לזכרו של יונתן אטקס ז”ל

ב-14 במאי 2024 הלך מאיתנו רס”ן (דימ’) יונתן אטקס והוא בן 88.

אטקס נולד בקרית מוצקין ובשנת 1937 עבר עם משפחתו לחיפה.את לימודיו התיכוניים השלים בביה”ס בסמ”ת.

התגייס לחיל האויר הוסמך כטייס קרב  בקורס טיס מס’ 16 שהסתיים בביה”ס לטיסה בבסיס סירקין בדצמבר 1954. לאחר קורס האימון המבצעי הוצב בטייסת 116 בבסיס עקרון שהפעילה מטוסי מוסטנג.

לקראת סיום מבצע סיני, ולאחר פתיחת מבצע “מוסקיטר”, דהרו כוחות צה”ל ובראשם חטיבה 9 מראס א-נאקב לעבר שארם א-שייח שבנקודה הדרומית ביותר של חצי האי סיני. במטכ”ל חשבו שכל הכוחות המצריים בסיני היו בנסיגה, אבל גיחת צילום שביצע מטוס מטאור של טייסת 117 הביאה תמונות שהראו שהכוחות המצריים עדיין נמצאים בעמדותיהם בראס נצרני ובשארם א-שייח. עקב כך הוחלט לתקוף את הכוחות המצריים כדי לשבור להם את המורל, ולהקטין את התנגדותם לקראת הגעת הכוח הקרקעי.

פקודות המשימה נמסרה ממטה חיל האוויר לטייסת 101, לטייסת 116 בתל-נוף ולטייסת 69, ובבוקר יום שישי, כ”ח בחשוון תשי”ז, 2 בנובמבר 1956 המריאו מרמת דוד זוג מפציצי B-17, מתל נוף המריאו שתי רביעיות מטוסי מוסטנג, ומחצור שתי רביעיות של מטוסי מיסטר.

סגן יונתן אטקס,המריא מתל נוף במטוס מוסטנג מס’ 73 כמספר 3 ברביעייה של של טייסת 116.המטוס היה חמוש בשתי פצצות, שש רקיטות אויר קרקע ובמקלעים. זמן קצר לפני שהגיעו למטרה, שמעו ברדיו שמטוס המיסטר של רס”ן בני פלד, מפקד טייסת 101, הופל מעל ראס נצרני, ושחברי המבנה שלו נאלצים לחזור עקב היותם קצרים בדלק. רביעית המוסטנגים תקפה את המחנה המצרי בראס נצרני בשעה 12:25. באחד מיעפי התקיפה, ובהיותו בגובה של כמה מאות רגל ובמרחק של 1.2 מייל צפונית ליעד, נפגע המטוס של אטקס מפגז של תותח נ”מ מונחה מכ”מ, שפיצוצו גם גרם לריסוק רגלו. הוא הצליח להשתלט על המטוס והנחית אותו נחיתת אונס על חוף הים בראס נצרני.

המטוס התהפך בנחיתה ואטקס נחלץ מתא הטייס ורצה ללכת אל עבר ההרים הסמוכים ולתפוס שם מחסה עד לחילוצו, אך לא יכול היה לדרוך על הרגל הפגועה ולכן נשאר ליד מטוסו. לאחר כמה שעות שבהן איבד דם רב וכשהוא על סף התייבשות ואיבוד ההכרה, הגיעו  מהמוצב הסמוך חיילים מצריים בפיקוד סגן אחמד פהמי למקום נחיתת המטוס, והביאו את אטקס אל המוצב, חקרו אותו  חקירה ראשונית והעבירו אותו לשארם א שייך ומשם הועבר לאחר יומיים בספינת דייג ורכבת לכלא צבאי בפרברי קהיר,שם נחקר ועונה.

גורלו של אטקס לא נודע במשך 40 יום. לאחר הפלתו המריא מתל נוף מטוס דקוטה של טייסת 103 כשהוא מצוייד ברמקולים רבי עוצמה, חג מעל ראס נצרני וצוותו כרז קריאות אזהרה למצרים לנהוג בשבוי לפי אמנת ג’נבה. לאחר שהמצרים הודיעו שאטקס נמצא בידם, שופרו תנאי שביו, ואנשי הצלב האדום ביקרו אצלו. לאחר חודשיים וחצי הועבר לידי אנשי האו”ם, וב-27 בינואר 1957 הוחזר ארצה במסגרת עסקת חילופי שבויים.

לאחר חזרתו מהשבי המשיך לטוס עוד 38 שנים בחיל האויר עד מבצע שלום הגליל בו הטיס מטוסי קרנף, וכן כקברניט בחברות ארקיע ואל על עד ליציאתו לגמלאות. הוא צבר כ-24,000 שעות טיסה.