בנו ממשיך בדרכו והוא קברניט באל על.
שמעון בן גוטיה ויוסף אש נולד בשאנגחאי בתאריך 5 במאי 1930. כשנפטר אביו עלת ה המשפחה לישראל. הוא התגייס לצה”ל באפריל 1951. ב-29 בדצמבר 1953, במהלך קורס הטייס שנערך בביה”ס לטיסה בכפר סירקין, התרסק מטוס האוקספורד 2813 שהטיס חניך שהדריך בעת ההמראה, כתוצאה משבירת להב אחד המדחפים. אש נפצע קשה אך החלים מפצעיו וחזר לקורס. ב-7 ביוני 1955 התרסק בנחיתה מטוס מוסקיטו T.3 מס’ 2161 שאותו הטיס והמטוס נהרס.
אש השתתף בקורס ההסבה הראשון למטוסי ווטור שנערך בצרפת, ואף הביא ארצה את ווטור 23 ב-21 ביוני 1958. שירת כטייס ווטור בטייסת אבירי הצפון בין השנים 1957-1962. מילא תפקידי פיקוד שונים כגון מפקד טייסת הסילון הראשונה ומפקד טייסת העקרב מפברואר 1961 עד אוגוסט 1962. הוא הוערך כטייס מצויין וכמפקד טייסת מעולה בעל יוזמה ואופי של ברזל. במשך 12 שנים שבהן שירת כטייס בקבע ולאחר מכן במילואים, חינך והדריך דורות של טייסי קרב.
לאחר שהשתחרר משירות קבע התקבל אש לחברת אל על, ושם הפך לקברניט ומדריך, וכן שימש כחבר בוועדת הביטחון של החברה, שם עסק בכל המרץ בהקמת המערך לאבטחת מטוסיה. בשנת 1971 נבחר כיו”ר איגוד הטייסים, ובמשך השנתיים שמילא תפקיד זה עסק בשיכנוע של איגודי הטייסים בעולם להתארגן וללחום בטרור האוירי. תוך עבודתו באל על המשיך בשירות המילואים ואף עשה הסבה למטוס העייט.
עם פרוץ מלחמת יוה”כ הגיע אש לשירות מילואים לטייסת שלו, טייסת 115. ביום השני למלחמה, יום א’, י”א בתשרי תשל”ד (7.10.1973) המריא מתל נוף כבן זוגו של “פדו” למשימת תקיפה בסיני. מטוס העייט מס’ 312 של אש נפגע אחרי שיצא מיעף התקיפה, כשהיה צפונית לציר איסמעיליה-טסה והוא נטש אותו. המטוס התרסק במתחם הברגה, באיזור שבו היתה נצורה הארמיה השלישית של צבא מצרים. שרידי מטוסו אותרו ע”י כוחות צה”ל בסוף אותו החודש, אך גופתו לא נמצאה עד היום, והוא הוכרז כחלל צה”ל שמקום קבורתו לא נודע. השאיר אישה וארבעה ילדים.
