בחודש מאי 1948, עוד לפני פלישת הצבא המצרי לארץ, יחידות אירגון “האחים המוסלמים” תקפו את כפר דרום במטרה ברורה לכבשו. היו אלה יחדות מאומנות שהסתייעו באש תותחים וברכב משורין. מגיני כפר דרום הדפו את כל ההתקפות, כולל את אלה של הצבא המצרי הסדיר לאחר הפלישה.
מטה חטיבת הנגב הפעיל את מטוסי טייסת הנגב שעמדה תחת פיקודו, כדי להקל על מגיני כפר דרום ולהראות לאויב שיש ליהודים גם נשק יוצא דופן. ב-11.5.48 המריאו מפקד הטייסת אלי פיינגרש וסגנו יעקב אבישר במטוס אוסטר VQ-PAS שהיה מטוס תלת-מושבי ובעל מנוע של 130 כ”ס, עם שתי פצצות מאולתרות בנות 25 ק”ג כל אחת, והפציצו את חפ”ק האחים המוסלמים שהתמקם על יד הגשר של כביש עזה – חן-יוניס, וניהל משם את הקרב על כפר דרום.
הפצצות נפלו קרוב לגשר וגרמו להפתעה, למהומה ולהתרוצצות של האנשים כדי לתפוס מחסה מתחת לגשר. בגיחה שניה של אותו צוות עם אותו מטוס ומטען, הופצצה העיר חן יוניס, גם כדי להראות לאויב כי אפשר לתקוף אותו בעורפו.באותו יום המריא הטייס השלישי של הטייסת, נחום בירנבאום עם מטילן מתנדב במטוס “טיילורקרפט” VQ-PAI שהיה דו-מושבי, ובעל מנוע של 55 כ”ס, והפציץ את מרכז העיר עזה בפצצה אחת בלבד של 25 ק”ג. גם כאן כאן היתה הכוונה יותר הפגנתית מאשר פגיעה מבצעית.
ב-13.5.48 הפציצו פיינגרש ואבישר באותו מטוס ובמשקל הפצצות הנ”ל את סוללת התותחים שהתמקמה על יד תחנת הרכבת של דיר אל בלח, שהפגיזה משם את כפר דרום. שתי הפצצות נפלו קרוב מאד לתחנה, ושוב נראתה התרוצצות והתפזרות של המצרים, אלא שהפעם כבר נפתחה על המטוס אש צפופה.
אלה היו איפה ההפצצות הראשונות של שירות האויר בחזית הדרום. במטוסים לא היו שום עזרים לכיוונון הפצצות. פשוט, הורידו את חרטום המטוס לעבר המטרה ולפי הערכה אישית, הטייס צעק למטילן “זרוק”….