יוסי קמאי ז”ל נולד ברומניה (טרנסילבניה) לאורליה ושלמה קאופמן ב- 15 במאי 1946. עלה עם הוריו לארץ בגיל 15 לאחר 11 שנות סירוב עליה. התגורר עם הוריו בקיבוץ בית השיטה, ומאחר שהקיבוץ סירב לאשר לו להתנדב לקורס טייס, עקר עם הוריו לטבעון.
התנדב לקורס טייס בשנת 1964 וסיים אותו כאלחוטן מוטס (עם קורס 52) בשנת 1966. שירת כאלחוטן מוטס בטייסת ב”טייסת הפילים” (103), שמטוסיה היו אז נורד נוראטלס, בבסיס תל-נוף. בטייסת זו השתתף במלחמת ששת הימים וגם התוודע לפקידה הראשית רינה רייך, אותה נשא לאשה בשנת 1969.
כך כתב חברו לקורס האלחוטנים ולטייסת 103, מיקי עמית:
| “יוסי תמיד הוכיח בקיאות בצד הטכני של מערכות הקשר והמדריכים לא עמדו בפניו. הוא צייר קריקטורות עם סימנים ברורים למקצוענות. אפיין אותו “חצי חיוך ממזרי”, סיגריה ביד, והוא היה אלוף מועדון הביליארד במועדון קצינים של בח”א-8″ |
בשנת 1968 עבר קורס הסבה מזורז לנווטות קרב ועם סיומו הוצב לטייסת 69 קורנס והשתתף במלחמת ההתשה שבה הטייסת הייתה חוד החנית.
מספרת רינה על ארוע במלחמת ההתשה (ערוך ה.ג.):
| בעת מלחמת ההתשה הייתי בהריון עם בני הבכור כאשר בעלי יצא לפעילות מבצעית במטוס פנטום. כאשר חזר מהטיסה אמר לי: “בואי נלך לבית הכנסת לתפילת הגומל (לא היינו דתיים). לא תאמיני, רדפו אחרי טילים ובקושי הצלחתי לחמוק מהם”. |
קמאי “שלח” את מיכה אורן שהיה גם הוא אלחוטן מוטס בטייסת 103 להסבה לנווטי קרב, ויחד ירדו לייסד את טייסת 107, “אבירי הזנב הכתום” בחצרים יחד עם יפתח ספקטור ואנשי צ”א נוספים. בטייסת זו הווה את עמוד התווך בלימוד והטמעת המערכות החדשות שהובאו על ידי מטוס הקורנס והיה לנווט הבכיר בטייסת. ראה את סיפורו של מיכה אורן “כיצד עברתי לנווטות קורנס” באתר זה.
בטייסת 107, השתתף במלחמת יום כיפור כנווט בכיר והוביל את הגיחות המורכבות והמסוכנות ביותר.
בתחקיר אישי של המלחמה כתב קמאי: “למדתי שיש להתייחס לכל גיחה כאל הקשה והמסוכנת ביותר. ההפתעות באו תמיד מהגיחות שנחשבו לקלות יחסית, וההתייחסות בהתאם”.
הערת המערכת:
להלן תיאור מקצת גיחותיו של קמאי במלחמת יום הכיפורים:
ב-6.10.73 הגנת שטח ופטרול עם יפתח ספקטור (מבנה “מזנון”), ובגיחה שניה עם אלעד לתקיפת קלע באיזור תעלת סואץ.
ב-7.10.73 מטס ראשון של מבצע “תגר 4” עם רן גורן (מבנה “כורסה”) תקיפת בסיס ח”א המצרי ביר ערידה בקלע ובגיחה שניה תקיפת בחטף של מערך הטק”א הסורי סוללה ס”ג 19 עם ישראל קריגר במבצע “דוגמן 5” (מבנה “מיטה”). גיחה שלישית תקיפת קלע על גשרים מצריים על תעלת סואץ עם רוני פנאי (זוג עם בקל/פרג)
ב-8.10.73 תקיפת בסיס ח”א הסורי סייקל עם רוני פנאי (מבנה “ארון”) בגיחה שניה תקיפת בסיס ח”א הסורי בליי עם יפתח ספקטור בקלע (מבנה “מזנון”) בגיחה שלישית תקיפת קלע לילה על גשר באיזור פירדאן עם חנוך פטישי. בגיחה רביעית הזנקה עם פטישי לפטרול יירוט בגזרת אופיר-ראס סודר. נחתו בשדה אופיר.
ב-9.10.73 העברת המטוס מאופיר לחצרים. בגיחה שניה תקיפת המטכ”ל הסורי עם יפתח ספקטור-תקיפה שלא בוצעה עקב עננים. במקומה תקף המבנה ברמת הגולן.
ב-10.10.73 תקיפת מטרה בפורט סעיד עם חנוך פטישי. בגיחה שניה הזנקה בלילה.
ב-11.10.73 תקיפת מוצב החרמון עם חנוך פטישי
ב-12.10.73 תקיפת שדה אל-מזה עם פטישי.בגיחה שניה סיוע לכוחות הקרקע ע”י תקיפת קלע בסוריה עם שמואל גורדון.
