שלום חברים.
החלום מתגשם. לאחר הכנות מרובות והרבה לימוד בבית על הדאייה בנמיביה, הגענו למקום המדהים שכולו דאייה נטו, בסוואנה אדירת מימדים. בנוף בראשית של ערוצי נחל חרבים ורחבים שנמשכים לאורך אלפי ק”מ, שלא מגיעים לשום מקום, ומייצרים בדרכם אגמי מלח יבשים, שבילים שהם דרכי התחבורה של המדינה שנמתחים בקווים ישרים למרחקים אין סופיים.
עם הנחיתה שלנו בעיר הבירה ווינדוק (גודלה בערך כגודל דימונה) קיבל את פנינו החום המדברי קרוב ל 40 מעלות. גובה השטח 1400 מטר, ובטמפי כל כך גבוהה זה מייצר את החלום הכי גדול לדואים: ענני קומולוס בגובה 5,000 מטר שמסודרים בשמים במרחקים המתאימים.
הגענו לביטרווסר (בסיס האם) לאחר נסיעה ארוכה בשעות אחה”צ, מילוי ארוך ומייגע של טפסים ,חוזים, וכד’ ,המשך לימוד ותדריכים על הדאון AHS-25mi שאורך הכנפיים שלו 26 מטר והלילה נפל בפתאומיות בשעה 19:45.
בבוקר יום שלישי, המשך הכנות ותדריכים. ארז מבצע צ’ק על הדאון עם המדריך המקומי . זה נמשך עד הצהרים,מיד אח”כ ארז ועופר ממריאים ונעלמים, בשעות אחה”צ אני עולה לצ’ק על הדאון שלי ,דאון כבד וענק מימדים עם מנוע מסוג חדש עבורי. מאוד קשה לתפעל את הדאון. אנו מסיעים אותו בעזרת רכב לשדה התעופה שהוא אגם רחב מימדים (יבש כמובן), בחירת מסלול ההמראה.המסלול הוא השוליים של האגם בכיוון הרוח המתאימה.
ההמראה בדאון מפלצת של 26 מטר בשטח אדמה שחלקה קשה וחלקה טיפה רך, בגובה של 4,000 רגל מעל פני הים, מייצר קושי לא רגיל, אבל אורך המסלול כ 2-3 ק”מ, ריצת המראה שנראית כנצח, תפעול מנוע מורכב וארוך, חייבים להיעזר בטרמיקה כדי להמשיך לעלות את המפלצת גדולת המימדים למעלה, כיבוי מנוע שגם הוא תהליך ארוך שמורכב מהרבה פעולות שנמשכות לאורך הרבה זמן. אני ארחיב בעניין הדאון ביום אחר.
אבל אחרי כל זה, שהדאון נקי ממנוע, הוא הופך להיות מלכת השמים. אני מקצר כמה שניתן את הצ’ק. נשארו עוד פחות משלוש שעות לחושך. מוטי עולה ואנו מבצעים טיסת הכרות עם הדאון שבעצם קוראים לזה בארץ טיסת מרחק לאורך כ 300 ק”מ.
תנאיי הדאייה פשוט מושלמים. ארז ועופר שהמריאו קודם, גם לא עומדים בפיתוי וגומאים 500 ק”מ.
יום רביעי. מוטי ואנוכי מעמיסים ציוד רב על הדאון. אין מקום לזוז בתאים העמוסים. לאחר ההכנות ממושכות אנו באוויר בשעה 11:30.ארז ועופר כבר יצאו לדרך, אני מקווה לבצע טיסת מרחק של 700 ק”מ, והעיקר ללמוד ולהכיר את הדאון היטב כדי לבצע את טיסת המרחק של 1000 ק”מ בהמשך השהות שלנו.
לקח לנו 500 ק”מ מרחק כדי להגיע עד ארז ועפר.הדאון שלהם דומה לשלנו. נראה מדהים באוויר, אני מרגיש מצוין בהטסת הכלי, ובכל דקה שחולפת (במשך 8 שעות), השליטה שלי משתפרת והולכת. מוטי עוזר בהטסת הכלי, ובתפעול ציוד הניווט ואני מתרכז בנתיב. השעה כבר 14:00 אנו 350 ק”מ מהבית . אני טיפה נלחץ מהאפשרות שלא נצליח לחזור לפני חשיכה הביתה. החושך כאן נופל מיד אחרי השקיעה.
חזית גשם במקביל לקו הטיסה. אנו מתנתקים מארז ועופר ומגדילים קצב. חזית הגשם מייצרת בצד הנכון של העננים תנאיי דאייה עוד יתר טובים .הפלוס הכי חזק שהסתובבנו בו היה 7.5 מטר לשנייה בממוצע. אנו מצליחים להידבק לעננים (5 ק”מ גובה) מידי פעם יורד גשם עלינו ובשלב מסוים גם ברד.
קצב הטיסה מצוין, מה שמחזיר אותנו הביתה בזמן ומאפשר להמשיך אפילו עוד 100 ק”מ.
לסיכום, ארז ועופר ביצעו טיסת מרחק של 950 ק”מ במהירות ממוצעת של 120 קמ”ש. מדהים ומרשים.
מוטי ואנוכי פשוט קרענו את השמים למרחק של 986 ק”מ, במהירות ממוצעת של כ 130 קמ”ש. שיא ישראלי חדש.
כדאי לחכות להמשך.
נחיתות רכות
