אחרי מלחמת יום הכיפורים פרשתי מהצבא והוצבתי במילואים בבסיס תל נוף.
באותה תקופה, וכחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, הוחלט להקים יחידת סיוע, שתשמש סוג של דרג ב’ ליחידות מסוקים פורסות ולפרוס איתן. תפקיד היחידה היה לטפל בכל הקשור ללוגיסטיקה של הטייסת. טיפול בהשגת חלקי חילוף, האכלת כל הצוותים, סיוע טכני ועוד. היחידה נקראה יחש”ה -יחידת שדה הליקופטרים
היחידה הייתה מבוססת כולה על אנשי מילואים, ובזמני היה זה מפקדה בעבר של טייסת 124, יגאל מור המנוח, שמאוחר יותר הוחלף ע”י ראובן לוי המנוח.אני התמניתי למטת”א של היחידה.
במסגרת הפעילות עשינו מספר קטן של תרגילים עם טייסת 124 ועם טייסות חדשות שהוקמו אז. בין הייתר פרסנו לנווה אורה ושם פגשתי את בני צביקה,שהחל את תפקידו כמכונאי מוטס במסוק אנפה.
פריסתנו המבצעית הראשונה היתה במלחמת של”ג בשנת 1982. פרסנו לשדה אנצאר בלבנון והתמקמנו. במקביל פרסה טייסת 124 לאותו שדה ופעלה משם.בין הפעילויות המבצעיות התאפשר לי לסייר בלבנון כולל לבירות. את הסיור יזמו וניהלו כוח האבטחה של הצנחנים יחד עם מפקד השדה מטעם חיל האויר אל”מ (מיל’) אליעזר (צ’יטה ) כהן.
לאחר מכן, לאור הגידול בסד”כ המסוקים בחיל, הוחלט במטה ח”א לסגור את 2 היחש”ות ובמקומן הוקמו מספר יחידות חדשות שנקראו שש”ה (שירותי שדה הליקופטרים).
