts, please comment.x