הופיע במקור בספר “סיפורי היובל-קורס 65” מוגש באדיבות יעקב סולן
בשבוע הראשון של מלחמת יום כיפור, ירדתי לגף טייסת 100 בשארם א-שייח. בבסיס היה ‘ערפל קרב’ מוחלט ולא היה ניתן לקבל תמונת מודיעין ברורה ביחס להֵערכוּת כוחות צה”ל לאורך מפרץ סואץ. להמחשת המצב, בשארם א-שייח’ חשבו שא-טור נכבשה על-ידי הצבא המצרי, בא-טור חשבו שאבו-רודס בידי המצרים ובאבו-רודס חשבו שהמצרים כבר בראס-סודר.
יצאתי לסיור אווירי במטוס עגור עם חזי אנגלשטיין כטייס משנה ושני סיירי אוויר מחיל המודיעין (בתא האחורי.) המטרה – איתור כוחות אויב בשטח ובניית תמונת מודיעין.
טסנו צפונה, כשני ק”מ ממזרח לקו החוף, בגובה נמוך מאוד שטייסי המסוקים מגדירים (NOE (Nap of the earth טיסה מאתגרת בגובה נמוך במיוחד, נמוך מגובה העצים במקום שיש כאלה. צפונית לראס-סודר ולקראת עיון-מוסא ‘דילגנו’ מעל קו רכס של דיונות, ופתאום ראינו קנה של טנק בכיוון כללי אלינו וראינו, וגם שמענו, את ירי הפגז. למזלנו לא נפגענו.
שברנו חזק שמאלה לכיוון המפרץ ודרומה וחזרנו לנחיתה באופיר. למחרת, אני מבצע אותה משימה עם שלמה ברטל. למודי ניסיון מיום האתמול היינו מעט יותר חכמים. בצענו את אותו נתיב סיור אווירי, כשהפעם אנחנו מבצעים לֶגים רוחביים ממזרח למערב ומצפינים מעט לאחר כל לֶג. שוב אנחנו חוצים את קו הרכס של הדיונות. אלא שהפעם, במקום ירי טנק, אנחנו שומעים ומרגישים פגיעות אש נק”ל בגוף המטוס. כמו בתיאורים הקלאסיים, זה נשמע כמו נקישות מתכת על קופסת שימורים.
המחוונים של מנוע ימין התחילו להשתולל והמנוע פלט זרם של עשן לבן. בדיוק כמו בסרטי קרבות אוויר של מלחמת העולם השנייה. שברנו כהרגלנו מערבה ודרומה ולאחר כמה שניות החלטנו לכבות ולהניץ את מנוע ימין הבוער (לעצור את תנועת הסיבוב של המדחף.)
הסתובבתי לכוון התא האחורי ושאלתי את אחד הסיירים אם הם בסדר. הוא השיב לי שהוא בסדר אבל הסייר השני נפצע. הצבעתי לעבר המקום בו מותקנת ערכת העזרה הראשונה והוא אמר: “מצאתי, אני מסתדר.”
בדרך דרומה ביררנו היכן יש רופא והחלטנו לנחות בשדה אבו רודס. הנחיתה על מנוע אחד עברה ללא בעיות, אבל מכיוון שלא ניתן להסיע את העגור על מנוע אחד עצרנו וכיבינו גם את המנוע השני מיד אחרי פינוי המסלול.
בדקתי מה קורה עם הפצוע. התברר, שנפגע מכדור בריאה השמאלית. הסייר השני השכיב אותו על הגב וניסה לטפל בפצע הכניסה ולא חיפש פתח יציאה, שהיה בגב בגודל כמעט של אגרוף. הסייר הפצוע איבד את הריאה אך החלים.
הסתבר שהעגור נפגע מירי של טירונים מפלוגה ד’ בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים הסדירה 35 בפיקוד סרן עמנואל (מנו) בן-ישי בנישו ז”ל. חיילים שהתגייסו במאי 1973 ועדיין לא הספיקו לעבור קורס צניחה ולהשלים את מסלול הלוחם. הם רדפו אחרי כוחות הקומנדו המצרים שנחתו במסוקים באזור אבו רודס והרגו ושבו 350 מהם, ביניהם המג”ד וסגנו. אנחנו הופענו להם בפתאומיות מאחור, מעל לראשיהם, לפני שהם הספיקו לבדוק מי אנחנו. הזריזים שבהם רוקנו כל אחד מחסנית לכיווננו. הפגיעה שלהם היתה טובה, אבל אנחנו ניצלנו.
מנו נפל במלחמה באחד המרדפים, ב- 13באוקטובר , 1973ועוטר לאחר מותו בעיטור המופת.