ב-13.10.73 פטרול מעל רפידים עם ישראל קריגר. בגיחה נוספת פטרול ירוט והנרה עם מאיר מוסט.
ב-14.10.73 פטרול ירוט והנרה עם דני שקי. בגיחה נוספת פטרול מעל בסיס אופיר עם שלמה אגוזי.
ב-15.10.73 תקיפת קלע על נ”מ עם חנוך פטישי. בגיחה נוספת תקיפת שדה התעופה המצרי טנטא עם רוני פנאי
ב-16.10.73 גיחת פטרול לרכבת האוירית עם ישראל קריגר. בגיחה שניה ציד טילים בגזרת פורט סעיד ותקיפת בונקר מבצעים עם רן גורן, קורנס 168
ב-17.10.73 תקיפת בסיס ח”א המצרי כותמייה עם שמואל גורדון.
ב-18.10.73 פטרול ירוט מעל ראס עריב עם ישראל קריגר. בגיחה שניה תקיפת נ”מ בראס ג’מסה עם חנן וקס.
ב-19.10.73 הזנקה לפטרול ירוט עם חנוך פטישי.
ב-20.10.773 תקיפת מטרה ז/23 עם יפתח ספקטור
ב-21.10.73 גיחת תקיפת חי”ר וחת”מ ליד מעוז מיסורי בתעלת סואץ עם חנוך פטישי. בגיחה שניה בקורנס 166 עם יפתח ספקטור תקיפה בגזרת התעלה . המטוס נפגע מנ”מ וספקטור הנחית אותו בבסיס רפידים. ספקטור וקמאי חזרו לחצרים בצסנה.
ב-22.10.73 תקיפת טק”א במערך שלופה-סואץ, מבצע “מפצח 25” עם חנן וקס, קורנס 108 , בגיחה נוספת תקיפת מטרות באיזור שלופה עם רן גורן. בגיחה שלישית עם חנוך פטישי תקיפת גשרים מצריים על תעלת סואץ.בגיחה רביעית הזנקה לירוט עם מאיר מוסט. בגיחה חמישית הנרה ופטרול עם רן גורן. נחתו בחצור עקב מזג אויר.
ב-23.10.73 העברת המטוס חזרה לחצרים. בגיחה שניה תקיפה בגזרת הארמיה השלישית המצרית עם יפתח ספקטור. בגיחה שלישית תקיפת גשר עם ישראל קריגר. בגיחה רביעית פטרול מעל בסיס אופיר עם ישראל קריגר.
ב-24.10.73 הזנקה לתקיפה בציר “פולחן” עם ישראל קריגר. בגיחה שניה תקיפת ריכוזים מצריים בגזרת תעלת סואץ עם יפתח ספקטור, קורנס 168.
———–
קמאי המשיך לטוס בטייסת 107 מיום פתיחתה כעשרים שנים, שנים ו”צבר” מלחמה נוספת לזכותו את “מלחמת שלום הגליל”.
(באדיבות הראל גילוץ)
לאחר סיום התפקיד בטייסת 107 מילא את התפקידים הבאים:
• מפקד טייסת לימודי קרקע בבית הספר לטיסה.
• מפקד מגמת יסודות בבית הספר לטיסה.
יצא ללימודים, תואר ראשון בתעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון ובהמשך:
• רע”נ במודיעין חיל האויר
• תפקיד אחרון בדרגת אל”מ, מפקד המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה, זרוע חיל האויר.
השתחרר בשנת 1986 ועבר לתחום העסקים הפרטיים וביניהם עסקי מזון, יבוא ציוד אלקטרוני וניהול חברות.
קמאי היה אוטודידטקט, איש ברוך כשרונות שהמרכזי שבהם היה יכולת מדהימה של לימוד עצמי. הוא למד ללא סוף בתחומים מקצועיים, בתחומי העיסוק שלו ושל הסובבים אותו, ובכל תחום שנגע היה מקור ידע בלתי נדלה. ילדיו זוכרים אותו היום כ”גוגל” אנושי.
הוא היה “בשליטה” כל הזמן, וגם ברגעים קשים ובמשברים הפגין קור רוח וגישה עיניינית לפתרון בעיות. בכך השרה בטחון רב על הסובבים אותו במשפחה, במסגרת הצבאית ובחייו העסקיים.
קמאי נפטר בטרם עת בגיל 63 ב-25 במרץ 2009 לאחר מחלה קשה. השאיר אחריו את אשתו, רינה קמאי המתגוררת בהוד השרון, שלושה ילדים (ארז, אלון ומורן), ושבעה נכדים.
חבריו בחיל האוויר יזכרו אותו בהערכה ובחיבה רבה.
קנאי היה המפקד שלי כשפיקד על בית ספר לימודי קרקע בבית ספר לטיסה. מפקד ,אדם משיכנו ומעלה מאוד אנושי תמיד דיבר בגובה העיניים, תמיד שמח אוהב לשמוח ולחגוג ומנגד רציני והוגן כמפקד.