ב-18 לאוקטובר 73 בשעות אחר הצהריים, הייתי בכוננות ברפידים עם יורם גבע. ביקשתי ממנו שיוביל, שכן אני, בכל הגיחות הקודמות שביצעתי, לא ראיתי ולו מטוס אויב אחד, כשבינתיים כל החבר’ה, ואפילו עודד מרום שהיה רק ליומיים, מפילים מיגים כמו זבובים.
גבע התנגד, וכך יצא שכשהוזנקנו לפיטרול הייתי אני המוביל בשחק 11. לאחר כחצי שעה פיטרול וממש לקראת אור אחרון כבר נלקחנו לאזור הגשר בדוויר סואר כנגד תקיפת מטוסי אויב.
באנו, ביצענו פס ולא ראינו כלום. פתאום בפניה ראיתי פיצוץ של נפל”מ על הקרקע מדליק זחל”מ שלנו. לאור הפיצוץ ראיתי הליקופטר מי-8 . הודעתי לבקר והוא הודיע שזה לא שלנו ולהפיל אותו. פניתי חריף, הקטנתי מהירות, נכנסתי עליו לפס ויריתי מטווח 1,100 מטר. כיוונון קצת קדימה והוא נדלק מיד, מתרסק על שפת האגם הגדול.זה קרה בשעה
כיוון שהייתי מתוכנן לרדת באותו ערב לרפידים, נחתתי ברפידים ונשארתי שם כבר לכוננות. את האמת לומר, רווח לי קצת. סוף-סוף גם לי יש הפלה מהמלחמה, גם אם רק הליקופטר.
לאחר המלחמה ביקרתי במקום. מצאתי את שרידי המסוק ואת קברי הטייסים ולקחתי חלקים למזכרת.
