פרטי המטוס:
דגם: C-47A-1-DK
יצרן: דגלס,ארה”ב
מספר יצרן: 11923
מספר חא”א: 42-92154
(באדיבות אהוד פרידמן)
תולדות המטוס:
המטוס יוצר תחת חוזה AC-28405 במפעל אוקלהומה סיטי של חברת דגלס, וסופק לזרוע האוירית של צבא ארה”ב בתאריך 22.9.43.הוטס לבריטניה ונקלט בטייסת 511 של ח”א המלכותי בבסיס ליינהאם תחת הכינוי דקוטה III ומספר זנב FL562 בתאריך 31.12.43. הועבר לטייסת 525 בבסיס ח”א המלכותי לינהאם בתאריך 31 באוגוסט 44 וליחידת הסבה לתובלה מס’ 1381 בבסיס ח”א המלכותי דישפורת’ ב-1 בדצמבר 45.
לאחר תום מלחמת העולם השניה הוטס חזרה לארה”ב,הוכרז כעודפים והועבר למנהלת מכירת נכסי המלחמה.נמכר לחברת קונר איירקרפט ב-14 באפריל 47 והועבר לרשותה רק ב-18 בדצמבר אותה שנה.נרשם בשוויץ על שמו של בעל החברה דיויד קונר בתאריך 15.12.47 ולאחר מכן על שמה של חברת אוקייניק טריידינג תחת אות הקריאה NC74136.
במרץ 48 נרשם ע”י חברת התעופה הבלגית ג’והן מהיו אויאיישן תחת אות הקריאה OO-APB.ב-20 ביוני 48 החלה חברת התעופה הבלגית COBETA להשתמש בכמה ממטוסיה של ג’והן מהיו אויאיישן,לטיסות שכר לנוסעים ולמטענים מבסיסה בש”ת בריסל-הארן .
המטוס הגיע לחיל האויר ב-15 באוקטובר 48.הופעל במשימות תובלה והצנחה תחת מספר הזנב 1410 וב-2 באפריל 57 הועבר לתעשיה האוירית,הוסב לתצורה אזרחית ונמכר לחברת התעופה ארקיע,ושם הופעל תחת אות קריאה 4X-AES.
בשנת 1966 הוחזר לח”א , קיבל את מספר הזנב 03 ואת אות הקריאה 4X-FNF והופעל ע”י גף דקוטה של טייסת 120 ולאחר מכן, מה-1.6.71 בטייסת 122.
ב-1 בנובמבר ניזוק המטוס בהמראה מהמנחת בבלוזה שבסיני: בבלוזה היו שתי גבעות מצידו הצפני של המסלול. לעיתים ברוחות צפוניות חזקות, היה נוצר שם “צינור” והמטוסים היו חוטפים מכת רוח צד. בהמראה המטוס ירד מהמסלול, שבר את כן הנסע ונגרמו עוד כמה נזקים .
בסקר נזקים שנערך במטוס הוחלט לא לשקמו והוא הוצא משירות והועבר כמתנת משרד הביטחון למוזיאון שהוקם במצפה רביבים.
המטוס ניזוק קשות בעת סערה עזה שעברה במקום.ח”א תרם במקומו את דקוטה 026 והמטוס נקבר בשדות הקיבוץ.
