פרטי המטוס:
דגם:-VS-361 ספיטפייר LF.MK.IXe .
יצרן: ויקרס-ארמסטרונג (קאסל-ברומביץ’) בע”מ לפי חוזה יצור מס’ (B981687/39/C.23(c הזמנה מס’ 17 מתאריך 19.4.44 ומנת יצור מס’ 47 מאותו תאריך.
מספר יצרן: לוחית היצרן בתא הטייס מציינת מספר יצרן 17-1363.
תולדות המטוס:
המטוס נכנס לשירות חיל האויר המלכותי בתאריך 15.6.45, קיבל את המספר הסידורי TE566 והוטס ליחידת האחזקה מס’ 33 (להק 44 של פיקוד האחזקה של ח”א המלכותי) ששכנה בליינהאם שבמחוז ווילטשייר לשם התקנת ציוד קשר והתקנות מבצעיות.
הועבר בתאריך 3.8.45 לטייסת 312 (צ’כיה החופשית) שהייתה שייכת ללהק 13 של פיקוד הקרב, והייתה מוצבת בבסיס מאנסטון שבמחוז קנט. על המטוס נצבע קוד הטייסת DU והאות A כזיהוי אישי. כשעזבה הטייסת את אנגליה בדרך לצ’כוסלובקיה הטיס את המטוס הטייס ג’ירי מאנק שהמריא ממאנסטון בתאריך 24.8.45 כחלק ממבנה בן 12 מטוסים של הטייסת שהובל ע”י קצין הטייס טי. וויבירל. מטוסי המבנה נחתו לתדלוק באכמר לאחר 1.35 ש”ט ולאחר שעתיים נוספות נחתו בשדה פראג-רוזינה שבבירת צ’כוסלובקיה.
הטייסת עברה משם לכנף 2LD בסיס צ’סקה-בודיוביצ’ה בתאריך 30.8.45. לאחר הארגון מחדש של ח”א הצ’כי בתאריך 15.2.46 שונה מספר הטייסת ל- 4SLP וקוד המטוס שונה ל- JT-1 . בחודש דצמבר 1947 המטוס הועבר לאקדמיה לטייס של ח”א הצ’כי בפראדוביצ’ה והקוד שלו שונה ל-A-7… .
המטוס יצא משירות מאוחר יותר ונמכר לישראל בשנת 1948.הוא שופץ במפעל המטוסים בקונוביצ’ה לפי החוזה שנחתם בתאריך 7.10.48, פורק ונארז בארגז עץ והועבר על-גבי רכבת לנמל ביוגוסלביה או ברומניה שם הועמס על אוניה שהגיעה לנמל חיפה בפברואר 1949. הארגז ובו המטוס הועבר ליחידת האחזקה בקיבוץ מעברות בחודש מרץ, המטוס הורכב, קיבל את המספר 20-32 ואת אות הקריאה 4X-FOB והוצב בטייסת 101 בתאריך 16.2.50.
הועבר לטייסת 107 ואח”כ לטייסת 105. יצא משירות בחודש פברואר 1956.
המטוס הועבר למכון הבדק בלוד, ושם שופץ . המטוס לא נמכר לבורמה והועבר לאחסנה, ואחרי שנים מספר הועבר לקיבוץ אלונים והועמד במגרש משחקים בקיבוץ.
אספן המטוסים הבריטי רובס למפלו העביר את מה שנשאר מהמטוס לבריטניה בדצמבר 1976 ואז הועבר המטוס לדקספורד לאחסנה. הוא הועבר לידי חברת “איירו וינטייג'” בדקספורד בשנת 82 לשם שיחזור. נרשם על שם גאי בלאק כ-G-BLCK וע”ש חברת “היסטוריק איירקרפט קולקשן” בשנת 86.
פרויקט השחזור הועבר לבסוף לידי חברת “הול איירו” וההרכבה הסופית בוצעה ע”י חברת “היסטוריק פליינג” כשאת עבודות הבד והצבע ביצעו קלייב ולינדה דני מחברת “ווינטייג’ פייבריקס”. טיסת הבכורה לאחר השחזור בוצעה בתאריך 2.6.92 כשהמטוס צבוע בסכמת צביעה ובסמלי ח”א הצ’כי. יותר מאוחר נצבעו עליו סמלי ח”א המלכותי הבריטי ופסי הזיהוי של הפלישה לנורמנדיה.
המטוס השתתף בצילומי סדרת הטלוויזיה “OVER HERE” ולשם כך נצבע בקוד הזיהוי W0-P. ביוני 95 הועבר למוסך חברת “היסטוריק איירקרפט קולקשן” בדקספורד והשתתף במטס הספיטפיירים בתצוגה האווירית שנערכה במקום בתאריך 3.5.98.
המטוס נמכר לאנדי ת’ור מדרום אפריקה ואות הקריאה הבריטי שלו בוטל בתאריך 30.7.98. בתאריך 12.8.98 קיבל אות קריאה דרום אפריקאי ZU-SPT וטיסת הבכורה לאחר ההרכבה נערכה ע”י הטייס צ’ארלי בראון בתאריך 28.9.98. המטוס השתתף ב-Serious Flying Airshow שנערכה במוזיאון ח”א הדרום אפריקאי בבסיס יסטרפלאט בקייפטאון בתאריך 30.10.99, ובתצוגה סטאטית במפגן האווירי לרגל 80 שנה לח”א הדרום אפריקאי שנערך בווטרקלוף בין ה-5/9 לספטמבר 2000.
לאחר מכן נמכר למייק סנוימן בדצמבר 2001 והלה הטיס אותו במפגנים אוויריים ובתצוגות שונות, בין היתר במפגן האווירי שנערך בשדה סטלנבוש בתאריכים 15/16 לדצמבר 2001 כשהוא ממריא מבסיס הבית שלו בשדה התעופה וונדרבום צפונית לפרטוריה.
ביום ה’, 25.4.02 השתתף המטוס בתצוגה בבסיס ח”א הדרום אפריקאי סוורקטופ. בחזרו מהתצוגה, ובעת נחיתתו בשדה התעופה בוונדרבום כבה מנועו, הוא ביצע פנייה חדה שמאלה, כנפו נגעה במסלול והוא התרסק ועלה באש. מייק סנוימן נהרג במקום.
סופו של מטוס ותיק?-עדיין לא!
חברת “סופרמרין רסטוריישנס” לשחזור ושיקום מטוסים רכשה את מה שנשאר מהמטוס וחתמה חוזה עם חברת סאונדרס איירקראפט לשיפוצו והחזרתו למצב טיסה. אך לפני שהחברה החלה בעבודה במפעלה שבעיר פרטוריה, הפרויקט נמכר לקולג’ התעופה “אויאיישן אוסטרליה” שבעיר בריסביין באוסטרליה בשנת 2003 נעדכן אתכם בהמשך.
