בית “צים“
בית צים היה בניין משרדים שתוכנן ע”י האדריכל דב כרמי והוקם בשדרות רוטשילד 22 בתל אביב.בבניין שכנו משרדי חברת הספנות הישראלית “צים”, משרדי חברת “יכין חק”ל”, משרדי חברת התעופה השוודית SAS , ארכיון חברת “מסעי ארץ ישראל”, ארכיונו הפרטי של יהושע חנקין, ארכיון “תל מונד” ועוד.
ב-4 בפברואר 1966 פרצה בבניין, שבו שהו באותו זמן כ-500 אנשים שריפת ענק. חלק משוכני הבניין ניסו להימלט ע”י טיפוס על הצנרת החיצונית, אחרים עלו לקונה העליונה ומי שהצליח, עלה לגג.
כתב מאיר אמיתי בספרו “עד 124”
…סמוך לשעה 10:00 התקשר יהודה פרחי, עובד חברת “הסנה” ורס”ר במילואים בחיל האויר ללשכת מפקד חיל האויר. פרחי דיווח על שריפה שפרצה בבניין “צים” ברחוב רוטשילד בתל אביב, וכי אנשים נכלאו בו ועומדים על הגג אובדי עצות. פרחי ביקש את עזרת חיל האויר. ב-10:35 הגיעה לטייסת 124 הוראה להכין ארבעה מסוקים. באותו זמן נמצאו אברהם פרי-שגיא-קוריס עם מסוק מס’ זנב 42 באיזור תל אביב. כעבור חמש דקות כבר ריחפו מעל לבניין הבוער ודיווחו על עשן הנפלט מהקומה הראשונה. אולם, לאחר בדיקה עם מכבי האש הודיעו לצוות שהם יכולים לחזור לבסיס. כעבור חמש דקות נוספות, השתנה המצב לחלוטין- האש החלה להתפשט לעבר הקומות העליונות. פרי-שגיא-קוריס שבו לבניין הבוער. ב-10:50 הוזנקו שני מסוקים ומאוחר יותר הוזנק מסוק נוסף ומסוק אלואט משדה דב.בסמוך לבניין הבוער הוקם חפ”ק אוירי עליו פיקד רע”ן אויר 3 סא”ל רפי הרלב. לחפ”ק גם הגיע מפקד חיל האויר האלוף עיזר ויצמן. החילוצים בוצעו ע”י פרי-שגיא-קוריס בלבד. השטח היה קטן בכדי לאפשר פעולה בו זמנית של כמה מסוקים. חוטי החשמל באיזור אף הם הפריעו בנוסף לאש הבוערת. על הגג הצטופפו אנשים שהצליחו לעלות עליו בכוחות עצמם. פרי התקשה למצוא מקום נחיתה על הגג, כיוון שהיו עליו מבנים קטנים. הוא החליט לנסות לנחות כשהוא בודק כל העת בעזרת אנשי הצוות מה נוגעים קודם-הגלגלים על הגג, או להבי הרוטור במבנים. גלגלים נגעו ראשונים. משיקולי בטיחות הורה פרי להעלות בכל פעם שבעה ניצולים בלבד. |
החום שהלך וגבר, סיכן גם את המסוק המונע בבנזין הדליק 115 אוקטן. פי הגיע למסקנה שאם ימשיך לפנות את האנשים על הגג, לא ינצלו האנשים שנתקעו בקומה האחרונה, והם החלו לחלצם בעזרת מנוף ההצלה. בכל פעם הועלה ניצול והמסוק שם פעמיו לעבר מגרש חנייה סמוך בשוק הכרמל. |
עד מהרה הגיעו למקום צופים סקרנים שהפריעו לנחיתת המסוק, והיה צורך להזעיק שוטרים כדי לפזרם. העברת כל ניצול למשטח הנחיתה ארכה זמן רב מידי. בינתיים התגברה האש עוד יותר. פרי החליט להעלות את הניצולים על הגג ובכך לקצר את התהליך. מן הגג הם הורדו בעזרת סולם שאנשי מכבי האש הביאו למקום באותו זמן. בסך הכל חילצו פרי-שגיא-קוריס 50 אנשים. אדם אחד מעובדי הבניין לא ניצל וגופתו נמצאה בין ההריסות. לצוות הוענק רישום לזכות מטעם מפקד חיל האוויר. כעבור 13 יום נערכה במלון אויה מסיבה לכבוד הניצולים והמצילים. לאות הוקרה העניקה חברת “צים” לטייסת מכונת אספרסו. |
השריפה בבניין צים כובתה בערך בשעה 13:00. נהרג יששכר מנדלבאום ז”ל ,67 איש נפצעו והיתר חולצו ע”י המסוק.
מקורות:
- “עד 124” מאיר אמיתי הוצאת “זמורה ביתן”
- ויקיפדיה
- אתר נוסטלגיה
בכתיבת המאמר נפלה טעות בזהות אנשי ח”א שהשתתפו באירוע. עזר וייצמן (מח”א) שלח במכוניתו את רס”ן יוסי שריג לראות מקרוב מה קורה. כשהגיע יוסי לאירוע, הבין שאינו מתנהל כראוי ולקח פיקוד. בעזרת מכשיר הקשר שהיה במכוניתו של עזר, דווח לאחור והזניק את טייסת 124. בהמשך, אנשי הכיבוי טענו לאחר מכן שהרוח שנוצרה ממדחפי המסוק גרמה להתפשטות הלהבות. הטענה הופרכה ע”פ אירועים דומים שהתרחשו בחו”ל.
כותב המאמר הוא מאיר אמיתי.זהו פרק מהספר “עד 124” שכתב בזמנו, והועלה לאתר באישורו, ולכן איני יכול לשנות את הכתוב. אפנה אליו את הערתך.
דברתי איתו כאשר המאמר פורסם. הוא אמר לי שטעה ויתקן…